הוא נשכב בזהירות על גבו, מניח את ראשו על ספרים (בעיקר קפקא) ועוצם את עיניו כי אמרו לו שזה עוזר. בינתיים ההם עושים בו לחשים ומברישים את שערותיו, לפי תור, משלימים טקס – ככה, יש אומרים, עוברת חוכמה בין המינים, מסורת של קשרים, הקשרים ותורה שבעל פה.
עכשיו, לך תבין את דודה פסיה שויתרה על כל זה. אבל לא חשוב, מי מתחשבן אחרי כל כך הרבה שנים? … ובכל זאת, לחשוב שבצהרי שבת אחת פשוט זרקה את הקוגל על השולחן וחמקה בלי שאף אחד ירגיש… גוררת את המזוודה של חיים שעוד מקודם ארזה…
ומאז? לא שמעו ולא ראו… בטח שחיפשו! נעשו מאמצים אדירים כדי למצוא אותה!
צריך הרבה מאוד כעס בשביל אקט כזה וזה ממשיך לנקר עד היום, במיוחד בראש של גניה האחות וגם אצל האחרים שזוכרים את זה בהיר כבדולח – היא הייתה מוכנה להחליף כל ספר בחתול אבל לעולם לא ההיפך.
אומנית זעירה 
איזו תעלומה. אני קצת מזדהה עם דודה פסיה. אבל לעזוב ככה?
אני מקווה שזו רק התחלה של סידרה בהמשכים.
אניאוהבת גם את התצלום.
שבת שלום, ש
אהבתיאהבתי
…שוב נתת לי רעיון, שולמית. תודה וסופ"ש מצוין!
אהבתיאהבתי
"היא הייתה מוכנה להחליף כל ספר בחתול אבל לעולם לא ההיפך"
בדיוק כמו ששולמית אומרת, הכמה פסקאות האלו שפזרת לנו בנדיבות כזאת, הם התחלה של רומן עב כרס.
וככה זה תמיד אצלך. הרי כל משפט כאן יש בו זרעים ותעלומות שיספיקו לכמה ספרים.
נפלא.
אהבתיאהבתי
תודה אסתי.
אהבתיאהבתי
יש מי שחושב על הכל מראש ודואג שאם יש שני חתולים בבית האחד שחור והשני אפור ולא כמו אצלנו שאין שום דרך להבדיל בין סלבאק לבין לוסיל חוץ מזה שסלאבק רץ כל הזמן מסביב לבית ומפיל כל דבר בדרך ולוסיל ישנה בספה….
אהבתיאהבתי
בטח, הכל מחושב מראש – עד הגוון של השערה האחרונה בזנב.
זה שמות מקסימים לחתולים – סלבאק ולוסיל וגם הולכים נהדר ביחד. "סלבאק ולוסיל ….בואו לאכול….לעשות שעורים… לנקות את החול שלכם…".
אהבתיאהבתי
יש לי חתול בבית מזה שלושים שנים בחיי לא נאלצתי לקרא לחתול לאכול. שלא לדבר שלא זכור לי חתול שניקה את החול שלו. היתה לנו פעם פלאפי השם יקום דמה שהיא שמרה על נקיון החול והעדיפה את האמבטיה ואו את התיק של אישתי ועוד כמה מקומות שאי אפשר היה לחזות אותם מראש. חוץ מזה אפילו הילדים שלי לא עלה בדעתם לנסות לשכנע אותה להכין בעבורם את השעורים שלהם.
הם גם אף פעם לא הולכים ביחד לוסיל הינה פוסט טראומתית ונאלצת לשמור על הטריטוריות שלה מפני הפולש הצעיר, אבל היא התרגלה בסוף. אני חושד שזה לא חתולים שלך. אולי שכרת אותם מסוכנות ניצבים בכדי לביים את התמונה?
אהבתיאהבתי
לא דיברתי על אילוץ, עדי, חלילה – אלא על החדווה שבלפזז קריאות ציווי ואז כשיש שמות טובים שחוברים בהרמוניה – ההנאה מוכפלת.
זה נכון שאני שוקלת להשכיר אותם כניצבים אבל בתמונה הזו הכל פרטי, טבעי לגמרי ובלתי מבויים. לחלוטין עוד ערב אותנטי של געגועים לפסיה.
אהבתיאהבתי
הראש על הספרים. גם אני כך בגלל אלכסנדר. רגלים בכיפוף קל. על זה אני מתעקש. פלדנקרייז נאלץ להשלים עם זה.
