קמפינג – פרק 48: מיכל יקינטון בגלריה 7


"הצמה" / אוגוסט רנואר  (1887) 

לקמפינג פרק 47: תירס חם / עופר גורדין

בבואנוס איירס, ברחוב גריבאלדי מאה ושלוש, קומה שניה, חיכה להם "המעוך" – אחד שמרחו עליו פרצוף מסננת בתחילת שנות השבעים. בתקופה ההיא בארגנטינה, אם היית בגילאי העשרים ולא עינו והעלימו אותך, כנראה שמשהו אצלך היה דפוק לגמרי. אבל "המעוך" הוא מקרה אחר – הוכחה מוחצת ליכולתו של היוצא מן הכלל להשתלב. את לא מאמינה כמה שיקופי-מצב הוא הוריד לנו מול העיניים (…מאמינה ושמחה שנשארתי פה). תגידי, מה עם ולדימיר, מתנהג יפה? מתוק, כל הזמן רוצה שאני אבשל לו תירס, ככה זה תמיד?

הבטחתי לטפל בו כמו במלך. הוא מאוד חמוד, אם לא לוקחים ללב. עומד בשקט כשאני מקרצפת לו את הפרווה הבלונדינית בשמפו לבנדר – שיריח טוב. עוד מעט דודה שלי מבאר-שבע מגיעה ואנחנו לוקחות אותו איתנו לפתיחת התערוכה המדוברת של האמנית מיכל יקינטון, בגלריה 7. תודה לאל, לאחר מאבק של שנים, מותר להכניס חתולים וכלבים (לא רק של עיוורים) לגלריות ומוזיאונים – סוף סוף שינו מדיניות וקלטו שחיות מחמד שוחרות אמנות, זה יתרון יחסי מעצים – כלומר – מטרה חינוכית ולאומית ממדרגה ראשונה.

למרות שלא ספרתי לה שולדימיר הוא הכלב של במבי – התפתחה בינהם עוינות ברורה כעבור דקות ספורות. אני לא אוהבת אותו תמרי, משהו בעיניים… יש לו לב קר…. אבל אני מודה שהוא מריח טוב….מה שמת עליו? אולי זה המתח הפולני-רוסי שעשה אוטומטית את שלו, כי ההיפך הוא הנכון – כשבודקים אפילו לא בציציות – יש להם הרבה מן המשותף. רק דוגמה אחת שעולה לי עכשיו בראש – שניהם רגישים לנוף מעושן.

מיכל יקינטון, נולדה במושב אשפתון וסיימה לפני שנתיים את המדרשה לאמנות ברמת-השרון, בהצלחה יתרה. עוד בלימודים עלתה על היתרון האוטוביוגרפי שנמצא אצלה בכיס הקטן מגיל אפס – התירס. מאז היא משתמשת בקלחי תירס כאלמנט מרכזי בעבודותיה – חושני, מתכלה ובאספקה קולחת מההורים. בנוסף התירס שמגדלים באשפתון (מזן "לטינו כתום"), מפורסם בכל העולם ויכול לפתוח דלתות… ביאנלה בוונציה או אולי דוקומנטה בגרמניה?

היא יושבת במרכז החלל, על מחצלת מעופשת וקולעת בשערה הסמיך צמה ארוכה (פעולה שהיא חלק בלתי נפרד מהיצירה). מימינה ערימת תירסים לא מבושלים, ישר מהשדה (עדיין עם העלים והחוטים הזהובים), שמגיעה עד לתקרה. לפי הטקסט בכניסה, במהלך החודש הקרוב, בשעות הפתיחה של הגלריה, האמנית מתכננת לאכול כמה שיותר קלחים "חיים". את אלו שתסיים לכרסם, תשליך לשמאלה, עד שתתרומם שם, ערימה מתחרה של קלחים לעוסים. כן, במכוון הם לא מבושלים ושמישהו יגיד שאין פה אמירה פוליטית. הכל יש כאן.

מה את אומרת, דודה? מה יש לומר, תמרי?… זה הדור שלך יותר מהדור שלי, אתם אוהבים להצחיק, הומור רזה מדי לטעמי ואני גם שונאת תירס, זה ירק עקשן שנתקע בשיניים ויוצר לחץ לא בריא על הגולגולת. ולדימיר נועץ בה מבט מנוכר ומוציא מקטרת. תראי מה זה! שוב פעם הכלב הרוסי הזה בז לכל מה שאני אומרת… אתה נורא מרגיז אותי, אתה יודע? רוצה שניקח אותך, לשחות קצת ליד הארובות של חדרה?

