מבט (על גוף) גברי

רק לפני איזה שבועיים שלושה, כתבתי פוסט (טרילוגיית מלח) על חתיכים ומה מסתבר? שהעולם לא קופא על שמריו! כל הזמן מספק מכל מיני כיוונים רק עוד ועוד קוליות ואטרקטיביות. השבוע לדוגמא הם באו הנה, לפתות את הצעירים שלהם באוניברסיטה להצטרף למארינס. לא התעצלו והביאו איתם את ג'וני, אומנם מסכן – קטוע רגלים וחסר עיניים (רק שב משדה הקרב) אבל עדיין – ס'תכלו עליו! איזו פיגורה!

אוויר לניפוח וחבורה סימלית של מעריצים במדים ואותות, הקיפה אותו
( תת מחלקת פרסום ויחסי ציבור).

בין הסטודנטים הישנוניים, שמוטי המראה, סתורי השיער ומכורכמי המבט (שרובם שמרו משום מה מרחק מג'וני וחבריו) – המגוהצים האלו ניראו כמו חייזרים חייכנים ואדיבים מאוד – טוב בטח, שמו להם את הדגל ממש ליד שיעשה קצת צל ואת ג'וני באמצע, מה הם צריכים עוד?

ג'וני – שילוב כל כך משכנע של עוצמה, נחישות, פשטות ובגדים צמודים.

למי שהחמיץ אותם כאן – ביוג'ין אורגון, בשבוע הבא הם אצל שרה פיילין באלסקה
(
ג'וני מת עליה ועל המאפיינס בננה שלה).

ברור שעצרתי לשטוף מבט מקרוב בענק החסון (שאגב, כל כך מתאים לו אדום!) ובטח שגם צילמתי – בכל זאת, לא כל יום פוגשים מיתוס. אבל לאחר כך וכך, התעייפתי והמשכתי הלאה, כי למרות שג'וני באמת מאוד נאה הוא לא ממש עשה לי את זה, לפחות לא כמו ש….נו…. – איך קוראים לחמוד הזה באנגלית? כן בדיוק! Young Zalman ("זלמן הצעיר") יודע לעשות.
"זלמן הצעיר" (שכאילו בקע לפני רגעים ספורים מהביצה), חמוש לו לרוב באופנה שבקרוב בטח תגיע לקיצה. מכנסיו זולגות לו נמוך מקו חלציו וישבנו החבוי מתחת לחולצתו הרכה מתבדר ברוחות הסתיו. כמו גלגל החיים זה ידוע – עוד מעט קט ועלי השלכת הצבעוניים שיעופו לכל עבר יאיימו להיכנס בתחתוניו.

הליכתו מסגלת לעצמה מימד ליצני – בעוד צעדיו הרחבים נאבקים לאחוז בבד המושך מטה.
אבל ככה טוב לו לזלמן הצעיר, הוא מלך קו הזהב של בינת הנעורים.

כל כך כייף להיות צעיר אבל לפעמים גם כל כך מייגע, איזה קצב תפס לו זלמן…. ממש רדפתי אחריו, עד ששרוכי נעלי נפרמו ואחרי שהתכופפתי לשרוך אותן איבדתי אותו. בטח ניכנס לאיזה שעור על גרביטציה.
אבל לא 'קופא על שמריו' כבר אמרתי?
הנה אדון סטיב יהושע המיגדלי. היצור הזה מבקר באוניברסיטה כמה פעמים טובות בשבוע, שלא ישכחו אותו. יושב בכיכר שכולם חוצים משולט גב ובטן ובחניה אופניו בדקורציה תואמת.

סטיב יהושע המיגדלי – כמה סקס אפיל!
(כובע עם סמל האוניברביטה – O צהובה – נכון, ניראה גם כמו "אפס"… ,"קדימה ברווזים, "ברווזי אורגון", "ישו אוהב אותך", "בטח בישו הצלוב" – משמאל למילה "ישו" מגן דוד קטן)

ואלו האופניים של המגדלי
("אלוהים אוהב אותך", "קדימה ברווזים", "אני אוהב את אורגון", "בטח בישו עכשיו").

