אחרי הכלים

– "מה קורה?"
– "סיימתי להדיח" (שנים היא רוצה מדיח-כלים אך מסרבת ללוות כסף בשביל לקנות אחד).
– "אז בואי, נראה איזה טריפו, את פשוט חייבת לראות את פרנהייט 451. זה ב-ד-י-ו-ק מה שאת חושבת על מצב הספרים, הידלדלות המוח האנושי, התאגידיות, השתלטות טלוויזיות הפלזמה ועודף מונדיאל ואני ממש אשמח לראות אותו שוב".
– "יש הרבה סקס?", היא מבהירה שבועית את השפם וגם שוקלת הצרת גבות. אך פוחדת. מההשלכות.
– "לא בכלל לא, זה אינטלקטואלי לחלוטין, אבל יש הרבה כבאים והרבה מאוד אש, את מתה על כבאים לא?"
– "כן. אבל שוב טריפו? …די התאכזבתי מהמטרו האחרון…. עם דנבה הזו, שכולם התמוטטו ממנה" אמרה ביובש. לאחרונה רזתה, סוף סוף המזון דל הקלויות עשה את שלו.
– "טריפו עשה את פרנהייט 451 איזה חמש עשרה שנה לפני ואת לא תאמיני כמה הסרט הזה מרענן! תוכלי לדבר עליו שעות עם הסטודנטים שלך או בקבוצות הקריאה הבלתי נגמרות שלך, הוא מבוסס על ספר". היא שונה, תמיד הייתה, אך ללא כותרת, הגדרה או קבוצת תמיכה.
– "בסדר, תכיני את הדי וי די אני תיכף מגיעה", זה הסטרס ידעתי. היא ממשיכה לחשב חישובים ובו זמנית כל הזמן עסוקה במילולי.