לקמפינג – פרק 90: האוצר מְאָסוּאָן / תמר המר
הראיון שהוזמנתי אליו (בעזרת קשרים כמובן), נערך בפאזה טרופית, עם נוף לים. תעני על השאלות מהר. הכי זריז שאת יכולה. זה הטריק. כבר אין לי אוויר, אני בן אדם איטי.
היית נשואה פעם לגרמני, נכון? כן. איך היית מתארת אותו? נאצי, עבר בריגול. נאצי-נאצי או סתם חזיר? חזיר נאצי. אז מה מצאת בו? רציתי לשנות אותו. סוג של אתגר? כן. האמנת בכושר השכנוע שלך? האמנתי – בלשון המעטה. את אישה שתלטנית? תגיד לי, מה זה השאלות האלו? חשבתי שנדבר על הממצאים בסכר אָסוּאָן? אם את רוצה תרומות לפרויקט שלכם, מתוקה, אז תסמכי עלי שזו הדרך. אל תקרא לי מתוקה, אין לי איתך כלום. בסדר, תרגיעי… ועם הגרמני, יש לך עוד קשר? לא. מתי ראית אותו בפעם האחרונה? הוא בא לביקור לפני שנה ולקחתי אותו לכנרת. עשיתם גלים? מצחיק מאוד… לֶמה הוא בא? לא שאלתי. שכבת איתו? כן, במלון ארט פלוס ברח' בן יהודה, קרוב לבית שלי. את סתם אומרת. לא, זו האמת. עדיין ניסית לשנות…? לא. אז מה? אתה לא תבין. למה? כי הפסיכולוגיה שלך פוליטית. מה זה אומר? שאתה דמגוג. לפחות אני לא מזדיין עם נאצים… זאת אומרת, נאציות. אבל – הומופובּ שחבל על הזמן…! לא אהבתי את זה, תמרי. גם אני לא אוהבת 'את זה' ותשמע – אם הם ממשיכים כל הזמן לצלם, אני הולכת. אין צורך לאיים. אנחנו עורכים אחר כך ולא נסגור פינות לשידור אם לא תאשרי ו-אל תחשבי שאם אני מרגיז אותך זה בהכרח מחבל במטרה שאת רוצה להשיג. היו פה כבר מפורסמים ממך, שלקחו כדורים לפני שהתחלנו ועברו את זה יופי, הפליגו בול ליעד, כמו גדולים. רגע, את רוצה להגיד לי שלא לקחת כלום? לא. אז את רוצה הפסקה למים? לא.
מתי הגעתְּ לאָסוּאָן? בתשעים וארבע. כבר אחרי שהתגרשת מהגרמני? אחרי. ושם הצטרפת לקבוצה הסקנדינבית? כן. מה עשיתם שם? תרגלנו טכניקות חפירה תת מימיות, ייחודיות למדבר – כי מתחת לסכר מצוי אזור שלם שטרם… טרם, מה? אתה יודע, חפרו בו. נשמע כאילו את אומרת דבר אחד ומתכוונת למשהו אחר… מסתירה משהו? ממש לא, אבל נכון שבאָסוּאָן – משמעויות התחילו להתרוקן. מצלצל מאוד רומנטי… היו דברים? היו. ספרי. אני לא חושבת שכדאי. למה? אתה תמצא את זה אנטי ציוני. איך את יודעת? קלטתי אותך. מה – ערבי? לא, בכלל לא הכיוון. טוב… ואת תמרי, ציונית? הסבים שלי היו סוציאליסטים שהגיעו לארץ בשנות ה-20. אז מה? תבין לבד.
"אבל נכון שבאָסוּאָן – משמעויות התחילו להתרוקן" יפה ציטטת אך רק אני יודעת מניין זה לקוח. ספרי לו משהו שיהי מרוצה . רק לא את האמת. זאת השאירי לרגע הנכון. השיטה חייבת להישאר בידיך. חזקי ואמצי. כל הכבוד. אל תשכחי לשים קרם פנים, גם בלילה. היובש שם מכלה את העור. הרי
לא תרצי לצאת משומרת כמו איזה קלף עתיק.
אהבתיאהבתי
תודה דודה על העצות, החיזוקים והתזכורת (ברור וקבוע – בתנאים לא תנאים אני תמיד לוקחת איתי את קרם האצות שהמלצת לי עליו פעם ומורחת בנדיבות כמה שצריך בלי להתקמצן. קלף עתיק??? (: )
אהבתיאהבתי
תמרי, אחייניתי היקרה. אינני זוכרת אם ציינתי לפניך שעדיף לא להשתמש בקרם האצות בסביבה ימית או פוסט ימית. בכל אופן, היזהרי מפני עופות מים או עופות אוכלי סרטנים. ריח האצות עלול לבלבל אותם.
לשם תקחי עמך את קרם השיבולים הטרום נבוטות
אהבתיאהבתי
זה כל כך מבלבל ומתסכל, דודה, אני חושבת שאולי אחזור לאסתי לאודר וזהו.
ובקשר לפרנסואה, אני יודעת. בגלל כל הבלאגנים במצרים. הוא לא הורשה לחצות לישראל ולבקר. עצוב.
אהבתיאהבתי
אגב. שמעתי שראו את פרנסואה מרחף מעל הפירמידה בגיזה
אהבתיאהבתי