קמפינג – פרק 60: צבי בן שבעים

לקמפינג פרק 59: הערב ירד / עופר גורדין

לכבוד יום הולדת שבעים, צבי הזמין כמאה וקצת משפחה וחברים לערב שירי סשה ארגוב. קלאסיקה, תמרי! במבי התפעל. ביחסים של צבי ואשתו – פרופסור זהבית, חוקרת הפשפשים והחרקים הבין לאומית – תמיד ניכרה גלישה לקצה הקרחון ולהומור שמחוץ לארגז. קלישאה שחדרה מזמן, אפילו לעיתוני הנשים טוענת, שאלו רכיבים מושלמים לנישואים ארוכי טווח – אולי, אבל לכבוד האירוע המרגש, דורשת שלומם של המעופפים, באמת העלתה על עצמה ג'סטה לא נורמלית. היא רקחה (תוך עזרה מקצועית, כמובן) לאיש המילים שלה, עוגת יום-הולדת מקושטת במיני-צבי (או אייל-צפון…?) וצייד שמכוון קנה אל ראשו עטור הקרניים. רק לראות את פניו של נער היומולדת כשראה את היצירה! פשוט התמוגג מרוב גאווה ונחת! זהבית את העידית שבעידית!!!

אחרי שכיבה את הנרות, תלש את הצייד הנכרי ושרף אותו לעיני האורחים בעזרת נר סגול. הפרופסור הציתה את הקהל במחיאות כפיים והסתערה בקול שמנוני: במקום ששורפים ציידים לא שורפים ספרים! (…בטח פמיניסטית שללא ספק גם בורכה בריכוז עודף של אינטליגנציה מדעית – אך החיבור בין ג'וקים במעבדה ובין צייד, מעולם לא עלה בדעתה…) מזל טוב צבי! חיבקה, נישקה וניגשה עם סכין חדה לזרז את קיטוע המשולשים.

העוגה המאופרת קלות, הייתה תלת-שכבתית. תחתית מרנג, אמצע קציפת אוכמניות ומלמעלה – ציפוי שוקולד – מאה וחמישה אחוז, בלגי מבריסל (המוציאים לאור הלבקנים, שלחו). חבל שדודה שלי לא פה לטעום, מצד שני – למרות האחוזים הגבוהים, אין הרבה סיכויים שהיא הייתה מצליחה לפרגן לשריפת האדם שהתחוללה כאן לפני דקות ספורות.

רוב האורחים הבינו את הקודים – לא מבזבזים שבעים שנה על הגהות חוזרות ונשנות. במבי חמק אל הפסנתר לפתוח בשמלה הסגולה. זיווני הזדרזה להישען על הכנף שלו, כאילו הייתה מפורסמת וכשהגיעה  ל – "…את תזמרי לך שיר שאת מִילָיו שכחתאת תצחקי פתאום ולא תדעי מדוע", הנמיכה בדרמטיות אוקטאבה. "מִילָיו" – תמיד חרק אצלי בתקינותו, עם זאת – בגדול, אנשים ידעו את מקומם. גם פרדריק והקוקו הצהוב. לפני כחודש, היה לנו את העניין בעגמומית ועכשיו הוא תפס פינה ונתן מתיחה קלה לאחור. ממילא לא היה לי מה לעשות עם עצמי, אז פירשתי את זה כהזמנה והעמסתי שתי פרוסות כבדות עם ציפוי עשיר של חלקת הצייד. הוא אומר שהמוזיקה יפה אבל לדעתו עצובה מדי למסיבה. במבי מנגן אחלה! (הצליח להגות את המילה השמחה, במאמץ רב) וזיווני שלי – דנסינג קווין אמיתית, לא? ביס אחד מהעוגה המתודלקת, גם מזכיר לו שבשבדית יש פתגם – הוא מתרגם בחופשיות – "תוריד את הראש של הצייד ותקבל רווחה חברתית". לך תבדוק… מה שכן, הוא לא כזה ריק כמו שהוא ניראה. יש בינינו משהו.

לקמפינג – פרק 61: רוח מדברית / עופר גורדין

3 מחשבות על “קמפינג – פרק 60: צבי בן שבעים

  1. רק לראות את העוגה  לפני שקוראים את הטקסט הופך את הכניסה לבלוג הזה כדאית . כמובן שבהקשר הקמפינגי שהרי , בדרך כלל, איני אוהבת שיזכירו לי שאני אוכלת יצורים שמישהו הורג. נזכרתי בג'וקים ובמה שאני עושה להם. ואותם אנחנו לא אוכלים. טוב, אנחנו לא סינים. אנחנו מפולניה.

    אהבתי

    • הי דודה, הזכרת לי את סבתא שהייתה אומרת שקרפיונים הם כמו ג'וקים – זה היה התירוץ שלה למה היא לא מכינה גפילטע פיש. והרי הסיבה האמיתית הייתה שסבא השפיל אותה פעם מול כולם בליל הסדר – כשאמר שלגפילטע שהיא הכינה היה טעם של מכת מצרים (והתלבט בקול בין ארבה לכינים).

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s