עץ התפוח (פאסה)

כיוון שפרי הוא חיית מסיבות, הוא עסוק רוב השנה בלהבין ולחשב מתי כבר תהיה היומולדת שלו. נוח וגם אלגנטי להמחיש לו שיום ההולדת שלו יהיה כשעץ התפוח שממול הבית שלנו יפרח. רוב השנה העץ הזה בשלכת קשה אבל בול לקראת תחילת מאי הוא פוצח בפריחה מנצחת. כל כך נעים להעניק לילד שלך את השעון הביולוגי הצח הזה כסמן למשהו שהוא כל כך מחכה לו. טבע פורח, תפוח, יומולדת – מריח מצוין לא?

עדכון: לקראת גיל 7 – דבר אל העננים והאבנים – אירוע היומולדת מחובר לכמיהה למלחמת הכוכבים ולאינדיאנה ג'ונס יותר מאשר לאמא ואבא או לעץ התפוח.

פאסה – עץ התפוח פורח ממול הבית שלנו

לא הייתי אף פעם טום בוי ומעולם ולא חשתי חיבור כלשהו (בלשון המעטה) לשני להיטי הענק האלו. הייתי ילדה שאהבה לשחק בברבי, שמה לא נאמר עדיין בגנותה? והכל נכון – הברבי בתכלס היא כלבה סקסיסטית עם פרופורציות מדהימות וכיוון שכך היא גם מכונת מכירות משומנת – הייתה ונשארה. עם זאת עדיין היא מצלצלת לי עדיף ממלחמות כוכבים וציידי נחשים – שמאיימים לגזול את תמימותו של בני, ובהחלט מעודדים אותו להיות ייצור עוד יותר קופצני שמדמה קולות ותנועות קרב במקום להתרכז למשל – במשחקי לוח, צפיה בתוכניות מדעים, איסוף בולים, או חקר נמלים.
אבל מה לעשות שזה השיח הכי חם אצל בני כיתה א' פה? לבודד אותו ולקבע אותו על אהבת דינוזאורים? …זה הרי לקטנים. אגב זה באמת לא יאמן איזה קאמבק עושים הדינוזאורים ויחד עם זאת בגיל 5-4 אפילו ילדים צחורים במיוחד ממצים שלא לומר מואסים בכל מערכת השלדים הזו, הפאזלים, החולצות, הסרטים וערכות היצירה של האבות הקדומים האלו עד דק. כי כמה אפשר?

רשימת הלגואים של "אינדיאנה ג'ונס" ו"מלחמת הכוכבים" נמסרה לא מכבר לסבים ולסבתות.
מאה אפס לטובת חברת הילדים ותעשית המשחקים. משה לא עושה ענין, "גם אני בגיל הזה…", נכנעת אני פועלת, כאלמנט מאזן לאלף את קיטי, הפרטנרית הנקבית היחידה שלי בבית הזה,  למלאכות כמו סריגה, גובלן וטיפוח הבית. איך הולך? אנחנו עובדות על זה….זה לא פשוט כשיש לך ארבע רגליים.

עם פרי במקביל כבר זמן, יש לנו (לו ולי) תבנית עבודה על כרטיסי ברכה שהוא מעצב בעזרתי המאוד אדיבה. בדרך כלל הוא בונה משהו בבלוקים של העץ, אנחנו מצלמים את זה ומעבדים את זה ביחד במחשב. יותר מדויק אני עובדת כביצועיסטית של רעיונאי ומעצב גרפי חסר פשרות או רחמים, שמדקדק בכל פרט ופרט בפאנטיות לא ילדית וכרגע פשוט נעדר את היכולות הפוטושופיות. לרוב בסוף התהליך אני על סף התמוטטות עצבים, אבל לאחר כמה דקות ושוקולד, אני חשה גם שביעות רצון מסוימת – צלחתי בשלום ו"חינכתי" ל"יצירה"! ברור – היומולדת שלו היא אירוע שיא מבחינת ישום מערכת יחסי העבודה האלו וכל שנה אנחנו מכינים את ההזמנה ביחד וביתר חגיגיות.

כאמור גיל 7 למרבה ההקדמה מביא עימו התקרנפות זכרית, לא מלהיבה. מצד שני חברים, הילד ועוד איך הפתיע:
בלי שבכלל שמתי לב מה קורה, בחדר אחר, הוא בנה חלקים חלקים את שתי דמויות המפתח של מלחמת הכוכבים הלא הן הרובוט אר.טו.די.טו (R2D2) ולוק סקייווקר – צעיר ענוג וחזק. כשסיים קרא לי שאביא את המצלמה, הורה לי לצלם והסביר:  עכשיו נלך לחבר אותם במחשב – כי אי אפשר לחבר אותם (פיסית) פה (באמיתי). גאווה הציפה אותי! הבאתי בזריזות את המצלמה והנחתי ברצון רב את ישבני אל מול המחשב.

החלקים לפני החיבור:

הראש של אר.טו.די.טו, הרגליים של אר.טו.די.טו, הראש של לוק, הגוף של לוק

כשחיברנו – נדהמתי יש להודות, מהתיכנון ומבנית החלקים באופן מושלם ותואם כל כך.