.
ההם שם נראים נקיים כל כך. שלי מזנקים מהחלון פנימה מלאים בוץ ומחפשים מקום חמים ונעים, למשל על התמי 4 או על הטוסטר אובן שגמר לקלות את הפלפלים, או על ממיר הטלוויזיה.
אהבתיאהבתי
נכון שאלכסנדר והוא עדיין צריך להוכיח את עצמו, בינתיים – מתקיימת לה חברותא. הם חתולי מה שנקרא פה INDOOR – (רק בתוך הבית), התחייבנו לכך כשאימצנו – בתיאוריה ערובה לבריאות מקסימלית (ואגב – את הפרעושים זה לא מרשים).
(אני מחכה ולא מהיום לאיזו חצי תמונה של השודדים שלך…).
אהבתיאהבתי
זה השודד הראשי כשהיה עדיין תינוק. כולם רועדים ממנו. כשהוא מביט בהם בעיניים מצומצמות הם מוציאים קולות משונים של מצוקה. רק אחרי שהוא בוחר לו מקום (הוא משנה מדי פעם כדי להפתיע), כל השאר נרגעים ורצים למקומות האחרים שהתפנו.
אהבתיאהבתי
תודה על הלינק, נועם.
איזה דבר מתוק!!! …ג'ינג'י עם לבן עם נוצות – זה הרי השילוב אוטימטיבי!
בעיני זו המתנה הכי רומנטית בעולם, גם אם בהמשך אחרים רועדים ממנה.
אהבתיאהבתי
אצלי בפרלמנט בשישי בבוקר מותר לדבר על מחלה אחת ועל נכד/ילד אחד בכל פעם. אבל אם מתחילים עם תמונות….
http://www.youtube.com/watch?v=-hEN7X5hucg
אהבתיאהבתי
מרשים ויסודי מאוד, עדי. אז הרשה לי גם להסחף – הנה כאן:
http://chessbug.com/Tamar/video/SPA_1.html
אהבתיאהבתי
אפשר להזמין את שני החתולים שלכם לניקיונות אצלי?
הבית, אפעס לא מה שהיה, ולבעלת הבית אין כוח למרק את הפינות
אהבתיאהבתי
קיטי פחות בענין של פינות וקורי עכביש ויותר בענין של ספא גוף, אם את בענין אני אברר איתה.
אהבתיאהבתי
אני חוששת שאני לא שעירה מספיק בשבילה
אהבתיאהבתי
זה נכון אסתי, היא זקוקה לקונטרה.
אהבתיאהבתי
אוף נועם,
איזה פוסט מקסים ואיזה ג'ינג'י הורס.
תמר – אני רואה שאת מסדרת כאן מקום מפגש לאוהבי החתולים, אז אני מטילה עלייך משימה – לייצר לנו מועדון.
אני רוצה לוגו ומפגש שבועי.
מה את אומרת?
אהבתיאהבתי
בשמחה! נשמע לי רעיון מצוין וגם מתכון בטוח לשמירה על יציבות ואופטימיות.
(מה דעתך שעבור דמי חברות מזעריים נספק עם הקריאה קאטניפ חופשי?).
אהבתיאהבתי
מצויין.
את יכולה גם לחלק משימות. למשל שכל שבוע אחד מחברי המועדון יביא סיפור אישי קורע לב מחיי חתולו מלווה בתמונות / וידיאו / אודיו או מקרמה…
בקיצור – יש לך קרט בלאנש ונעשה לזה פינה קבועה.
כאמור – הלוגו והשם – עלייך
וכמובן גם ימי ההתכנסות
אהבתיאהבתי
…אני מרגישה חגיגיות וחדוות נעורים! (ימי הדרכתי בתנועת הנוער של תנועת המושבים פורעים בשערותי).
הידד! יונף הדגל! איסוף הסנדות עלי אבל מה עם הקאטניפ?
אהבתיאהבתי
אני חושבת שכדאי לחלק לכותבים לניסוי ובהיה לפני שמעבירים לבעלי השפמות
אהבתיאהבתי
בהחלט – לכותבים להרחבת ההשראה.
אהבתיאהבתי
אני מסכים עם אסתי. פיזרת זרעים מבטיחים, עכשיו צריך להמתין בסבלנות לנביטה.
מקסים (גם התמונה נהדרת)
אהבתיאהבתי
תודה יותם.
אהבתיאהבתי
אני וחתולי הרחוב שלי מחכים לפתיחת המועדון
אהבתיאהבתי