כשאני מביא לך את זה, בקובץ דיגיטלי, קחי את זה כמות שזה. אותנטי.
במילים אחרות סוכריה,
אל תלבישי עלי "חזיר", בזמן שכל מה שאמרתי היה "כבשה משובטת",
כי כמה שאת חשובה לי, אני לא הולך לשרוף עליך הארד דיסק שלם.
באמת וופל, אתה מזכיר לי את הסיפורים הקצרים של אבא שלך,
"אולר שווייצרי למתקדמים" ו"ליבת הבזלת בקיבוץ דגניה",
בחיי, כאילו מאותה המקלדת.
אני רואה שאת מתעקשת לפרמט את המשפחה שלי לקוד סלולרי,
רק שתדעי – זה כספית במוח מה שאת עושה…
ואם אין שם קליטה? מה אז?
אז תפסה את קערת החרס עם פסטת השבלולים (כולל השחור הגרוס), העיפה עליו ושאגה:
יש לך בעיה אדירה בלהכיל, אתה יודע?
משהו כאן לא פתור לי תמרי. חסר לי משהו בקטע הזה ואיני יודע מה.
אהבתיאהבתי
הי עופר, חדת לי חידה, אם יתבהר לך מה, אשמח מאוד לשמוע.
(יתכן שהכספית כל כך מהר עשתה את שלה?)
אהבתיאהבתי
זהו, שכיש להם בעיה אדירה בלהכיל, הם לא מצליחים לדעת את זה. ובשם האותנטיות יזרקו בך חיצים, ויצפו שתבלעי כמו סוכריה
אהבתיאהבתי
תודה על הפרשנות המרעננת כתמיד, הילה.
(יותר עדיף להכין מבעוד מועד פסטה, מלבלוע סוכריה :)).
אהבתיאהבתי
תמר
אוהב
את ההומור שלך
לפעמים אני משתדל להיות בעינינים—-אף כי
חסר לי כנראה חומר–לא הייתי בשעור
אהבתיאהבתי
תודה יורם.
אל דאגה לגבי החומר – תמיד ניתן יהיה להדפיס מהרשת או לשאול את פואד מה היה (לג'ינג'ים-לבנים מהעמק, ישנם הרי מאגרי ידע וזיכרון עצומים).
אהבתיאהבתי