לקמפינג – פרק 61: רוח מדברית / עופר גורדין
"קודם שנפלו לתנומה, מתחת לשמיכת הפלנל המשובצת, אמר לה, שיש בעיה עם הגג. נכון, לא הרבה מודים בזה, הרוב מכחישים ואת מבינה כמה זה אידיוטי? הרי לפני החורף חובה לבדוק את כל המרזבים, לפתוח. לפעמים פגר של יונת שלום סותם את אחד המעברים, או חולדה שנתקעה בזמן ואפילו סתם זבל של אנשים, שצנח מהשמים לקראת סוף החגים יכול לחבל בזרימה. תרגיש חופשי לעשות מה שצריך, סובבה גב ונצמדה אליו ככפית כסף".
אסנת כהן-גלבוע (בידידות איתי כבר שנים), ענדה שרשרת פנינים ברישול מופגן והסיטה תלתל ארוך מעיניה, כשהקריאה מספרה הטרי והצנום 'אתה רואה מתי זה קורה לי'. בערך אחת לפיסקה, לגמה מעט מים על מנת לפלרטט עם הקהל ה'איכותי', שהצלחנו לאסוף אל תוך האולם הקטן שאנחנו מכנים 'הקונכייה' – חדר התצוגה של 'הוצאת צרצר', שלולא היה תקוע בדרום תל-אביב, ניתן היה לחשוב שנשכח אי שם במרתפי הנקניקים של בוקרשט.
כהן גלבוע שייכת למה שמכנים בשיח העכשווי – "השיתוף החדש" (The new sharing) – גל כתיבה המאופיין ביצירת אשליה, בה הקורא המאולף חש שהוא משתתף פעיל (ביחד עם הסופר) בגיבוש העלילה – "השפעתה הזולה אך הבלתי נמנעת של המדיה האינטראקטיבית ותוכניות הריאליטי", תוקפים האנינים. טענה שלא מחזיקה הרבה חול בשטח, כיוון שאת כהן גלבוע וחבר מרעיה מלמדים כבר לפחות שנה שלישית במחלקות למגדר ולספרות השוואתית. גם כאישה היא כובשת – למשל היום, עיניה השועליות היו מאופרות היטב בצללית בגוון נחושת, כך שהצליחו להעיד על עומק וישבנה המוצק והמאוגס – היה ארוז בהדפס חלת דבש גמיש שירד עד אמצע הירך. ו-לכל דבר יש משמעות.
"עד כדי כך התישה אותו שנס לבדוק את הגג, באמצע הלילה. הוא אכן מצא כמה רעפים מרוסקים ורגל של תן, שמצבה הפתולוגי העיד שהיצור הערמומי ביקר כאן רק לפני כמה שעות, טייל באין מפריע במחילות הסודיות שלו ושלה. אם לא יתפוס את שארית גופה של החיה בקרוב, מי יודע לאן הקרביים של שניהם עשויים להגיע. זה קרה לו כבר פעם, כששכח לנעול את פתחי האוורור במרתף השלישי. איזה חורף קפוא היה להם אחר כך."
צבי ניראה מאוד מרוצה ואסנת היפה, חתמה במרץ על ערימת הספרים שהכנו מראש. אנשים חייכו הרבה, שתו מה שהיה ורוקנו במהירות את צלחת הגבינות. כשהלכתי להוציא עוד מגש מהמקרר במטבח, במבי חיכה לי שם, רותח – מה עוד סיפרת לה עלינו, תמרי?
אומנית זעירה 
מהלך יפה, תמרי.אפילו אני לא ידעתי על כך.
אהבתיאהבתי
תודה, שולמית.
אהבתיאהבתי
אפילו אני לא ידעתי על כך… והדבר חמור שבעתיים.
לפחות אוכל להתנחם באותה שעת דמדומים היסטורית עם אסנת כהן (לימים כהן-גלבוע).
אהבתיאהבתי
…מה???… (כנס אלי למשרד).
אהבתיאהבתי