לקמפינג פרק 49: מיסטר קלמנט /עופר גורדין

6 מחשבות על “קמפינג – פרק 48: מיכל יקינטון בגלריה 7

  1. טוב שאני קוראת את הפוסטים שלך כי ככה את לא מספרת לי שול דבר. יפה, אז עכשיו את מטפלת בכלב של במבי. דווקא חיבבתי אותו בסופו של דבר . אולי מפני שאני  אוהבת ריח לבנדר וכלב שמעשן פייפ לא רואים כל יום. חוץ מזה, מה אשם הכלב שאת "שפוטה" של הבעלים שלו? למרות שהוא התבטא בסרקסטיות בתגובה לדברי, הומור טוב אני יודעת להעריך .ההומור שלו מצא חן בעיני יותר מההומור של זוללת התירס שהפך לנושא בדיונים על מחסור במזון. כך קורא תמיד ש" מגיני הטבע" המפונקים מאירופה ומצפון אמריקה גורמים לאסונות בעולם השלישי. אך זה לא העניין שלנו. מאד נהניתי לבלות אתך, אחייניתי החביבה וגם הכלב לא פגע בשמחתי . אולי פרשת לא נכון את אנחותיי שנבעו מכאבים בברך בכף הרגל בגלל ששוב קניתי נעל הקטנה עלי.  הייתי שמחה עוד יותר לו הייתי רואה אותך מובילה את במבי "על רצועה" ברחובות בואנוס איירס במקום את וולדימיר. עיר יפהפיה אך מסוכנת. אגב, לא סיפרתי לך אך הבחנתי בבמבי העוקב אחרינו. ראיתי אותו משתקף באחת מזגוגיות, בתמונות, במוזיאון. הוא ניסה להסוות את עצמו בשלומיאליות האופיינית לו. הייתי בטוחה שגם את הבחנת אך העדפתי לא להזכיר זאת כדי לא לקלקל לנו את הטיול.

    אהבתי

    • ….כבר במשפט הראשון גרמת לי לתחושה מוכרת ומשפחתית, דודה – וזה תמיד מחמם את הלב. תודה.
      רוח מוכרת זיהיתי גם את בעובדה שקבעת – שאני שפוטה שלו – ומתי אני כבר אקשור אותו ברצועה ולא ההיפך. זה תמיד מעורר אצלי את השאלה המטרידה: למה בעדה שלנו פמיניזם מהסוג המרענן תמיד עובד מחוץ למשפחה אבל לא ביחסי נשים שבתוך המשפחה? צריך לדבר על זה פעם על איזה מריר שבעים ומעלה אחוז….. ו- את בטוחה שזה היה במבי שעקב אחרינו? לא ניראה לי – הוא הרי בארגנטינה – אולי אחד מהכפילים שהוא מחזיק, בכל מקרה אם את צודקת בעניין המעקב אז זה לא אחרינו זה אחרי ולדימיר. הכלב חדש ועדיין בהרצה (ענייני אמון). חייבת לסיים כאן, ולדימיר קורא לי.

      אהבתי

  2. גיגלתי ומצאתי שעניין התירס חובק עולם. כך , למשל, קטע לבחינת הבנת הנקרא לתלמידים ערביים, ברשת עמל,העוסק בתירס. אולי הניחו הבוחנים שהערבים מהיותם ילידים קרובים יותר לטבע. מתוך קריאה בקטע הסתבר לי, להתפעתי הרבה, שאתאנול כותבים בת'

    וגם מצאתי זאת ( בין רבים) 

     
     "תגובות : ביו דיזל הוא הסיבה העיקרית להתייקרות המזון" | כלכלה בעולם Ynet
    " אם היום הקפיטליזם לא פוגע בכם אז הוא יפגע בכם מחר. דלק מהווה חלק חשוב בתשומות ייצור של כל מוצר מזון: גידול , ייצור איש לא ייצר עדיין דלק מאורז ! אבל אורז התייקר בגלל גידול בביקוש מצד סין …. ל11 הטענה שלך לא נכונה,יצירת ביו דלק במחירים גבוהים מעודד גידול תירס לביו דלק במקום גידולים למאכל ."                                                                הקטעים המעטים, מבין אלה הקיימים והדיון הנרחב המתנהל בעניין, מלמד אותנו עד כמה מתוחכמת יצירתה של יקינטון. קלטתי זאת רק ימים ספורים לאחר שחזרתי מבאונוסאיירס, דרך ניו יורק , שם התוודעתי לנושא , בהרחבה, בזמן שנתקעתי במעלית ( בגלל הסופה אירין או הודות לסופה איירין) עם פעיל חברתי שבדיוק חזר מאפריקה, שהרצה לנו על בעיות המזון בעולם. חבל שמרוב חרדה שמא יאזל האוויר מהמעלית בשל נפח האוויר הרב ששאב האיש לראותיו בגלל ההתלהבות הרבה שבה דיבר התקשיתי להתרכז בדבריו. למזלנו, הסופה הייתה קצרה ממה שציפו.

