קמפינג – פרק 16: דיקציה מושלמת

לקמפינג – פרק 15: נשיפות בעורף / עופר גורדין

לכל פרקי קמפינג

מונופול-רייך-מילולי? אני שומעת טוב? בשביל זה באת עד ללונדון לצוד אותי?

מוסיף עוד מילות קוד ומתעקש כמו ילד – בלי משחק ורדים – לא שווה. שווה ועוד איך, תאמין לי שאני מקשיבה יותר טוב על יבש, אין צורך לרענן אותי במי נענע – המתכון האולטימטיבי שלך לאיכות חיים משופרת, אני יודעת. שמור את המבחנה לחיסול הבא שלך.

עד כמה שאני למודת יחסים בין-לאומיים כושלים ותלאות בחיפוש אחר תאום שיבין עניין, אני לא מרשעת והלב לא מגרניט. אוי…אל תהיה כזה במבי כועס! בסדר…תביא ת'תיק עם הפאה. שיער ארוך ושטני – פנטזיה לא רעה! תוך שנייה הרגשתי בת עשרים ושמונה, אפילו פחות – המבורג, אמסטרדם, פריז – ספריה המדהימים של תרזה דוגאן חוצים הלוך וחזור ודיסק שלם של "היהודים" רץ לי במוח – "מי אמר לך שאת מוזרה" (קח אותי) ו"הזמן שלך". גורדין ניראה יותר נינוח אחרי שהתחיל להקריא. אין מה לומר – הדיקציה שלו מושלמת. בתום העמוד הראשון, עצר ושלף מהתיק את המבחנה, מזג בזהירות (שלא לבזבז אף טיפה), לו ולי לתוך הכוסות החצי מלאות באדום – הוא הרי חייב ללכת נגד החוקים ולנקוט במתיקות מקסימאלית כשהמעמד מחייב – את היחידה שיכולה לפתוח את הקשר… בטח, בטח… כזו הגזמה. אל תתבלבל במבי – אני לא אלזה, למרות ששתינו מרושתות היטב ואוהבות לרקום. לזכר הימים הטובים, תמרי – הם היו טובים, אל תגידי, צ'ירס! כמה אני שונאת שמפילים עליי מניפולציות רגשיות כאלו. לא שתיתי, אבל כן עשיתי עם השיער.

מדויק, נוצר מצב של דרמה בין-אישית, כמעט פותחן לבבות, שיח רעים – אלא שאז, פילחה את העדנה שיחה קולנית בערבית רועמת. לחלל המסעדה הצנוע נכנסו ארבעה גדולים, עם גלביות וכאפיות לבנות, שפמים עבותים, טבעות זהב ונפח של כסף – בקיצור, הסטריאוטיפ הסעודי בהתגלמותו. הם נעצו מבט לא מהסס באישה עם השיער השטני (כלומר, בי) וברפרוף מלא בוז בגורדין, שכבר ניראה במקום אחר, מרוב נוזל ירוק. אחיזת עיניים כמובן – מנגנון ההפעלה שלו וכל תרחישי הכיסויים האפשריים שתפר במהלך הקריירה, עשו בו כבשלהם – הוא ארז וסגר בזריזות את התיק, ביקש חשבון, השאיר הרבה יותר ממה שצריך כולל טיפ, תפס אותי ביד והחוצה לגשם החדש של הלילה. נראה היה שהאוויר הקריר בחוץ – תידלק אותו במרץ עוקצני בעוד אני מאבדת אוריינטציה. איפה מערב ומה זה מזרח? הקארי ההודי החל פועל את פעולתו – רפיסת כוחות וטשטוש מראות. סירנות פתאומיות דמו למיגרנה. עייפות כבדה נחתה עליי ורעמת השיער הזרה, גרמה לי להזיע בראש. שמעתי אותו ממלמל בשקט משהו שנשמע כמו בגרמנית אורתודוקסית. הוא הסיט את שערי המאומץ ולחש לי באוזן – זו הייתה 'חבורת סופרי ז'נבה' – הם שורפים נשים כמוך, כמו שצולים פרפרים על נורה לוהטת. אנרגיית חירום הכתה ברקות. לא נכון!…. נחרדתי. מה, בגלל שאני לא לובשת רעלה? צחק כאילו נגרם לו אושר – בחיי פטישה! לפעמים את כל כך לא צפויה… או שפשוט נשמת בעברך יותר מדי ירושלים… בגלל שאת לקטורית שחושבת פלילי, זה למה!
…במבי שלנו קורא מחשבות של ערבים ונשים! נהדר!… צבי היה רוקח מזה מטעמים. אני חייבת להסיר את הפאה, פושעת שמאלנית שכמוני.

לקמפינג – פרק 17: זרע הפורענות / עופר גורדין

4 מחשבות על “קמפינג – פרק 16: דיקציה מושלמת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s