העולם, צריך עקומים?

בין שאר מלאכות האמנות, לקדרות יש בעיר הזאת מקום של כבוד. אז לפני כמה שנים לקחתי כאן סדנת קרמיקה – באובניים. אהה… הכמיהה הקמאית לכלי אוכל תוצרת בית. הייתה איתי שם בחורה בשם קרין, לפחות מטר תשעים גובה, שיער בצבע חול, שיניים חזקות, שחקנית כדורסל לשעבר – גוף שבנוי היטב למאמץ, כבת שלושים בערך. אבל שם, ליד האובניים השובביים ישבנו זו לצד זו בחוסר אונים, ללא הבדלי גזע, דת, גובה או גיל. בין רצף ההתרסקויות, אגב קריעת פיסות חימר נוטפות מים והתעופפותם באוויר ובתוך נסיון נואש ליצור קערות וספלים סימטריים במכשיר העינויים המסתובב הזה, צחקנו הרבה. קרין סיפרה שכשהיא אמרה לאמא שלה שהיא הולכת לקחת קורס באובניים, אמא שלה השיבה לה בחום: "למה את חושבת שהעולם צריך בנוסף לכל, גם את הקערות העקומות שתעשי שם? …. הרי יש אינסוף חנויות נהדרות עם כלים מושלמים… " בתשובה לתחקיר קצר קרין מסרה בין היתר, שאמא שלה היא מעצבת פנים, כבר המון שנים. כפי הניראה, לא חובבת קוים גליים אבל בהחלט טיפוס עם חוצפה, כריזמה וחוכמה אמהית … חשבתי….

רק רגע! אולי בעצם צודקת המעצבת-האם: האין זו תמצית שאלת השאלות שכל אדם חייב לחשבן עם עצמו ? "העולם וצרכיו"- מובן מאליו, ו"עד כמה אנחנו מעקמים לו" – על אחת כמה וכמה.
לא, אין לסיפור הזה תובנות מרחיקות לכת או המשך/סוף בסגנון סינדרלה – קרין לא הייתה אחת מאלו שהציבו דוכן שופע קערות מושלמות ויקרות בפסטיבל החימר השנתי (Clay Fest) של תחילת אוקטובר – בו מציגים קדרים מקומיים את פרי עמלם ושגם השנה כמו בכל שנה, איזן במשהו את הגשמים הרעבים של הסתיו.

ציורי דגים על מגש עקום. "העולם", צריך אותם?

לא יודעת, אבל מגש הדגים הזה של האמנית הנפלאה דונה מאייר (Donna Meyer) עלה 160$ אז הלכתי הביתה עם משהו יותר צנוע משלה, שתי הבריות העקומות האלו:

8 מחשבות על “העולם, צריך עקומים?

  1. שלום תמר
    תודה, הטקסטים שלך מוציאים ממני פרצי צחוק ועל כך אני מודה לך .
    יוצר מכל אהבתי את 2 הבובת למעלה. גם אהבתי מאד את הקומקומים.
    למרות שלימדתי גם במרכז אמנויות וגם במכללה לאמנות שהיו בהן מחלקות קרמיקה מוצלחות ביותר ולמרות שנאלצתי ללמד גם חימר ( ילדים קטנים) מעולם לא התישבתי אפילו ליד האבניים למרות הקסם שהדבר השרה עלי. מעניין שדווקא התאור שלך " היבא לי חשק" לנסות זאת אך אמנע מכך מחשש לאגזמה.

    כל טוב
    שולמית
    כל טוב
    שולמית

    אהבתי

  2. הי שולמית,
    תודה ושמחה שצחקת.
    …הגעתי לסדנה הזו אחרי ארבע שנים של סדנה נפלאה בארץ לעבודה חופשית בחימר, והנחתי שאחרי זה כשאני וחימר כבר חברים שנים זה לא יהיה סיפור מסובך מדי. אז זהו שלא – צריך הרבה כוח פיסי וסוג מאוד מסוים של יכולת טכנית וחיבה לדייקנות. הצלחתי בסוף להפיק שם כמה קערות סימליות אבל להודות על האמת – כשראיתי לצידי אנשים "שהיה להם את זה" פרשתי.

    אהבתי

  3. אמא של קרין טעתה.

    אולי העולם לא זקוק לעוד כמה קדריות, לעוד יוצרת בחומר, לעוד כמה קדרות עקומות.

    אבל פעמים הרבה, האדם זקוק לקדרוּת, לא לתוצאה הסופית בהכרח. קארין זקוקה ללישה, למתיחה, לקיפול וליישור. בעולם יש הרבה קדרות מושלמות, אבל יש לקרין זכות לממש את הצורך ללוש.

    אומרים שקלוד אהב ללוש.

    וכמו ששאל עומר אלח'יאם במרובעים שלו: האם הקדרים לא חשים בין אצבעותיהם את אבק אבותיהם?

    "…וכמו שמעתי את החומר שח:
    לאט קדר, גוש חי אתה קודר!"

    אהבתי

    • Alamuaddib – אהבתי את הטריוויה החיננית בענין קלוד. זה כל כך נכון – כשמקדרים אפילו ללא הצלחה מרגישים את הגוש החי והבועט הזה והקמאיות וההיסטוריה העתיקה של המלאכה הזו פשוט מציפה – וזה ערך כל כך שווה.

      והעולם? שיחכה.

       

      אהבתי

  4. העולם צריך עקומים ועוד איך. השאלה היא האם הוא צריך אמהות שכל מה שהן רואות זה שהילדות שלהן עושות כלים עקומים.
    אגב אירגולאריטי היא תכונה נדרשת במערכות. בעצם כל האינטנרט לא היה עובד לולא קצת רעש ולכלוך מסוג של P- וP+ וN+ וN- בצמתים של הגרמניום והסילקון  לא היה טרניזסטור ולא היו אינטרנט ולא היה כלום ובטח לא היה מכשירים אלקטרונים שמאפשרים יצור בעזרת מחשב של כלים מושלמים.
    האימא הזאת מטרידה אותי. הרבה יותר מהכלים העקומים שאותם צריך ועוד איך….
     

    אהבתי

  5. אה! מתנה! מצאתי ברשת את תרגומו של פיצג'ראלד למרובעים של עומר אלכיאם.

    הנה שניים, העוסקים – כמובן – במעשיו של הקדר

    (קוזה – נאמה, מרובעים  59-60):

    Listen again. One Evening at the Close
    Of Ramazán, ere the better Moon arose,
    In that old Potter's Shop I stood alone
    With the clay Population round in Rows.

    And, strange to tell, among that Earthen Lot
    Some could articulate, while others not:
    And suddenly one more impatient cried—
    “Who is the Potter, pray, and who the Pot?”

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s