איזה רובוט חינני ולוק סקייווקר כל כך נאה !

(פרי הנחה אותי בהמשך לצבוע את שערו של לוק לצבע "חיטה")
(…חבל שהוא לא החליט לבנות את אינדיאנת הריסון פורד מחדש – כי יש למה להתגעגע…)

בהחלט – הייתי לוקחת את המצב הזה של שני אלו נטו, עץ על רקע שחור – ללא כל תוספות ושולחת –  כהזמנה, כהשווצה, כניצחון על חברת לגו וכגאוות-אם נקודה. אבל לגיל 7 שלי, יש תוכניות מדויקות וטעם משלו וזאת היא ההזמנה הסופית:
לוק ואר.טו.די.טו הצטמקו (פרי חובב חזק מניאטורות)
והוספנו את הפאנטזיה:  ספינת חלל של מלחמת הכוכבית תוצרת ענקית הילדים "לגו".

* וכן, לחובבי הכוכביות. בסוף הטקסט של ההזמנה הייתי חייבת להכניס כוכבית ולבקש ישירות – "בבקשה ללא מתנות נשק".
יש הורים, בלי שמות, שאת תעשיית הצעצועים של אקדחי ורובי "הכאילו" שמציפה את ביתם, הם חשים רק כרעד קל בכנף. מה לעשות, לא קורצתי מהחומר העמיד הזה ובשבילי זה רעד כבד במוח. אם לא אציין שאנחנו לא בעניין מראש, אנחנו עשויים למצוא את עצמנו גרים בתוך מחסן נשק מפלסטיק אחרי היומולדת.
משה אומנם מצא אצלי פינה ואמר שזה קצת מגוחך בהתחשב בזה שבהזמנה לוק מחזיק את הלייט סייבר שלו בפוזה שאינה משתמעת לשתי פנים. אבל אני יודעת שזה בעצם רק לייט סייבר מעץ, מעץ תפוח.

4 מחשבות על “עץ התפוח (פאסה)

  1. הו, ברוך בואך!
    אני עם עין אחת פתוחה, עם כוס תה, שתי דקות לפני הריצה לכושר, והנה – דיירת חדשה בשכונה שלנו עם דרישת שלום מארצות הברית הרחוקה. איזה כייף.

    ורק תגידי, איך מזג האויר אצלכם עם הלבלוב הזה של התפוח? כי אצלנו נורא כייף עכשיו, לפני החמסינים של הקיץ. העונה המופלאה ביותר.

    אהבתי

  2. תודה אסתי!
    בקשר למזג …. היה יבש כמה ימים ועכשיו צפוי שבוע רטוב מאוד + רוחות – חורף מוחלט. למרות זאת מדובר באביב עם המון פריחות מ ק ס י מ ו ת, אבל כולם פה יודעים: מצב של אין גשם ויש שמש מגיע הנה לא לפני אמצע יוני…

    אהבתי

  3. הילדה שלי (5) קיבלה לכבוד החג שתי מתנות מקבילות (משפחה גדולה) מכשיר מדהים שאפשר לקפוץ איתו ולישבור איתו את הראש בקלות וקופסת תכשיטים קטנה ומצועצעת, בורוד תכלת עם המון נצנצים, וכשפותחים אותה יש בובת פלסטיק מעווטת שמסתובבת לקול צלילים מזייפים.
    בלי היסוס היא השאירה לי לשבור את הראש עם ה"קפיץ קפוץ" הגאוני וישבה מרוכזת מסובבת שוב ושוב את קפיץ קופסאת התכשיטים, בוהה בבובה המסתובבת.
    זו היתה סטירת לחי, איפה טעיתי ? מה לא עשיתי נכון ?
    חברותי ששמעו את קיטורי, מייד עינהן התעמעמו וניזכרו בנוסטלגיה עמוקה בקופסאת התכשיטים הראשונה שלהן.
    נוגה ומאדים.
    דרך אגב, כשתגיעו ארצה תביאי את הילד אלי ואשב בהנאה רבה לראות איתו שוב ושוב ושוב (ושוב) את מלחמת הכוכבים, נו, מה את מבינה, באמת…

    אהבתי

  4. אני מכירה את תיבות הנגינה הקסומות והוורודות האלו, וגם אם הן מזייפות יש בהם חלום והבטחה. כל כולי שייכת למקום הזה. בחיים לא הייתי קופצת לשווא עם הייתה לי אופציה לבהות ברקדנית המסתובבת לא משנה לאיזה צלילים.
    מעבר לכך אני  חושבת שתרבות הנסיכות שהתעשיה מלעיטה בהן ילדות מגיל אפס היא קשה לעיכול לא פחות מהחבר'ה עם הלייטסייברים.
    אני מודה שאני לא מבינה כלום …. בקסם שבקרבות בין כוכבים, אז תודה רבה על ההזמנה וקח בחשבון שייתכן מאוד שנגיע לביקור בקיץ.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s