    אהבתי

    • תודה על הלינקים, שולמית. בול קליעה. זה קורע את הלב שאמן אוכל קש כל החיים ותירס לא מבושל במשך חודש שלם ובסוף מתפספסת כל הפואנטה, קצת דומה לנאום שקיבלת במעלית (הרסת אותי לגמרי עם הקטע הזה). לפעמים הנפח הפיזי שדברים תופסים ממסמס את העניין ואז באמת מזל-טוב שיש גוגל.

      אהבתי

  3. תמרי יקרה. אני ממש מודאגת. לא רק שהשתעבדת לבמבי אלא שכעת את גם מתבטלת לנוכח ולדימיר. משהו השתבש בחינוך שלך  מפני שלמיטב ידיעתי אף אחת מבנות משפחתנו לא מסרה את ליבה לאף ייצור באותה אינטנסיביות. חילופי דורות פיתחו זן של נשים אנוכיות ואילו את חושבת רק על אחרים. איני רוצה לצער אותך אך כדאי לך לבדוק אם אינך בת מאומצת. ההורים שלך, אני אומרת זאת למרות שאהבתי אותם,  התנהלו תמיד בדרך מוזרה. בכל אופן, יחסי אליך לא ישתנה גם אם יתגלה שאת מאומצת שהרי מאז ילדותך חיבבתי אותך יותר מכל האחיינים, אולי דווקא מפני שהיית שונה. וכאן אני מגיעה לשאלתך שלא ממש הבנתי. "למה בעדה שלנו פמיניזם מהסוג המרענן תמיד עובד מחוץ למשפחה אבל לא ביחסי נשים שבתוך המשפחה" ובכל זאת אנסה לענות. בני אדם רוצים ללכת במסלול שנסלל על ידי אחרים. נשים על אחת כמה וכמה.  בזמנו, כשעוד נסעתי לטיולים בחיק הטבע נתתי את דעתי על כך שגם בחברה משכילה ומתקדמת  נשים תמיד מכינות את הסלטים והגברים עושים על האש. רק אני לא עשיתי כלום. כלומר, עשיתי את עצמי חותכת מלפפונים כדי שתהיה לי הצדקה לאכול "המון על האש". נשים " לוקחות על עצמן" תפקידים גם כשאין צורך בכך וזה לא מתוגמל. זה מצופה מהן והן נענות לכך מתוך מסירות נפש , מרירות והגשת חשבונות מן העבר , ההווה והעתיד. נשים שאינן משרתות מישהו ולא מטפלות באחרים נחשבות לרעות וזוכות למנוד ראש ביקורתי דווקא מבנות מינן.
    אגב, אני אוכלת מ85 ומעלה. מצאתי אחד טוב מאד. אולי אשלח לך לאמריקה.

    אהבתי

    • בנוגע לביטול עצמי אינטנסיבי מול ולדימיר הכלב את חייבת לבוא שוב בקרוב – לפגוש את לולו (החתול)…. ובהמשך לנטייה הזו, אומנם זה לא בדיוק המקום והזמן ובכל זאת… רעיון / פתרון כל כך משחרר – עניין האימוץ – ולכן כבר בדקתי אותו, לפני כמה שנים. נאדה. אנחנו מחוברות גם בגנים הביולוגיים. למה לדעתך כל העניין המשותף והאובססיבי הזה של ספירת אחוזים בשוקולד? – הכל בדם.
      …דווקא ניראה לי שהבנת מצוין את העניין של פמיניזם מוחלש בתוך המשפחה, דודה. נשים יודעות לנפנף ברעיונות כלפי חוץ אבל בתוך המשפחה בהמלצה של אם לבת, אחות לאחות, הקודים הקמאיים עובדים כרגיל. וזה נכון אגב, הדוגמה שנתת – גר איתי מישהו שלא יודע להכין על האש ("משכיל"…) – אז למרות שמאוד אוהבים על האש – לא אוכלים (בבית) על האש אבל כן ממשיכים לחתוך מלפפונים.

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s