לקמפינג פרק 77: יותר אוונגרד / עופר גורדין
בחפירות הארכאולוגיות בתל כרם-שיקמה, ניתן ליהנות ממראה הקימורים בסגנון הקוֹנְטְרִילְיוּס-אֵייג', המאפיין את הבנייה השיבטית באזור אגן הים-התיכון, במאה השביעית לפנה"ס. אפשר כמובן לראות מוטיבים קוֹנְטְרִלִיים אחרים גם בבניה שלאחר מכן, כמו למשל עיטור הקשתות בעופרים במבצר סיגורנדי ברמת הגולן או בתרשיחא תחתית שבנגב המערבי. עובדה מרתקת היא, שבשרידי ארמונות שנמצאו מתחת למים מאותה התקופה, אין זכר לקווים קוֹנְטְרִלִיים. בתת-מימי, אנשים פשוט הרשו לעצמם להשתולל בכל מיני שעטנזיים אחרים. זהו ידע בסיס בלימודי ציוויליזציה ימית בארץ ופיקנטריה שכל סטודנט בחוג בחיפה (לפחות בן זמני), ינפנף להשוויץ בה: אצלנו הקיטלוג על סקלת הזמן הוא סיפור מורכב, לא כל אחד יכול. אולי נזכרתי בזה, בגלל הקאמבק של הזיכרונות – הרעיון של במבי, שאתעד זיכרונות שלי. עכשיו? בגיל ארבעים וכמעט חמש, להתחיל לכתוב יומן? זיכרון זה לא פיסקה ביומן, תמרי, זיכרון זה קוד ואת חזקה בסִיסְטֶם, הגזים והחמיא לשוללת סיסמאות סדרתית. שאגלוש חסרת אחריות מעיסוק בעריכה, למצב של כתיבה? זה נשמע לי גבולי, כמעט כמו עיתונאי שמחליט יום חורפי בהיר, להגר לפוליטיקה… אבל כיוון שתוך כדי, חיסלנו במהירות שווה את זרועותיו הבשרניות של צ'ילי ירוק חריף שמציף עכשיו את השוק – סמכתי עליו, שיש משהו במה שהוא אומר ושהוא לא דוחף הצעה כזו מסיבות לא טהורות.
מפתיע שאיך שפותחים את המִמשק, המערכת שולפת סימונים כרונולוגיים די בקלות. מהתקופה הפוסט לאומית: את זכרו המדמם של צוקי הנמר – אל ימי בין המייצרים ולידתו של אפקט הלגיטימציה ללָהג מעבר חד, בואך חיים יששכר – פרופסור נשוי לחקר מצולות האוקיינוס ההודי (אדם מלא חן ובעל גב חזק), שמה לעשות? המציאות ציוותה ירידה תלולה מביתו שברחוב יפה-נוף על הכרמל, אל הבלתי מתקבל על הדעת – עולם המילים של ישראל שפריר, מתרגם כפייתי מיבוסית לפורטוגזית (לפחות עשרה תרגומים עבי כרס בשנה), שהכרתי, עוד לפני שעשה הסבה לצילום והתחיל להסתובב כמו סוטה עם עדשות מקרבות, ארוכות מדי.
באמת נכון, שחריף מעורר תיאבון – נלכדתי קלי קלות במלאכת ליקוט רישומים משורבטים בדיו מסורתי ועל היום הראשון, פרקתי את שלושת סיפורי האהבה האלו בהקלדת רצף. אינטנסיבי, אבל מספק – תחושה שגם לי יש היסטוריה. בשבת בבוקר, באתר העתיקות הביזנטי שליד חוף ירושלים בתל-אביב, הוא לא מסוגל להתאפק – מתרגם מיבוסית…? אמיתי, תמרי? אמיתי לגמרי. איך לא סיפרת לי קודם? נו… אתה שוב מאלץ אותי לצטט מן המקורות… 'רק בתולות חושפות ארגזי תחמושת ישנים בצהרי שרב'.
אומנית זעירה 
לו רק המציאות יכלה להיות עשירה כל-כך במסתורין. ריח של נעורים.
אהבתיאהבתי
תודה, משה.
אהבתיאהבתי
מתרגם מיבוסית? זה באמת מיוחד. כולם, חוץ מצוקי הנמר, החביב עלי, מושכלים כל כך, כמו שאומרים אצלנו, בשכונה.ממש לקנא. אני מודה שאני הלכתי בעקבות דורית פרקר שאמרה (הזכירו זאת אתמול, בגלי צה"ל, אצל פרנס, אחרי הצהריים) שהיא דורשת מגבר שלושה דברים; שיהיה יפה, סוער וטיפש. סוער לא ממש מצאתי וכשמצאתי משהו קרוב זה היה בעיקר בתחום הסקאנדלים. מרב שאני מדברת שכחתי ששוב את מסתובבת עם הבמבי הזה השובה את ליבך במבטי איילה. אין דבר יותר מתעתע מגבר מושחת בעל עיניים רכות על חוף ימה של תל אביב שנעלב מרומן עבר,עם מתרגם מיבוסית, של זו ההולכת לצידו עם מתרגם מיבוסית. מסתבר שגם לבמבי יש אספירציות אינטלקטואליות. יפה ענית לו תמרי: "רק בתולות חושפות ארגזי תחמושת ישנים בצהרי שרב". אכן משפט זה הנחה את כל נשות המשפחה שלנו, הטובות, הרעות, היפות והיפות פחות. טפשות לא היו אצלנו. זאת השארנו לאחרים. הישמרי לך והעיקר שתתחילי לדאוג לפנסיה.
