קמפינג – פרק 24: אל מול גולן

לקמפינג – פרק 23: שדה מגנטי / עופר גורדין

 

מה את אומרת… המרגל שלך בא לביקור?
במבי… מספיק שמדובר באחוז או שניים של דם גרמני כדי להצית בו שיר – ופרנקי – טהרת הגזע בהתגלמותה, הוא מאה אחוזים שלמים – יכול לספק השראה, ללא פחות מרומן!
בא לך לבוא איתנו בשבת לצפון? פרנקי רוצה להקיף את הכנרת, נדבק אליו איזה סנטימנט צלייני… הספיק לי כבר להיות איתו לבד וחשבתי אולי לטפס אחר כך על המירון – הוא אוהב אנטנות, גם אתה לא?

באמת נחמד מצד גורדין, שהסכים להצטרף אלינו. חוץ מן העובדה התמוהה, שהביא איתו סט של חץ וקשת ענקיים מנחושת, הוא הצליח להתקין רושם די נורמלי. תכננתי מראש מסלול שלא ישיק נקודות עם הנסיעה הארורה ההיא לעגמומית (למרות, שאם חושבים על זה – אתר כמו עגמומית יכל להצטייר לאורח, כאקזוטיקה ים-תיכונית בשיאה…) וכן, רק אני אנהג. על השניים האלו אני לא סומכת בכלום, הכי בטוח שישברו לעצמם את הצורה בזמן שאני לוחצת על הגז.

ישר בצומת גולני. פרנקי לא מאמין שגם פה תקעו מקדונלד'ס, מתעב אמריקאים! מבחינתו, הגלובליזציה יכלה להסתדר מצוין גם בלי הוונדליזם הדביק שלהם. רק טעם רע הם יודעים לייצר – והיום, הם אפילו לא עושים את זה בעצמם. אני רואה במראה שבמבי מחייך. נוצר רגע של אחווה אירופאית, אלמנט הטינה מיטיב עם התקשורת הבין-אישית.

איך שפרנקי הולך לטבול את בהונות רגליו הפחוסות במימי הכנרת, אנחנו יושבים וצופים בו מרחוק ובמבי מתחיל עם החלק היצירתי – חץ אחד יספיק, שהפעם הדגים ייהנו קצת, מה יש? אל תהיי כבדה… זו תהיה חוויה לכל החיים!… הפעיל שוב את אלזה….פשוט מחוברת לו עם יו.אס.בי ישר למוח!
מה יכולתי לעשות? פתחתי הכי מהר שאני יודעת קפסולת לבנדר כפולה ושיתפנו (מעולות! אחת-אחת!), אחר כך אמרתי לו שאני הולכת להביא את המים מהאוטו. הוצאתי בזהירות את הבונבוניירה המיניאטורית (מקס ברנר), שהוא דחף מקודם – לפני שיצאנו אל החוף, לתוך התרמיל של פרנקי (במבי יכול להיות כל כך שקוף לפעמים…) וניתקתי את החוט האדום (שחיבק אותה מכל הכיוונים, כאילו סרט) עם הפלייר הקטן, שיש לי קבוע בתא הכפפות.
ומה כולו ביקש 'הנאצי לכאורה'? לפזר כמה חתיכות של פיתות יבשות אל מול גולן?

לקמפינג – פרק 25: כמו שעון / עופר גורדין

6 מחשבות על “קמפינג – פרק 24: אל מול גולן

  1. ואני דווקא התאכזבתי מ'מקס ברנר' האחרונים שלי. ממש לא האמנתי למגע לשוני וחיכי שפגשו במרקם עשוי סוכר לאחר התמוגגות משכבה דקה של שוקולד מריר. זה לא היה" פיצוץ". זאת היתה מועקה גדולה שהעכירה את הציפיה לאוטובס המתמהמה.

    ובכן, תמרי. את שוב מסתפחת לחבורה הלא נכונה. דעי לך שבקרוב תגיע לכאן גם אלזה ותאלצי לשבת על החוף הטבריאני הלוהט ולהביט בשלושתם מקיפים את הכינרת, תקועים על סירת המרוץ כתרנים. שימי לב, שלושה שולחנות ממך יושב בחור ממש נחמד הנועץ בך עיניים. אולי זה " הגורל שלך" ואולי זה המוסד?

    אהבתי

    • גם אני התאכזבתי מהמקס ברנרים שניסיתי – ממש רחוק מהדימוי הנמכר.
      באשר לבחור הנחמד – דווקא החלפנו אחר כך כמה מילים – עוד משורר צעיר שחושב שאני יכולה לעזור לו…שום מקריות ובאותו הקשר – באשר ל"גורל" – בזכות העובדה מחממת הלב שאת שומרת עלי ככה, אני מרגישה מאוד מוגנת.

      אהבתי

  2. חביב, הרגע הזה של אחווה אירופאית (עם כל הצער על אכזבת-מקס-ברנר). אבל אולי דווקא היה כדאי לקחת את האורחים יחד עם גורדין ועם החץ וקשת ענקיים מנחושת שלו לעגמומית; שאכן – אתר כמו עגמומית יכל להצטייר לאירופאים האלה, כאקזוטיקה ים-תיכונית בשיאה… אך בינתיים לא נותר אלא להמשיך ולצפות לבאות (בתהיה אם השניים האלה ישברו לעצמם את הצורה בהמשך) בשעה ש'את' לוחצת על הגז.
    CARRY ON

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s