יופי שיש בו הימור

פלאי הטכנולוגיה מארחים את גלגלוני מזג האוויר.
עושים סלטות הפוכות.
עוד יום חגיגי, אך השחף (…אם יש צורך להזכיר ולסייג), הוא לא "עוד ציפור".

הוא עוף חסון, אומנם לא עור של פיל אבל כן – גשם ורוח קטנים עליו
ויחד עם זאת, תמיד אבל תמיד מקפיד על לבוש אלגנטי,
גם כשחובטות באגרסיביות הסופות והסערות הימיות.

אפשר להתעקש ולתפוס אותו כיצור פסטורלי,
או – להשלים עם המכלול ולצפות בו מככב בסרט אימה.
אין בעיה, יש זמן – היפכו בזה.
היפכו ועוד פעם היפכו.
בסוף זה נהיר:
בלהקה, בזוגות או בבודדים מדובר ביופי שיש בו הימור.

אחרי כך וכך משקעים שמתנפצים על הגלים ועל הסלעים השחורים,
אין דבר כזה – "סתם רגע של ביחד" וגם אין שום טעם בשיחות שווא.
(על כאילו מה? על כך שאין הרבה דגים בים?
על העובדה הדחוקה שהאוקינוס הוא המייצג הרשמי של עולם הרגש והתת-ידוע?)
באמת יפה – איך שמתקיימת על החוף הסכמת פה אחד.
אז למה הזעם העצור? למה הפרצופים?

…בכלל לא! כל כך רחוק מזה…!
לא מדובר בהתבדלות, סלידה או אי-נחמדות,
זו פשוט תרבות אחרת.
זה כמו… איך הולך המשפט הזה?
"…גרגר חי אינו אלא תבנית נוף מולדתו".
ולא, לא מומלץ לבלבל בין יונת שלום לסתם ציפור לבנה.
"נו טוב…"
בינינו, לא לענין ה"טוב שמוב" ("הנובאמת" הזה),
מושקעים המון מאמצים כדי לא לבלבל או לתעתע!

באמת סליחה.
(ההתנצלות מתקבלת, דף חדש נפתח).
"תסתכלו על עצמכם ותראו אותנו",
אמרו אלו לאלו,
אך למרות זאת, עדיין – לא נוצר דיאלוג.
"לנו יש מכוניות (ביפ, ביפ) ולכם כנפיים."
"לנו יש מקור כתום (ציף, ציף) ולכם שפה משתרבבת."
או-הו!
"הי, הי, אין צורך להרים את הקול, אנחנו כאן למטרות פיוס."
"אז אולי נקרא לו ונשמע ?"
ביחסי כוחות כאלו יש להודות, זאת לחלוטין המסקנה המתבקשת, כלומר השפויה.
…אז איפה הוא כשצריך אותו?…

ציף. ציף.

22 מחשבות על “יופי שיש בו הימור

    • גם ההר של חיריה ליבשה יחשב.
      יפים הצילומים ומעוררי כבוד השחפים.
      כאשר ראיתי אותם בפעם הראשונה הבנתי פעם נוספת את יונתן לוינגסטון.

      אהבתי

    • חירייה מלאה בשחפים? נכון, תמיד היו שם כאלו נקודות לבנות…מה הם ככה מקפצים בין המזח של יפה לפרויקטים עכשווים של מחזור?…
      לגבי העגורים, ייתכן לא עקבתי (יש פה כל כך הרבה ציפורים וברזווזים על בעצים ובשמים שקשה לעקוב), אבל השחפים השמנים של החוף הם גורם אנושי שקשה להעלים ממנו שאלה.

      אהבתי

  1. תודה, נועם, צביקה, איה, אסתי וטליה.
    הגשם פה הוא ענין שערוריתי. איך לא? השנה בישרו שיהיה גשום וקר יותר מהרגיל בחורף (כרגיל לפחות עד אמצע יוני). אין צדק בעולם ואני מעלה פה לחשים כדי שמשהו מזה יגיע בקרוב לארץ.
    מצד שני אני חושבת שזהו סלוגן בעייתי – "תסתכלו עליכם (או עליהם) ותראו אותנו".

    אהבתי

  2. פשוט תענוג לקרוא ולראות. התמוגגתי ובו זמנית שמחתי שאינני שם בארץ הקרה והיפה אלא במקום חם אף כי היום הייתי מברכת על גשם זלעפות שיכבה את האש בצפון.

    אהבתי

    • תודה, שולמית. אכן היופי הזה כרוך בקור ובחוף הקור גם דוקר, מה שבהחלט מעורר געגועים לאקלים ים תיכוני.
      מצטרפת מכאן לתיקווה לגשם קרוב (ומכבה במקומות הבוערים) בארץ. הלוואי והייתי יכולה לשלוח מכאן את הגשמים הבלתי פוסקים לכמה ימים, שיעשו נס חנוכה איפה שזקוקים להם כל כך, במקום לחזור פה על המובן מאליו.

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s