תודה אסתי ודידן (דידו?). נועם – הבירה באמת מיוצרת בניו יורק (קרוב לירושלים) ובסן פרנסיסקו (קרוב לגולדן גייט). גם אני ראיתי בשני הבקבוקים שהוא אוחז אקדחים או לפחות בקבוקי מולוטוב, בכלל, למרות שבטוח שהאיור נועד ליצור סימפתיה גדולה, לי הוא נראה יותר כמקדם אנטישמיות בטוח (מה שכנראה – עדיין מוכר לא רע…). הבירה אגב, די טעימה ועולה מהר לראש.
זה כל כך שטעטעל הבירה הזאת, עם ההיברו והש' במקום w, הציור הכמו צועני המרחף מעל לבתי הכנסת כאילו היה עז של שאגאל. נו די, אני עוד מעט מתייפח מרוב געגועים לכתריאלבקה…
ניו יורק (קרוב לירושלים) – זה גדול. ואולי התכוונת שזה קרוב לירושלים של מעלה? כל מקום קרוב אליה. כל השטיקים והחוצפה ובחירת הצבעים – שאפו. אבל העבדקן עדיין נראה לי כאילו יצא כרגע מהעגלה המכוסה ברזנט מעוגל, הרתומה לשוורים, וקפץ על הסוס בדהרה מערבה, מנופף באקדחיו. שעטנז יידי-אמריקני לתפארת היצירה. לחיים (אני מרים גבוה את הקרוסוביצ'ה שלי).
העבדקן הזה הוא ללא ספק יצירת מופת… במערב הממש פרוע , למרות ריבוי העגלות עם הברזנט המעוגל השליפות והסוסים, יש לי חשש שהוא לא יהיה מרוצה כל כך – בהכללה (כמובן) הם, לא הכי חובבי הז'אנר שם…. אלא אם כן תמצא קירבה מוכחת לג'יזס.
לגבי ירושלים – בדיוק, כל מקום קרוב אליה, ובנפש יהודי הרי הכל כך כך סמוך וצמוד… והקיר המערבי… לא להזכיר את המובן הכלכלי של הסוגיה…
אבל בהיבט הפחות רוחני, זאת אומרת האמריקאי – הנמוך, ההמוני, הפיזי, הכמותי – הכל יחסי ושכיח שהנתיב בין הגולדן גייט לירושלים, עובר דרך ניו יורק (של מעלה). כשישראלי מאומן, נוחת בניו יורק (בדרכו לארץ מהחוף המערבי) הוא כבר יכול לחוש בעיניים עצומות את ניחוחות מחנה יהודה באוויר.
ועד אז – לחיים נועם! (אני מרימה גבוה מאוד את הבראשית שלי).
נפלא
אהבתיאהבתי
העבדקן שקופץ מהעיר העתיקה בירושלים אל הגולדן גייט מניף את הבירות שלו כשני אקדחים. כך נכבש המערב
אהבתיאהבתי
ענק. עניין החוצפה רק מוסיף.
אהבתיאהבתי
תודה אסתי ודידן (דידו?). נועם – הבירה באמת מיוצרת בניו יורק (קרוב לירושלים) ובסן פרנסיסקו (קרוב לגולדן גייט). גם אני ראיתי בשני הבקבוקים שהוא אוחז אקדחים או לפחות בקבוקי מולוטוב, בכלל, למרות שבטוח שהאיור נועד ליצור סימפתיה גדולה, לי הוא נראה יותר כמקדם אנטישמיות בטוח (מה שכנראה – עדיין מוכר לא רע…). הבירה אגב, די טעימה ועולה מהר לראש.
אהבתיאהבתי
זה כל כך שטעטעל הבירה הזאת, עם ההיברו והש' במקום w, הציור הכמו צועני המרחף מעל לבתי הכנסת כאילו היה עז של שאגאל. נו די, אני עוד מעט מתייפח מרוב געגועים לכתריאלבקה…
אהבתיאהבתי
…גם לדעתי מדובר ביצירה מאוד שלמה ומרשימה ובבקשה דודו – אל נא תתייפח מגעגועים, קח שלוק מבראשית ותראה שהכל יחזור אליך, כלומר – יהיה בסדר.
אהבתיאהבתי
זה משו, משו, ממש קוזאק יהודי
אהבתיאהבתי
…ו/ או, עוד פן אקזוטי של החלום האמריקאי.
אהבתיאהבתי
beerkat hagomel
אהבתיאהבתי
🙂
אהבתיאהבתי
ניו יורק (קרוב לירושלים) – זה גדול. ואולי התכוונת שזה קרוב לירושלים של מעלה? כל מקום קרוב אליה. כל השטיקים והחוצפה ובחירת הצבעים – שאפו. אבל העבדקן עדיין נראה לי כאילו יצא כרגע מהעגלה המכוסה ברזנט מעוגל, הרתומה לשוורים, וקפץ על הסוס בדהרה מערבה, מנופף באקדחיו. שעטנז יידי-אמריקני לתפארת היצירה. לחיים (אני מרים גבוה את הקרוסוביצ'ה שלי).
אהבתיאהבתי
העבדקן הזה הוא ללא ספק יצירת מופת… במערב הממש פרוע , למרות ריבוי העגלות עם הברזנט המעוגל השליפות והסוסים, יש לי חשש שהוא לא יהיה מרוצה כל כך – בהכללה (כמובן) הם, לא הכי חובבי הז'אנר שם…. אלא אם כן תמצא קירבה מוכחת לג'יזס.
לגבי ירושלים – בדיוק, כל מקום קרוב אליה, ובנפש יהודי הרי הכל כך כך סמוך וצמוד… והקיר המערבי… לא להזכיר את המובן הכלכלי של הסוגיה…
אבל בהיבט הפחות רוחני, זאת אומרת האמריקאי – הנמוך, ההמוני, הפיזי, הכמותי – הכל יחסי ושכיח שהנתיב בין הגולדן גייט לירושלים, עובר דרך ניו יורק (של מעלה). כשישראלי מאומן, נוחת בניו יורק (בדרכו לארץ מהחוף המערבי) הוא כבר יכול לחוש בעיניים עצומות את ניחוחות מחנה יהודה באוויר.
ועד אז – לחיים נועם! (אני מרימה גבוה מאוד את הבראשית שלי).
אהבתיאהבתי
ישראלי מאומן? ר' נחמן?
אהבתיאהבתי
אוי דודו, דודו… מאמריק'ה לא מאוקראינה…אבל חיבור יפה, קצת אלכוהול והסינרגיה חוגגת…
אהבתיאהבתי
קירבה מוכחת לג'יזס? תשאלי את האוונגליסטים. כל יהודי הוא בעל קרבה מוכחת כזו, בעיקר עם הוא מתרוצץ לא רחוק מירושלים, מנופף בנשק ומקרב את האפוקליפסה.
אהבתיאהבתי
… זה כואב אבל אתה צודק, אני אפילו מכירה כאלו (אוונגליסטים) באופן אישי.
אהבתיאהבתי