אהבתיאהבתי
יפה וסוער – כן, בהחלט, אבל… טיפש????… מה קרה? גם האהבה הידרדרה לנישה של עבודות שירות?
את יודעת, מצאתי שאת המשפט הזה שרץ אצלינו במשפחה כמו סלט סלק – יצא לי לומר הרבה פעמים ברגעים כאלו, של דילמת החרצית – אוהב / לא אוהב. זה קרה גם עם ישראל המתרגם מיבוסית (שבפני עצמו היה חוויה די מיותרת – הוא לא היה טיפש אבל היה קמצן – שזה אולי יותר גרוע), אבל לשמוע אותו מתרגם את המשפט הזה ליבוסית היה שווה… אולי אחד הרגעים הכי אינטימיים שחווינו יחד. חבל שאז לא כתבתי זיכרונות והצליל פשוט נגרס באבק ההיסטוריה.
(* …האם התכוונת ב'קרוב לסוער' והסקנדאלים – לא' הפסל, עם הקוקו ומקטרת השלום?…)
אהבתיאהבתי
" גם האהבה הידרדרה לנישה של עבודות שירות?" (:
מתה על זה . את יודעת,כמו שיש גברים המפרידים בין המדונה לבין האם כך יש נשים המבדילות בין קודש לחול. זה עוזר למי שי יות קשב. במחשבה שניה, טיפש זה יותר מדי קשה. נזכרתי שפעם, בנעורי הכרתי גבר יפה מאד אך לאחר כשעה בחברתו, הוא סיפר לי סרט שראה, חשבתי לחתוך לעצמי את הוורידים. אני טוענת שאם כבר שיהיה שתקן. אני, כמו כל נשות המשפחה, מדברת במקום שנים ואף יותר, ואלה דברי טעם שיש בהם עניין, לפחות לעצמי.
חבל שלא כתבת זכרונות. לצערי, גם אני לא כתבתי זכרונות ורגעים רבים מחיי חלפו מבלי שנחרטו במוחו של מישהו, אפילו לא בשלי. אולי אשב לכתוב כעת כדי שיהיה לך מה לקרוא, מדי פעם, כשתתפני מעיסוקיך בעצמך. לעניין היבוסית, אולי אפשר למצוא בגוגל תרגום ואופן היגוי לצידו. חיפשתי ומצאתי רק פורום אחד העוסק בכך אך לא הורשיתי להיכנס אליו. כשביקשתי תרגום מ"עבת ליבוסית"גוגל התעקש לתת לי " מעברית לרוסית" . כנראה ליברמן פעל גם כאן.
אהבתיאהבתי
….מה שבטוח דודה, שגברים כמו ליברמן – זה רק סימולטנית לעבודות שירות בכפייה – נייט! נייט! נייט! ואת זה – על אף שצינזר במכה את גוגל יבוסית (טוב בטחון המדינה…), אני זוכרת איך לומר ביבוסית (שנאתי את לפתן הבוטנים שישראל היה רוקח בשבתות): זוקרו! זורקו! זורקו!
אהבתיאהבתי
"(* …האם התכוונת ב’קרוב לסוער’ והסקנדאלים – לא’ הפסל, עם הקוקו ומקטרת השלום?…)" אני מצטערת , בושה ונכלמת אך נכשלתי בפיענוח החידה.
אהבתיאהבתי
שום בושה ושום חידה – התכוונתי להוא שלקחת אותי איתו ביחד, למלא טוטו תנינים בנהריה אחרי שטיילנו בראש הנקרה. ברור שאני לא הולכת לחשוף את שמו המלא כאן, אבל אל תגידי לי שאת לא זוכרת אותו? (…בגיל 12 הוא היה ניראה לי טיפוס לגמרי מסעיר).
אהבתיאהבתי
אומרים שהיה פה שמח לפני שנולדנו… אני זוכר שלפני שנה נעסתי עם אשתי והילדים לטיול מחנאות בצפון ובבוקר, במקום ללכת לכנרת טילנו כל היום באתרי עתיקות. פשוט לא להאמין כמה בנו כאן לפני שהיה צריך אישורים מהעירייה… יש יותר מדיי אתרי עתיקות בצפון
אהבתיאהבתי
🙂 ממממ……בערך כמו שיש יותר מדי מים בכינרת……. לדעתי אין יותר מדי, יש יותר עדיף (אהבתי את החיבור הלא מובן מאליו לקמפינג של כפר בלום).
אהבתיאהבתי
ואני ללא הקמפינגים איה אניח את ראשי לנוח ואיך אצא לשדות לראות עשי לילה?
אהבתיאהבתי