סיפורי בדים

הוא לא הבטיח להיות לה –
לחומר בערה, לגן של שושנים (כמאמר המשורר),
או לפריק של אמבטיות עם נרות אורגניים בריח יסמין פרובנסאלי.
מצד שני, הוא לא אידיוט –
בטח שהוא יודע שמרכלים שהיא המנוצלת ושהוא החזיר.
מה יעזור לו שכבר שלושים שנה הוא צמחוני?
אנשים מאמינים במה שהם רוצים.

15 מחשבות על “סיפורי בדים

  1. אנשים גם רואים את הדברים לפי מה שהם מאמינים. זה הופך את כל העולם שלנו למנוכר, אם חושבים על זה. אבל מה יעזור לנו לחשוב?
    יפה הכתוב. יפה התמונה

    אהבתי

  2. תודה שולמית.
    סרט צרפתי תמיד יכול להועיל, מעבר לאיכות הניכור הרבה פעמים מתקיים גם באופן הפוך, יתרון מציאת ה'שיק' בכל אדם. יפים ויפים פחות, איכשהו מצטלמים להיות "אייטמים". החיוורון יוצא שם זוהר.
    וכן, צמחונות יכולה להיות ענין מבלבל.

    אהבתי

    • קצת התבלבלתי – האם התגובה שלך טלי, היא לעניין הצמחונות או למה ששולמית כתבה אח"כ על האנשים הנחמדי-טובים? – לפי הסדר שהופיעו התגובות לצמחונות – אז ברשותך אני צוללת:
      קצב שלנו צמחוני???? זה כבר באמת עולה על כל דמיון! קצב שלא אוהב בשר?
      במחשבה שניה…. זה לא מדויק כי אי אפשר לומר שאין באיש חיבה קניבלית לבשר חווה. (בדלתיים סגורות, הרי הסכים להודות שהכי משובח זה החלק הפנימי של הזרוע…)

      אהבתי

  3. מצאתי שהתמונה "מדברת" אלי.
    ואולי אתי.
    שמי התכלת.
    קור עז ומקפיא.
    העץ מפלס דרכו אל-על.
    לאט – אבל בביטחון.
    מסך של בדים חוצץ.
    שמץ של שיחים ירוקים.
    הגג המחודד.
    והכול ביחד "עובד".

    אהבתי

    • תודה משה. עברתי ליד הבית עם העץ הזה הרבה פעמים ואיכשהו רק אתמול שמתי לב ליחסים המסקרנים ביניהם, אולי העירום של העץ הגביר את הווליום. באמת היה קר מאוד כשצילמתי אך בו זמנית התרחש, מה שנקרא פה – אוצר – יום שמש.

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s