אהובי שעל הצוק

מאחד הפיתולים של כביש 101 (לפעמים 101 זה רק כביש),
כשלוש עשרה מייל צפונה מהעיר פירנצה
(Florence, קורה שפירנצה זה באורגון),
רואים אותו מרחוק,
את אהובי הלבן עם המצנפת האדמונית.
לצידו, בצנעה, שני מבנים קטנים דמויי מלונה.
קוראים לו המגדלור של צוק הסיטה (Heceta Head Lighthouse).

למטה, על החוף במפרץ הקטן, חניה.
עושים את העליה ברגל.
במעלה השביל חולפים את הבית שגרו בו פעם שומרי המגדלור.
כל הקומפלקס (בית, מגדלור ושתי מלונות) הוקם ב 1893-4.
זה נחשב פה לעתיק.

היום הבית משמש כבד אנד ברקפסט.

את החצר שמסביבו תוחמת גדר עץ לבנה
ובקיץ, איך לא? עושים שם חתונות.

וזה הוא, מקרוב – מסוגנן ואלגנטי.
אין צורך בפטפוטים.

אבל יש דיבורים.
בחורף אומנם פחות – ובכל זאת,
כל יום, בין אחת עשרה לשתיים בצהרים.
(אם מזג האוויר מאפשר לעשות את הדרך מהחניה עד למעלה).

המדריכה של רשות הפארקים.
מספרת בשקט על חייהם הסיזיפיים של שומרי המגדלור בימים ההם.
אחר כך היא מגלה בעצב שכיום הוא במצב לא משהו.
חלודות, נזילות והתפוררויות.
אחרי שהיא אומרת, רואים.

אבל עולים במדרגות הספירלה.
(קצת נוזל, אך יותר חם מבחוץ).

זה מה שרואים מהחלונות שהכי קרובים לשפיץ.

"בוודאי שהוא פעיל ומשמש אניות גם היום", נעלבה המדריכה.

בין העצים אפשר לראות את הגשר שעובר עליו כביש 101.

הנה המנורה. אלף ואט.
כל עשר שניות נותנת מכה של אור צהוב שנראית לפי ההסבר,
ממרחק של עד 21 מייל (בערך 34 ק"מ) לתוך האוקיינוס!
כדי שאניות יוכלו להבדיל בלילה, בין נקודות שונות על החוף –
לאחיותיה במגדלורים שמדרום ומצפון,
פסקי זמן באורכים משתנים בין הבהוב להבהוב, לחלקן גם צבעים שונים.
למשל אדום.

ליד ריקוד הנורות המסתובבות, היא נותנת את הבונוס:
ביוני מתחילים שיפוץ שיארך עד 2013,
"בעלות של מיליון דולר!", מסמיקות לחייה.
(רואים שהיא גם מאוהבת בו).

(הנקודות הלבנות על הסלע הן שאריות של שלג שירד אתמול)
על פתק שדחפתי באחד החלונות למעלה, ליד המנורה,
כתבתי לו קלישאה שזכורה לי מברכות יומולדת של גיל העשרה
שאיכשהו נשמעה לי עכשיו אותנטית:
"מזל טוב על השיפוץ והעיקר שתישאר כמו שאתה".

10 מחשבות על “אהובי שעל הצוק

    • בדיוק ככה זה עובד אסתי, כל פעם שהסטרסים עוברים כל גבול (ולפעמים כמובן גם בלי קשר) אנחנו שופכים את עצמינו לשם, זה פועל כמו ריסט.
      לא ראיתי את זה קודם…. הוא באמת ניראה כמו אביר… זה אפקט של כובע מתחת לכובע (הרוחות היו תוקפניות).

      אהבתי

  1. איזה יופי צפוני וקר, יצאתי מיד להתחמם בשמש.
    .
    אבל 101 זה לא "רק כביש", זה Route 101, מושג בפני עצמו, נמתח על החוף המערבי, חוצה שלוש מדינות (ובדרום נקרא גם El Camino Real, הדרך המלכותית).

    אהבתי

  2. נועם – בהחלט מושג, ולמי שגר קרוב גם כביש שפשוט נוסעים בו.
    לטיילנים העתידיים – חלפתי בו (ב-101) גם במדינת וושינגטון ולאורך כל חוף אורגון שזה משהו כמו 600 ק"מ והרצועה של אורגון מעניינת יותר.
    כיוון שאורגון נמצאת בין קליפורניה לוושינגטון כלומר בין "היעדים" – סיאטל וסן פרנסיסקו, לרוב המטייל הישראלי (עד שהוא מגיע לחוף המערבי), לא מגיע לכאן וחבל. כי החוף ידוע כפראי בהרבה מזה בקליפורניה (שם הוא הרבה יותר מיושב), נקי מאוד ממשדדות תיירות ועם זאת ישנם אינסוף מקומות לינה (זולים בהרבה) נעימים מאוד. לא בעיה למצוא מקומות ממש על הים עם כל האוקינוס הזה בתוך החדר.
    לגבי עונות השנה – פה החוף לא מתרשם יותר מדי מהמושג "קיץ". פחות קר, אבל יכול להיות עדיין קר + רוחות חזקות ובעיקר ערפילים שיכולים לכסות ימים שלמים מהבוקר עד הערב. לא מקום לשים מגבת ולרבוץ. אפשר לחוות גם בחורף וגם בקיץ ימים של שמים כחולים וראות מצוינת וההיפך. יש מבקרים שמכורים לביקור בחוף דווקא במזג אויר סוער.סופות ברקים על המים עושות להם את זה.
    על כל פנים, בכל מזג אויר ובכל עונה המקום מדהים מפתיע ומלא השראה.

    אהבתי

  3. תענוג. מעניין החיבור, ההצמדה הזו של המבנה הקטן והסטנדרטי למבנה המגדלור עצמו. תמיד זה חלום, אצלי, לגור במגדלור כזה, אבל בתכלס, מעבר לערפל, היופי, הנוף וההתבודדות החיובית זה גם ניתוק שהוא כמו חוויית צינוק.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s