הברושים עסוקים
("בלילות שישי, כשרוח חרישי"),
במלאכת מחשבת של צער בתפירה גסה
("בתוך הכפר").
מחזור השנים ממרק בהכרה,
("בצמרות שחורות עובר")
שמזג האוויר אינו משפיע
("בפרדסים ובשדרות").
גם אם נופל על יום נטול אובך או שרב,
בואך קרקע נוכריה,
("מעבר לגדר")
קלוש שלא לחפש את דרור.
הציפור.
("אותך זוכר").
מצמרר תמרי
אהבתיאהבתי
אי אי אי
הצמרמורת אכן עוברת מעבר לאוקיינוסים.
ובאמת חווית יום הזכרון כל כך רחוק מהבית וממקום הנפילה. התוכלי לכתוב על זה? כלומר לא במטאפורה ולא באופן אמנותי אלא ממש כסוג של שיקוף וסיקור מצב?
אהבתיאהבתי
תודה אסתי. בהקשר הזה, "הערוץ האמנותי", הוא היחיד שפתוח כרגע.
אהבתיאהבתי
שהוא בעצם הכי נכון והכי חף ממניפולציה
אהבתיאהבתי
חזק
תודה
אהבתיאהבתי
תודה עופר וליאור.
אהבתיאהבתי
מרגש ונוגע קרוב ללב וקרוב לשטח המוכר….
אהבתיאהבתי
תודה יורם.
אהבתיאהבתי
והחיטה צומחת שוב
אהבתיאהבתי
אני לא יודעת מה להגיד
אהבתיאהבתי
מבעד לאובך, צער המילים שחרבו ניבט, יבש מדמעות. כל המלח נאגר כמו בגיאיות מהן התאיידו כבר המים, ונותרו כצלקות חרושות על פני אדמת הלב. כאב צחיח, שנושא הלב בכל מסעותיו על פני הגלובוס הזה.
כמה נוגע כתבת, תמר.
אהבתיאהבתי
תודה הילה.
מה שכתבת, גם נוגע ומגיע עד לפה.
אהבתיאהבתי