בית הקומפוסט

 

גם הם גדלו על חורשת האקליפטוס,
הגשר הסירה,
אבל הי, הקץ לתמימות –
שורשים מההיבט האמנותי
או במשקפת – דרך הפילוסופיה של המצוי,
מאוחסנים כבר שנים בזמן עבר.
עכשיו, רץ מהר – "של נעליך מעל פניך",
ולך תעצור את זה…
בנוסף, מבהיקים גם פלאי האנתרופולוגיה:
הארמי בגאוגרפיה אורבנית
והיבוסי במשמעת מינרלים ותחזוקה מכופפת:
מערבל בשיירי ארוחה,
מזין תולעת,
מתסיס גזעי אלונים
ומציף ענני סרבנות.
מים עד נפש הגיעו אליך?
קפד את עצמך:
זהו הפיקניק של החיים! מגדל בבל!

10 מחשבות על “בית הקומפוסט

    • תודה אסתי. ליד הנהר פה, זה שחוצה את העיר, אבל תופס איתו שטחים מאוד גדולים ומשוחררים, ישנם כל מיני אתרים מסתוריים. ביניהם מתחמים של ארגוני טבע שונים שעושים כל מיני פעילויות חינוכיות וכמובן "ללא מטרות רווח"! בשבוע שעבר אחד מהם הצליח לצוד גם אותנו, בפעילות של ילדים כמובן – למשחק "סמני דרך / מחפשים את המטמון" שהיה טבעי וירוק מאוד – אך מלא באגים – אם הוא לא היה כל כך ארוך זה היה מצחיק… בפעם אחרת… בקיצור במקום המפגש נמצא גם הבית/שובך הזה, עם ציור הקיר המאוד מקרוביוטי – בסגנון הרוח והמקום.

      אהבתי

  1. לימים הארוכים שסעדנו את אמי הביא אחייני הספרדי ספר שכל כולו איך למחזר הפרשות אדם במין בית כזה, לקומפוסט האומר "מעפר באת ומה אתה משאיר אחריך?" חישובי חישובים שעשה הביאו אותו למסקנה כי זול בהרבה לבנות מערכת ביוב חדשה לביתו הכפרי…
    ולמרות שמאד אהבתי את הציור על המבנה הזה (יופי של מטמון מצאת), דווקא היום?! אירופה כולה גועשת בשל מלפפונים מותססים…

    אהבתי

    • …זול ובטח גם וסופו של דבר, גם יותר "ידידותי לסביבה"…
      את יודעת דליה, לא ידעתי שזה מה שקורה באירופה, רק בגלל שכתבת עשיתי חיפוש ומצאתי על המלפפון הספרדי שחבט בגרמני… סיפור – סיפור!
      (יתכן שאני כבר נגועה בהשפעה הקומפוסטית האמריקאית הקלסית …. "איפה זה אירופה?")

      אהבתי

  2. "ואשרֵי התולע הנִלעג והרש,

    המרוּמה ומוקף וממוגר ונחרש,

    וחותר מחדש וזוכר ועויין,

    ומרגיע לו אין וכלייה עליו אין,

    כי הגִזָר הֶחָרוּת

    אֵרְרוֹ למות

    ואלוהי החיות

    אֵרְרוֹ לחיות!

    (אלתרמן מגיב על 'בית הקומפוסט')

    אהבתי

  3. איזה יופי של המצאות יש לך בטקסט, גם ארגון הטקסט. האם בכוונה סידרת אותו בצורה של עץ עם מדף בקצה צמרתו.
    דליה, הסיפור שלך על מחזור הפרשות האדם, משהו, משהו.
    והשיר שהביא דודו משעשע כל כך.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s