הגנה ושיק מדברי

בחדר ישיבות במחלקה לספרות השוואתית התאספו חמשת מנחי הדוקטורט של משה, משה, כמה חברים ואני, למה שנקרא DEFENSE ("הגנה"), השלב הסופי של הגשת הדוקטורט, בחינת הטיוטה האחרונה. יום חגיגי מאוד. אחרי שש שנים של יזע, יחליטו האם ערימת הנייר שכתב ראויה להיקרא ולהיחשב עבודת דוקטורט והאם האדם שמאחוריה ראוי להקרא "דוקטור".

בדרך ל"הגנה"

"הגנה" זו מילה מסתבר די שימושית. לקראת האירוע גם אני נתקלתי בה במפתיע. כיוון שיש לי שיער קצר, ביקור אצל ספר נדרש בערך אחת לחודש – מקסימום חודש וחצי. בגבעתיים היה את אילן עם החופפת התוקפנית שמורידה שאריות צבע עם אפר של סיגריות. באמת מספרה תוססת, אבל פה עדיין לא הצלחתי למצוא את בעל/ת ידי הקסם שאשוב אליו פעם אחר פעם מרוב שביעות רצון.
ביום שישי לפני שבוע, לכבוד ה"הגנה" הלכתי לחפש ספר/ית חדש/ה. יש קרוב לבית שלנו המון מספרות, אבל כולן היו מלאות והומות נשים ערניות שהצטייצו לקראת הסופ"ש. בכל מקום אמרו לי לחזור עוד כמה שעות כדי שיקצצו. לא ממש בא לי לחזור אח"כ ואז למרבה השימחה נגלתה למולי מספרה בעיצוב שחור, מספרת גבר. משהו במספרה הזו הזכיר לי את את רחוב המספרות של גבעתיים, במובן החיובי של המילה. הייתה הבטחה למשהו פחות פרובציאלי – כלומר אולי הפעם אצא מפה ממש יפיפיה עולמית, כמו שהייתי יוצאת מאילן. הספר, בן כ 45 היה לבוש בשחור, לחץ את ידי והציג את עצמו ככריס. הושיב אותי על הכסא המסתובב והתחיל למדוד בקפדנות את ארכי השיער שלי מכל הצדדים. בחשיבות שלא תאמן שאל אותי מתי הסתפרתי בפעם האחרונה, מה אני רוצה, איך אני מסתרקת וכו'. מיד אחר כך לא התאפק ועם מבטא כמו שלי גם אין מנוס, שאל מאיפה אני ופשוט התמוטט מהתרגשות למשמע המילה ישראל. למה? כי הוא לוקח עכשיו קורס ב HAGANAH ("הגנה") והוא מאוד מרוצה. תירגמתי לו את המילה "הגנה" שעד כה נשמעה לו מילת מחץ אקזוטית, (זה בסה"כ מה שאתם קוראים "דיפנס"), והוא הסביר בגאווה שזהו קורס פשוט מצוין בהגנה עצמית. "הבת שלי בת 16 ולעולם אין לדעת, אני חייב להיות מוכן להגן עליה מפני כל מי שמסתובב סביבה עכשיו, בגיל הזה את יודעת…", ובתשובה לשאלתי המתבקשת – " לא, המורה לא ישראלי אבל הוא למד בניו יורק את השיטה של ה'הגנה' מישראלים (!)" הוא הבטיח. עברנו לחפיפה, אח"כ סרק והחל בגזימה זהירה. מובן, הוא עדיין לא נרגע, עכשיו התחילו השאלות מזילות הריר על השירות בצבא הישראלי. כמה, איך ומתי. הקשיב והפנים. בצער עמוק ובקול חלוש הוא התוודה – "אני כל כך רציתי להתגייס לצבא אבל לא נתנו לי כי אני סובל מאקזמה קשה בכפות הידיים – ובמזג אויר יבש או מדברי (עיראק, אפגניסטן?) הכל מתפקע" – תיאר, שיחרר אחיזתו מהמספריים ופרש את שתי כפות ידיו לפני – (אני לא מאמינה שזה קורה לי…..אחרי שחפף וקירצף את ראשי בכזו שקדנות!) – הנה הן כבר כאן מולי, קרובות מאוד…. האמת? זה היה פחות גרוע ממה שהצלחתי לדמיין בשתי השניות ההיסטריות האלו, כי לא היה מדובר במשהו חי ומתקלף אלא בכפות ידיים שניראו פשוט כמו כפות רגליים – כלומר סוליות – עטויות שכבת עור קשה וצהבהבה. אך המילה אקזמה! על הראש שלי!…….. אולי בגלל זה החפיפה הייתה כל כך אינטנסיבית, ניסיתי לקחת בהומור את יצר הבאנג'י שלי בנוגע לגורל שערותי. עכשיו חיברתי: יום שישי בצהרים, המספרה שוממת, לא טלפון, לא תור, לא צל של לקוח נוסף, נו יופי!
הוא לא חש בשום משבר בינינו והמשיך לספק אינפורמציות : אישתו מרפאה בקריסטלים, הוא לא שותה בירה כי הוא מורמוני (מאידהו) והוא אוהב לנסוע אחת לחודש לקניות בפורטלנד.
איך יצא? – אני מאוד מרוצה, התיספורת של כריס באמת יצאה טוב… מיוחדת, עם סוג מרענן של שיק מדברי…

