הגלעדית

"תעלי כבר את התחת שלך למשאית, אין זמן".
שככה גבר יזרז אישה בשנת 2011 ?
ועוד אחת שהיא מקרמה של ניסיון חיים,
מאגר של מתכונים, רחם שהביאה לעולם ארבעה זכרים?
כן, ככה הוא דיבר לגלעדית והיא לא לקחה את זה קשה.
יותר מזה, היא מכירה ומוקירה:
נולי הוא משורר ויש לו קטע עם תחת. עוד מאז שהיה צעיר.
הישבן של רוחל'ה וזה של שוש ואי אפשר להשמיט את זה של נעמי,
שקרב, לטעמו, לכדי יצירת מופת.

עתה משבגר וראה לעומתו אחוריים מזניקי השראה,
נהג לצטט לכבודם מתוך ספר השירים האחרון שלו:

"ציפור נפשי בשיפולי אוזנך,
ריח מנהרותיך קוצר במערומיי,
הלא אני מחסן של אירועי משנה".

כמה חזרו ושיננו יודעי דבר שהוא משורר גרוע, עלוב, זב חוטם, חרמן של מילים?
ואז מי שוב הניפה את הדגל למענו? נכון – הגלעדית!
ולא ששיריו המייגעים המסו בה אי פעם את לב האבן,
אבל ידעה למפרע שנישאה לאוהב מילה, בעל מוטיבציות זימה עד קו המותן וכיבדה את זה.
הנה לדוגמה עכשיו, הזמינה לו חופשה של הכל כלול באיי יוון.
למה לא? שיסע יחד עם כל הז'ורנלים שלו והדיסקים של "המכופפים" ויביא את זה.
וכאילו שהיא לא יודעת שחברותיה הטובות מרננות: "אוהו איך שנולי יחגוג שם על החוף!"
ממש מזיז לה את המגן דוד – כי זאת בעיניה נאמנות:
לספק לאמן את כל הספייס שהוא זקוק לו.

12 מחשבות על “הגלעדית

    • סליחה, טעות הדפסה, התכוונתי לכתוב ( ברגע של מודעות וביקורת עצמית) שלרגע חשבתי שכתבתי את השיר של נולי( ניסיון להתבדח על השירים שאני כותבת)  אך כנראה יצא המרצע מן השק וקלוני התגלה ברבים שהרי בהנף שגיאת דפוס אחת גיליתי  את קינאתי( הלא מודעת) בפוסטים מלאי ההומור והפקחות שאת כותבת בהציגי את עצמי כאחת שכתבה את נולי , כלומר התימרתי לומר ,באופן לא מודע, שאני המצאתי אותו ואולי גם את הגלעדית. 

      שבת שלום ומבורך

      אהבתי

      • תודה שולמית. פתחת פה הצצה למנהרת טקסט בין יבשתית – אני סוקרת את המסדרונות שלה בפליאה והשתאות. ועוד באווירת חשיפת תתי מודע וביקור אצל האחר: וידוי – אני רחוקה מאוד מהגלעדית של נולי, היא בנויה מאדמת הרים ומחוברת כל כך טוב לקרקע. שבת אביב מצוינת.

        אהבתי

  1. האדמה הזאת משופעת ב- נולים; גסי-לב וחארמני-שליטה ואגואיזם רקוע, מתבוססים בחספוס עצמי, משוררי גירה לעוסה…

    אבל, את הגלעדית, אוף הגלעדית המרתקת הזו; זו הנחבאית לכלים, שקועה מעל ראשה בטויית קורים ובהתוויית שבילי הנפל "עבורו", בולסת לשובע והנאה את גללי ה- נולי שלה, ולבסוף טווה מהם עדיים; ובכן, אותה בדרך כלל אנו פחות פוגשים…

    אהבתי

    • …זו משוואה כל כך מאוזנת בסופו של דבר וכתבת את זה כל כך יפה:
      "אגואיזם רקוע, מתבוססים בחספוס עצמי, משוררי גירה לעוסה…" מול – "בולסת לשובע והנאה את גללי ה- נולי שלה, ולבסוף טווה מהם עדיים".
      תודה, צבי.

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s