"אלפיים רגל"

ארבע שנים של קניבליזם עברו עלינו ביחד במחלקה לאומנות בבצלאל וזה לא מעט. ירושלים הקפידה להישאר מאובנת גם כשהאקדמיה הייתה שורפת "מכשפות" ואחרים. על רקע דמגוגיות שוביניסטיות לגופה של אומנות, תוך הצהרות סופר נחרצות מצד המלמדים – מה נכון ומה לא, בדירה משותפת – בישלנו אורז עם ירקות, מרחנו קוטג' על לחם, ביקשנו להבין ולהתאים וגידלנו את זנב החתולה.
היינו נשים צעירות, עזבנו מאחורה עמק, נפגשנו בבירה ולחמנו זו לצד זו בשדה קוצים, בלי לדעת אפילו שזה מה שאנחנו עושות. אז, ברגעים של עננה, איילת הייתה מפלחת את האויר ומזכירה לשתינו בצחוק גדול: "אז מה? לפחות יש לנו שמות של טייסים: "איילת כרמי מקיבוץ בית השיטה!", "תמר המר מנהלל!".
ככה, כמעט 20 שנה אחרי, היא יוצאת בתערוכה חדשה בגלריה 39 עם השם האווירי "אלפיים רגל".

מצוידת היטב בתעשיה שלמה של חלקי כנפיים, גלגלים, עצמות וצוות נשים חוקר- יאללה עולים לאלפיים רגל.

"מדובר בתהליך עבודה שהוא כמו כתיבת יומן. כל יום אני מציירת כמה דימויים או חלקי דימויים על גליונות פלסטיק שקופים… בזמן האחרון יש לי גם ענין רב בסוגים שונים של עצמות" סיפרה בהתרגשות, "וגם מבנה של כנפיים ממשיך לרתק אותי, בעיקר המקום של החיבור עם הנוצות".

צבע שמן על גליונות מפל (פלסטיק שקוף)

הדימויים הסופיים מורכבים מחלקי דימויים שצויירו קודם לכן
על גליונות פלסטיק שקופים, מחוברים אחד אל השני ואל הקיר בסיכות קטנטנות

לצוות הנשים של אילת, ראש על הכתפיים וידע טכני שעובר מדור לדור (ומתערוכה לתערוכה). הן מומחיות בבנית מכשירי טיסה, מיני גלגלים ומכניקות קמאיות, אלופות בלבצע משימות קיומיות בסביבה נתונה ולרוב מעדיפות לעשות את עבודתן בגוף חשוף. כשצופים בהן בעת מעשה ניראה (שקוף) שמלאכתן רוחנית וגשמית בו זמנית.

"אז הפעם אני רוצה לעבור את החוויה הזו של הרכבת הדימויים לראשונה בגלריה, להרגיש את הקסם ולשמר את הרעננות ואת גורם ההפתעה. כל הדימויים הסופיים יורכבו על הקיר של הגלריה, שכבות שכבות של השקופים המצוירים… לא, אני לא ארכיב אותם בסטודיו לפני", תיכננה וסיפרה לי לפני כמה חודשים.
"הגעתי לגלריה עם הערימה של כל הגיליונות שציירתי במשך חודשים, הפשלתי שרוולים ויצאתי למסע" פרקה באוזניי לפני כמה ימים, אחרי שהשלימה את ההרפתקה אצל 39.

איך היא יודעת בכזו שנינות לקסום בסך הדימויים הסוריאליסטים האלו עד שנוצרת סביבה כל כך אותנטית של אגדה שקופה, שכאילו היתה שם מאז ומתמיד?
כשעיינתי בצילומים ששלחה מ"אלפיים רגל" (וכמה חבל לי שאני לא יכולה לבקר פיסית בתערוכה) זה פתאום היה כל כך ברור: היא לא ידעה איך, היא פשוט קפצה פנימה, נכנסה לתוך אחת מהגיבורות שלה ועשתה את מה שהיא דורשת מהן כל השנים האלו: לפעול על פי אינטואיציה טריה בזמן הכי חם, בדקה הכי לוהטת – לאתגר את הקצה. מטרה חמקמקה אך מאוד ממוקדת שמבקשת ללכוד באוביקטים השונים, לכדי משהו שעובד. זו מיומנות כל כך מעודנת ומדויקת שלמרבה השיחוק יצרה חלופה ויזואלית מדהימה שמצליחה לטלטל היטב גם בראש וגם בבטן.

טכנאיות המעוף של אילת: לא קורבנות של קניבליזם, לא נותנים בהן ביס ולא מכניסים אותן לפיתה
ואם יש צורך הן עוטות כיסוי ראש.

איזה יופי!

"אלפיים רגל" עד ה- 17.7 בגלריה 39 , רח' נחמני 39 תל אביב
שני-חמישי 11:00-18:00 שישי 10:00-14:00 שבת 11:00-13:00

לאתר של אילת כרמי

© הזכויות לצילומים שייכות לאילת כרמי.