הזמנה לנגן

מעולם לא היינו ככה קרובים בדעות וברוח הדברים אבל אני תמיד מזמינה אותו ל פסטיבל באך , שמתקיים פה כל שנה ביוני. הוא הרי מת על מוסיקה , בעצמו מנגן פסנתר – זה מאז ומעולם היה הקלף האינטלקטואלי שלו. "תבוא ככה חודש קודם, באמצע מאי, תיפטר בנחת מהג'ט לג, נטייל קצת ואז תהיה במיטבך בפתיחה של הפסטיבל. אנשים חשובים, שעוני זהב, נשים עשירות, מאזטים, יין, תהיה כוכב! זה הרי תפור עליך".


"אני בטוחה שישמחו לארח אותך….לא, מה פתאום! אין מצב שיזכירו את "גרגרת עקומה", את הדירה במגדלים או את …"פיצי תשאל!"…. ואולי אפילו תוכל להפליא בנגינה עצמה… ברור שגם צילי מוזמנת! …כן כן, בטח שיש פה מייסיס (Macy's) ".

אבל גם השנה הוא דחה את ההזמנה בנימוס, "…צילי דווקא מתלהבת, אבל יש הרבה עניני מדינה על הפרק", אמר בשקט  "…לא פשוט, את יודעת…"
למה, למה לא התעקשתי השנה? הוא הרי אף פעם לא היה טיפוס של ים.

11 מחשבות על “הזמנה לנגן

  1. תשמעי אני דווקא לא בהכרח הבנתי בדיוק את כל הניואנסים, אבל דבר אחד אני יכול להבטיח לך שאני כל פוסט שלך קורא בשקיקה. לקרא אותך בבוקר? זה פשוט תענוג צרוף.
     
    בוקר טוב לך ותודה.
     
    עדי

    אהבתי

  2. אסתי, לא יאמן מאיפה שלפת את זה! כי זה בדיוק מה שהוא אמר לי בשיחה האחרונה שהייתה לנו… "אם זה היה פסטיבל רחמנינוב, הייתי בעצמי מטיס את הבואינג ובא…"

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s