בכל זאת זה צובט בלב

פעם השתתפתי בסדנא חד פעמית של הצייר אורי ליפשיץ. היו אנרגיות ערות, כולם חיכו בקוצר רוח למוצא פיה של האישיות הנועזת שעשתה לה מוניטין. ליפשיץ אירגן ברישול מודל מאובק שהיה מורכב מחתיכת בד, קערה עם תפוזים וכמה ענפים יבשים. יאללה לעבודה. בזמן שאנשים התחילו להתייחד עם האובייקט הסוחף הזה, איש איש וכן-ציורו, האומן הדומיננטי והמוכר הסתובב בחדק בטווסות של תרנגול ובקוליות המתבקשת.
לא שזו הייתה סדנא נורא מעניינת או פורה במיוחד, אבל לעומת שעורי סטודיו אחרים שלקחתי בהם חלק, עם מורים לציור מכל מיני סוגים, ממנה – נשאר לי משהו שניתן לחרוט על לוח הלב. אפשר להגזים ולומר שאימצתי בה סוג של מוטו לכל החיים. זה חתך באוויר, אחרי שניות ספורות שאורי ליפשיץ ליכסן מבט של שועל ברישום שעבדתי עליו ובנונשלנטיות זרק לעברי את המשפט המכונן:
"אל תהיי נודניקית לתפוזים!"
נשארתי, ימים רבים אחר כך ויהיה נכון להגיד שעד היום, הלומת פילוסופית פרדסים ומוקסמת. מאז, בכל פעם שאני מרגישה את הנטיה לנודניקיות, אני משננת בראשי את המסר ההוא מלפני יותר מעשרים שנה.
זה לא מדהים – שבן אדם שלא היה לך ולא יהיה לך איתו כלום, מצליח לתת לך משהו כל כך יקר, לנצח?

איך כל ההקדמה הזו קשורה לכאן ועכשיו?
לפני בערך שבועיים פרסמתי כאן פוסט ("עם הענן ועם הרוח המיבב") עם צילומים של השלכת הצבעונית שהשתוללה פה. עכשיו היא כבר מתחילה להדלדל ומה שנשאר זה לחיות את "השאריות" ולהתמודד עם העובדות בשטח.
אני מקווה שאורי ליפשיץ לא היה מגדיר אותי עכשיו כ"נודניקית לסתיו ושלכת". תבין אורי, המציאות טופחת מכל עבר והמצב כרגע, מרתק באופן אחר לגמרי. הייתי חייבת לצאת לצלם שוב.

אנשים עם מכשיר מוזר שעושה רעש של מכסחת דשא, מסתובבים ברחובות ומאיצים רוח רעשנית
בעלים שרובצים בכל מקום, מפנים אותם בעזרתה לערימות בצידי הכבישים והמדרכות.
חלק מהעלים כבר רקובים מהגשם ושינו צבע לחום בוץ.

בית אחד, קרוב לשלנו מכוסה בכבדות בעלים גדולים. בגינה שלט פשוט – דיקט דק חתוך בצורה
של כלב בתנוחת חירבון קלאסית, צבוע בלבן ומסומן במילה "לא!" (!No) באדום.
הטרייר המדומה
תמיד כובש בישירותו ובימים אלו אפילו צובט בלב.

21 מחשבות על “בכל זאת זה צובט בלב

  1. אני לא ידעתי שליפשיץ הוא גם פילוסוף, בטח למד בפקולטה יחד הרס"פ שלי בטירונות שהיה מזכיר לנו בכל פעם שלכל שבת יש גם מוצאי שבת שזה הרבה יותר רלוונטי לשאריות השלכת הללו שהן בהחלט פחות יפות. שזה לא חוכמה בעצם כי כי יפה בשלכת זה בציערותה באביב של הסתיו ולא בסתיו של הסתיו…
    אגב שמחתי לשמוע ולראות שגם באורגון קנו לכם את המכונה הזאת שעושה רעש נורא ומעיפה את האבק לכל , אני חשבתי שרק לנו יש את זה. אולי שיקחו לאורגון את שאר הצרות שלנו?

    אהבתי

    • זה ענין של מזל גדול לפגוש בפילוסוף שמאיר ככה את העיניים לאורך שנים, אני  מתרגשת לקרוא שגם אצלך אימרותיו של הרס"פ מהטירונות שורדות יפה עד עצם היום הזה. כרגיל הכל מותנה בחסדו של הרגע הנכון (טיימינג) – למצוא האיש הנכון במקום ובזמן הנכון!
      (…עובדים על זה עדי, אני רק שנה בתפקיד מושלת אורגון, המון עבודה אבל תענוג גדול. תאמין לי, שאתה תאהב לשמוע את התוכנית שלי "אורגון-ישראל 2012 ", לצערי זה מקסימום המידע שאני יכולה לנדב בשלב הזה… )
       

      אהבתי

  2. תודה טליה. באמת אין פה חומות ושערים אפילו אצל בעלי הממון. שם יש שלטים מאיימים של חברות שמירה. (אולי תפיסה שונה שמקורה בכך שהיא שלא סמוכה לעתיקות והיסטוריה שיש בה חומות ושערים).
     
    תודה שייקה.
    כשנפגשים בהם ב"צבעים של החיים" כפי שכתבת, זה מעלה תמיד את החשש שהמילים הן תוספת בסיגנון "נודניקיות לתפוזים"…

    אהבתי

  3. תמר שלום.
    ממש נכון,"הנודניקיות לתפוזים או לעלים והצבעים היא תמיד המידתיות הנכונה"
    וכן אני גם אוהב את הרמזים הקלים אבל המצלמה תופסת יותר

    אהבתי

  4. זה מקסים, צילומי השלכת, חבל שמנקים, הכי יפה זה שמשאירים את זה ככה. פוסט יפה. גם אני למדתי רישום כשנה אצל אורי ליפשיץ, שתחילת שנות התשעים. הוא לא לימד לרשום, הוא דיבר, איתגר, שוחח, התווכח, איש מרתק.

    אהבתי

    • תודה שרון. גם אני הרגשתי התקוממות מסוימת מול הדחף לסדר ולארגן את הסדר היפה הזה של הטבע (אולי זה באג משותף שאורי ליפשיץ הוריש לנו).
      מצד שני, היום נחת פה שלג (מוקדם מאוד) וגם אם אלו היו גשמים כבדים, כמו שיש פה כל החורף – ערימות העלים שמכסות הכל – כבישים ומדרכות – היו הופכת במהרה את המקום למקום בוצי וחלקלק מאוד… וגם ככה לשרשורים והחלזונות קהילה מאוד מפוארת כאן.

      אהבתי

    • …שמעתי שחלק מהם מגלגלים עלים יבשים ודוחפים לאוזניים במקום אוזניות ושזה עובד מצוין. קצת קשה להוציא את כל הפירורים מהאוזניים אחרי העבודה אבל מצד שני בזמן שאתה מופח ההראש שלך משוחרר.

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s