לקמפינג – 31: פריימים הרי גורל / עופר גורדין
היה קשה להיפרד ולהשאיר על אדמה זרה, נער שיש בו הכל. אבל פרנסואה הבטיח שיבוא בחורף לביקור בתל אביב, אף פעם לא היה בישראל. שמע שזו עיר מ-ד-ה-י-מ-ה, זה נכון? עד אז, ברור שנהיה בקשר יום יומי וזה לא סתם דיבורים כי מחקרית, אנחנו מחוברים עכשיו. יש לנו מאות מפות תקופתיות של סוסוני ים (קוד כמובן), לעבד לכדי חומר שיוכל לשמש בסיס לאגף "חסרי חוליות" של "המוזיאון" שהם רוצים להקים שם. פתאום, חרדה קלה – אני לא סגורה שהמנגנון של פרנסואה מהודק בממשות, כלומר שהוא לא על סף פג תוקף מחוץ לגבולות האוויריים של צרפת, או משהו כזה. לפני שאני מנפנפת לשלום, אני מגרשת את המחשבה הזו הצידה ומתלהבת מולו – נוכל לנסוע ביחד לצלול בסיני! לא שמי יודע מה משעשע אותי לחצות את השסתום הדרומי בטאבה, אבל בשביל להראות לפרנסואה את הים האדום… הכל!
בסלון על השולחן, מחכה לי טקסט כרוך בסליל גס ועליו חבילת מריר אקסלסיור, תשעים אחוז פרפר שחור ובקבוק שרדונה. דרמה הגורדין הזה. פעם חשבתי שאם אחליף את המנעול זה יעזור. ממש, הצחקתי את עצמי. אלזה: אישה וחשמל – ככה בכותרת. במבי בארץ הפלאות, אבל אם להיות כנים וצוננים – מבחינת המוכנות של העולם לקבל מנהיגת ימין בגרבי רשת שחורות, טיימינג לא רע, לא רע בכלל… אולי אפילו סרט, מה פיילין יותר טובה? באותו עניין – גם זיוון השאירה לי הודעה בקולי, לפני כמה ימים. מאז שעזבה את ההוצאה ופרחה לגליל לגדל צמחי מרפא, היא לגמרי לא רגועה, איך נחמם מנועים? מה עם הרקטות? את רוצה שנגמור כמו אלזה, מתחננות להשתתף במיזמי חשק?
בחיי….קיבעונות זה הדבק הכי חזק ומייגע בעולם…. אז מה עם חלקנו בעבר פינת גדר בעגמומית ואצל צבי, חצי מקלדת…. ממש כואב בראש לנחות בחזרה. את הפוליטיקה שלי, אני עושה כבר מזמן רק דרך שנורקל, אבל יש כאלו, שלא יעזור בית דין לחוטי תיל, הם לא יצליחו להבין את זה.
אומנית זעירה 
ברוך שובך תמרי. נראה שחזרת עם ראש טוב, טוב.
אהבתיאהבתי
תודה, שולמית.
…מקווה, אני חשה רעננות.
אהבתיאהבתי