הפעם ראיתי אותו יושב עם עוד שני חברים בני גילו, ממש במרכז ההמולה של בין השעורים. קריקטורה בליבה של ביצת צעירים. הם חשבו שאני מרוסיה ואני שאלתי מה עושה שם המגן דוד הקטן בין המילה "בטח" לשם המפורש – "ישו", בואך "קדימה ברווזים" (Oregon Ducks – "ברווזי אורגון" הוא שם קבוצת הספורט של האוניברסיטה שמאחדת בירוק וצהוב את כל הגילאים וכל השכבות בעיר). הוא אמר לי שאיזה סטודנט שראה את השלט, הזכיר לו שישו היה יהודי אז הוא הוסיף את המגן דוד. מבריק. אחרי שאמרתי לו שאני מישראל שאל אותי על המזג האויר שם ("כמו בלוס אנג'לס – אבל במקום הוליווד יש לנו את השטחים…" –  סתם… לא אמרתי לו את זה, בין כה וכה היה שיכור לגמרי…) פיכחים או מסוממים – ניהלנו שיחת חרשים – זאת מסובייט-ישראל, זה שואל על מזג האויר והחבר מימין, מרחיב מילים על כמה הולך לסטיב המגדלי עם נשים, ללא ספק חשב שאני מעונינת – איך לא? עם כזו בנדנה…

היה נורא מרגש לראות – שלושה גברים בצמתים שונים בחיים, מתרגלים כל כך יפה – את הגוף הגברי כפלייר של חזון.

2 מחשבות על “מבט (על גוף) גברי

  1. ואאלה ניראה אצלכם הקמפוס כמו טימס סקואר . גם שם יש צבא הישועה , גיוס לצבא ועוד כמה תמהוניים תמיד.
    אגב תזהרי מסטיב המגדלי, למרות מגן הדויד לחברה הללו אין חוש הומור. קצת התעניינות מצדך והם לא יעזבו אותך.
    פעם שני עובדים שלי סטיב הפסטור (זה לא כומר פסטור זה כומר של המשיגנרס מהדרום ) ומרי הבתולה, (בחיי היא היתה בתולה מקצועית.  היא התפקיד שלה בכנסיה של סטיב היה להרצות לצעירים ובמיוחד לצעירות איך לשמור את היקר מכל לליל הכלולות או בלשונה הציורית לשמור את הדובדבן שלה. אם לא היה אמת לאמיתה הייתי מסמיק רק מלכתוב את זה. ) עבדו אצלי בצוות בבנק .
    איך השנים הללו הגיעו לעבוד אצלי בבנק, זה סיפור ארוך אבל בקיצור אף מנהל לא רצה אותם אני שרק באתי לא מכרו לי אותם בבנק בתור מתכנתים.
    בקיצור יום אחד שעוד לא ידעתי מהחיים שלי בבנק חשבתי לחסוך כסף לפרויקט ובמקום לטוס  במטוס של הבנק החלטתי לקחת את האוטו בכדי להגיע משארלוט לאטלנטה. בלי לחשוב מצאתי את עצמי עם שני המזיקים הללו אצלי באוטו נוסעים לאטלנטה (חמש שעות נהיגה) והם גילו אצלי CD של נט קינג קול של שירי כריסמאסס . טוב זה היה בעבורם הוכחה אלוהית שאני ס"מ אחד מלידה מחדש כנוצרי נאמן.
    מאז חיי לא היו חיים הם לא עזבו אותי פשוט לא עזבו אותי היו מצלצלים הביתה מזמינים אותי לדרשות של האויל הזה. זה הי כמו חתיכה של חרא שנדבקת לרגל. פשוט אי אפשר היה להפטר מהם, להפך כמה שהתנגדתי? הם לחצו עוד יותר.
    אני מזהיר אתך מהיהושע פרוע הזה. סימן אחד של התעניינות והוא לא יעזוב אותך.

    אהבתי

  2. סיפור משעשע עדי!
    שירי קריסטמס……בררררררררררררר…….
    בהחלט, לפאנטיות יש נטיה להידבק ולחלק מהביטויים של הנצרות בהחלט יש פה פנים דביקות ביותר – דיברתי עם המגדלי וחברו לא יותר משתי דקות, כי באמת הרגשתי שהמדרון – מה זה חלק. אני מקווה שהוא לא יזהה אותי בפעם הבאה שיראה אותי….

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s