אישה גבוהה מאוד,
בשם פאולה מניירי, חובבת אריגים מילדות
שתפרה לעצמם את כל הוילונות
והכיסויים למיטות בחדרי השינה
ביקשה ממני לצייר לה את יצירת הנושא.
ענין של יותר מרגל אחת, דיברנו על כך שעות.
בעלה עשה לא מזמן הסבה לכהונת דת.
זה לא מצחיק, אף אחד לא יגיד לה מה לעשות
בעיקר עכשיו כשהיא בשיא
ועומדת להוציא קובץ משיריה
במהדורה ממוחזרת.
הזיכרון חריף ובטורקיה כך שמעה,
הצבעים מתחלפים במהירות
לפי השטיחים ודוגמאות האריחים.
בטוח שהם יאהבו את השירים שלה שם,
במיוחד את 'חתול טורקי'.
*תודה מיוחדת לשולמית דוידוביץ' על 'חתול טורקי'.
תודה תמר. אני גאה בך ובי ויותר מכל ב'חתול טורקי'
אהבתיאהבתי
נהדר אבל, חסרה לי חוליה, החתול הטורקי של שולמית, לא מצאתי אותו, או שהיתה כאן כוונה אחרת.
אהבתיאהבתי
תודה שולמית ועופר.
שולמית ראתה את הציור ונתנה לו את השם 'חתול טורקי' – פעולה מלאת חזון שהולידה בהמשך, את פאולה מניירי ואת ההזמנה שלה.
אהבתיאהבתי