גם משה הסתפר יום לפני ה"דיפנס". שלפתי אותו מהמיטה ממש לפני שסוגרים את כל המספרות, מרוט כולו, מנזלת ושיעולים אחרי שוירוס קרצייתי במיוחד עינה אותו במשך שבוע. "קדימה – לג'ון הספרית, אין מצב לדיפנס עם ז'אקט וכרבולת כזו על הראש!", חרצתי. בחוץ סופות גשמים עם רוחות קרות כיאה לחודש מאי באורגון, בפנים חרדה לקראת ההגנה של מחר. הוא יצא מהבית כמו סמרטוט וחזר מקוצץ כמו חייל בצבא ההגנה.

המכובדים קראו וחרשו מבעוד מועד אה ספר הטיוטה העבה שכתב, 150 עמודים, ועכשיו באו, מצוידים במנה עודפת של טוסטסטרון, להתקיל בשאלות. משה כתב עבודת דוקטורט על קומדיה, אתיקה, קולנוע, ספרות אמריקאית וספרות איטלקית. לא, זה לא היה ארוע מצחיק, אבל הוא הראה להם בישראלית, הגן על זה יופי ו-עשה זאת! הידד!

8 מחשבות על “הגנה ושיק מדברי

  1. מרתק המסע הזה שאת עושה בתוך המילה "הגנה" ונגזרותיה השונות.
    מעניין גם ההקשר בין ה"הגנה" בהקשר המקורי שלה לדרך שעשתה עד היום, ואיך ישראל מתקשרת לכל העניין.

    שמזכיר לי איך הופתעתי בזמנו כשפגשתי כמה וכמה מבכירי הפת"ח ששלטו בתולדות המאבק הציוני וידעו על ההגנה, האצ"ל והלח"י יותר משאני אי פעם ידעתי. ואני יכולה להעיד על עצמי בצניעות מירבית שיש לי שליטה גדולה בנושא הזה. הם (בכירי הפת"ח) היו משוחררי עשר ועשרים שנה בכלא הישראלי, שם קיימו שיעורים וממש אוניברסיטה לעצירים. בין המקצועות הנלמדים היו כמובן תולדות המאבק הציוני לדורותיו, השפה העברית, תנ"ך וכו'.

    שווה דיון ארוך פונטי, סוציולוגי ואפילו פוליטי.

    אהבתי

    • אסתי –
      אכן – יש צירופים שפשוט עולים על כל דימיון. כשכריס הספר, גילגל את המילים: הגנה, צבא וישראלים בפיו, זה פשוט היה כמו מפץ מילולי לא צפוי ששלף ממני באחת שלל הפתעות והקשרים. היסטוריים, פרטיים, וחדש …מסחריים.

      אהבתי

  2. מעניין שחיברת באופן טבעי "סַפָּר" עם "ספרות" וכך נעשתה התספורת חלק אחד עם ה"הגנה", שגם היא התפרשה בשני אופנים.
    .
    האם הצלחת הדיפנס פירושה שלא נקבל עוד תמונות מאורגון?
    .
    על כל פנים, מזל טוב ובהצלחה.

    אהבתי

  3. המון תודה נועם!
    עדיין לא ברור נושא התמונות… כלומר המיקום לשנה הבאה.
    בינינו – עכשיו, כשנוצר קשר כל כך משמעותי עם כריס הספר (שהוא בטח סופר בסתר) , דברים עשויים להיות מורכבים שבעתיים.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s