הברושים

הברושים עסוקים
("בלילות שישי, כשרוח חרישי"),
במלאכת מחשבת של צער בתפירה גסה
("בתוך הכפר").
מחזור השנים ממרק בהכרה,
("בצמרות שחורות עובר")
שמזג האוויר אינו משפיע
("בפרדסים ובשדרות").
גם אם נופל על יום נטול אובך או שרב,
בואך קרקע נוכריה,
("מעבר לגדר")
קלוש שלא לחפש את דרור.
הציפור.
("אותך זוכר").

 

 

12 מחשבות על “הברושים

  1. אי אי אי
    הצמרמורת אכן עוברת מעבר לאוקיינוסים.
    ובאמת חווית יום הזכרון כל כך רחוק מהבית וממקום הנפילה. התוכלי לכתוב על זה? כלומר לא במטאפורה ולא באופן אמנותי אלא ממש כסוג של שיקוף וסיקור מצב?

    אהבתי

  2. מבעד לאובך, צער המילים שחרבו ניבט, יבש מדמעות. כל המלח נאגר כמו בגיאיות מהן התאיידו כבר המים, ונותרו כצלקות חרושות על פני אדמת הלב. כאב צחיח, שנושא הלב בכל מסעותיו על פני הגלובוס הזה.
    כמה נוגע כתבת, תמר.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s