קמפינג – פרק 26: כשירות הרמונית

לקמפינג פרק 25: כמו שעון / עופר גורדין

 

פרנקי נסע חזרה ודבר הוביל לדבר. באתר שאני מבקרת בו כמעט כל יום, אושן נקודה קום (www.ocean.com), פורסם שמחפשים אנשים עם השכלה בארכיאולוגיה ימית (עדיפות לדוברי גרמנית וצרפתית… פשוט בול!), לשבוע צלילות בחופי נורמנדי כבסיס למחקר שיתופי ברשת! זה לא יקרה שוב… כמו אז, שהדברים התפספסו. כשעברתי לתל-אביב, אחרי שסיימתי את המאסטר בציוויליזציות ימיות בחיפה, הלכתי לכמה פגישות של ייעוץ הרמוני. אני אפילו זוכרת את השם שלה – דר' זיוה חרמוני – נחשבה אז למי יודע מה מוצלחת. שפכתי שם הרבה חומר על הנסיעות למינכן ולבריסל והיא לקחה את זה כבד – ולחשוב שאפילו לא חשפתי את הקשר הלא ברור שהיה לי (ושעדיין יש לי) עם "השועלי" ממנחמיה… טוב, היה לי ברור שאם היא תדע עליו, זה יחסל בצ'יק את הכשירות שלי להתאים לרובריקה של "לקוח עם פוטנציאל להרמוניה כוללת" – זאת אומרת למישהי ששווה השקעה. גם אז, בדיוק נקלענו -"השועלי" ואני, למשבר נפט והנחתי שבין כה, בקרוב הכל יסתיים בינינו – כך שלא היה מדובר באיזושהי הטעיה מכוונת או במתן מידע כוזב. בלי קשר אליו (כי כאמור, הוא בכלל לא היה נוכח שם), בפגישה האחרונה ששרדתי את זיוה, דיברנו על עוצמתו של פיצוץ מקורה – כדימוי כמובן.

"את צוללת את החיים שלך הלוך וחזור, במקום לנשום בטרטוריה אחת ולהתמקד – עיסוק במילים יכול לשמש לך כעוגן לסביבה שהיא בית" – ככה היא אמרה לי החכמה הגדולה! כל כך כעסתי! שמעתי בברור את קינאת הנשים הפרובינציאלית מתפרצת מגרונה ואת השרלטנות המקצועית של "האני", מטפטפת מכל סוף משפט שלה. למרות זאת, היא הצליחה לחרוץ אז, את גורלי – כי בבוקר למחרת, חתמתי עם צבי על שהייה אינסופית בכלא המילולי שלו – הוצאת 'צרצר'. את חרמוני עצמה, לא ראיתי יותר – זה עלה הון ובשביל מה? מה פתאום שמישהו יחליט בשבילך עד איזה עומק מומלץ לך לצלול ובכלל, השאלה של מתחם אישי היא כל כך מורכבת!

זיכרון הבעת פניה הצדקנית היווה עכשיו, גם את הקש וגם את הגמל – כמו שאומר החנוך: אדם בתוך עצמו הוא גר – מילאתי און ליין את טופס ההרשמה, פלוס תמונה ויאללה – מצולות עולם שנייה, בקרוב אצלכם. לא שאלתי את צבי לפני ולא אמרתי לו – שאם הוא משלח בי עוד פרוזה אחת לקריאה, אני מתכלה – אבל זה היה באוויר ובאופן ממש… הרמוני (!), הוא בא ואמר שהוא סוגר מאמצע יולי עד אמצע אוגוסט. חודש שלם. חופשה עם תשלום. כולם פה זקוקים לזמן ריק. הוא הסתכל בי בחום, התקרב ונגע קלות בכתפי – זה נורא הביך אותי – לא שראיתי בכך רמיזה מינית או משהו, אבל לא הייתי פנויה לדקויות. "השועלי" תמיד משנן לי בנימה אבהית: איפה שאין גדר כנראה שלא צריך אותה, אבל אל תתפסי לשאננות, בת. הוא איש כל כך מצחיק, לו רק היה בן-אדם.

 

לקמפינג – פרק 27: מה שיותר כחול / עופר גורדין

 

6 מחשבות על “קמפינג – פרק 26: כשירות הרמונית

  1. איזה יפה. איזה יופי. אנ כבר מחכה לצלול אתכם בממעמקיהים. אך, סיפורים דולפינים מרקדים ודגי סנפיר סגול , צהוב, כחול. בעצם, שם אין כאלה אלא צלופחים, דגי טונה ואצות כחולות. אני מקווה שתפגשי שם איזה צולל נחמד והגון.
    אני מנסה לדמיין לעצמי  "לקוח עם פוטנציאל להרמוניה כוללת" ונזכרת באי אלו טיפוסים שנהגו לומר "חבל מאד שאת רואה את זה ככה"

    היאניאנג בתוך התכלת יפה מאד. אה. עכשיו הבנתי את  התכלת

    אהבתי

  2.  מצטרף , בדרגת קושי פחותה אך עדיין לא פשוטטה לעיקול:
     " למה את תמיד צריכה להתנגד/ להיות שונה" או כולם דווקא חושבים שזה בסדר , ואחרון " אף אחד לא אמר על זה שום דבר ורק את"

    האמת שמאד רציתי להתשמש בסמילי שאיני יודעתמניין הבאת לכאן

    אהבתי

    • חותמת ומסכימה גם על אלו בתור אלרגנים קשים
      ומוסיפה פרה קדושה ושכיחה נוספת על הבסיס של "למה שלא תחשבי חיובי ?" – ואפרופו חיוב, את הסמיילי בונים מנקודותיים + סוגרים – כרגיל, רק שצריך להקליד קודם את הנקודותיים ואחר כך את הסוגריים – אחרת הוא לא הופך לציור – ככה 🙂 ולא ככה (:

      אהבתי

  3. 🙂 . גם אני אומרת "למה שלא תחשבי חיובי", גם לעצמי. שמתי לב שזה עובד עלי. עם השנים הפכתי מאמינה אדוקה בהונאה עצמית ובהכחשה. למשל כשאני בלחץ ממשהו שאמור לקרות אני אומרת לעצמי :" מה את דואגת . מנייך לך שתזכי לחית עד אז. אם כך, תהני כרגע ותפסיקי לדאוג." לפעמים זה עובד.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s