וִיסְטֶרְיָה אהובתי (עד העונג הבא)

אצל ניומן, לא השחקן היפה שכבר מת, אלא בחנות הדגים ופירות הים הטריים והַפִיש אֶנְד צִ'יפְּס בצמוד, פורחת כמה פעמים בשנה, במלוא הדרה – הַוִיסְטֶרְיָה. מטילה ריח יסמינים חצוף שמצליח לטשטש את ניחוח צריבתו של הטיגון בשמן עמוק, המרחף קבוע מעל המקום. טד ניומן שתל אותה שם לפני כעשרים ושלוש שנים, מסיבה אחרת. כשנכנסתי בערב יום העצמאות לקנות נתחי דג חרב לְגֶחֶל על האש, הסמיק והתחיל לספר לי למה – זאת אומרת על הלב הפמיניסטי ואמר שאוטוטו היא נותנת את זה, יש כבר ניצנים. רציתי שימשיך, אבל עוד לקוחות נכנסו ואמו הכמושה, לכסנה מבט מזרז.
השבוע קפצתי לשם שוב, לקנות כמה נתחי כריש ליום הולדתי והיא כבר הייתה בשיאה. זה הזמן להכות בברזל בעודנו חם – הוא לבדו, עובד אָצוֹת (נהייתה פה קהילה די גדולה של אסייתים ושוחרי בריאות, אז מביאים). אבל טד כזה ביישן והלב הגדול שלכד אותו ברישתו כשהיה צעיר וקידם אותו מדייג פשוט למעצמה עירונית פורחת, פירפר עכשיו בין שיניו ואי אפשר היה להבין אף מילה.

חזרתי הביתה עם הכרישים ועם אבי העורקים של טד (הוא הרשה לי לקטוף את ההכי גדול ולקחת הביתה) אבל לא מצאתי מנוח, כמו זמזום בחלל האוויר. ללא הכנה מוקדמת נכנס בי בָּישיר 'סינדרום סיגליות'  – 'האישה שאיתי', דיויד ברוזה. החתולים כמעט הקיאו ובו זמנית איימו לאכול את הכרישים, כשבעיניים עצומות שלפתי ממדף כרטיסי המקור שציירתי לכבוד יום האוקיינוסים האחרון, את הכרטיס 'לב השקיעה'.

הייתי כבר על הסף של לכתוב לו בפנים מילים רטובות שלא העזתי לומר בפרצוף ולשלוח, אבל ממש נס לאומי שלאוסף החובק 'אהבה ישראלית', גם יציאות חירום.

 


12 מחשבות על “וִיסְטֶרְיָה אהובתי (עד העונג הבא)

  1. תמר כל הכבוד על השליטה העצמית. הויסטריה מחוללת היסטריה של ממש (חבל שאין לי רחם). וחשבתי שבארה"ב צ'יפס זה פרנצ' פרייז (-:

    אהבתי

    • תודה דודו, אני זקוקה לחיזוקים מהסוג הזה. לא חדש אבל ככה זה: אין שיווין – או היסטריה ורחם – או נאדה, רוטינה מאופסת ומשעממת (:.
      זה נכון שצ'יפס נקרא פה פרנץ' פרייז ואם אומרים צ'יפס אז הכוונה לכאלו משקית, תפוצ'יפסים איומים. אבל מזללות שמוכרות צ'יפס (האמיתי) ודגים/פירות ים מטוגנים בשמן עמוק פה, אימצו את השם והמודל האנגלי של "פיש אנד צ'יפס" במלואו וללא כל טאץ' צרפתי (חבל…).

      אהבתי

  2. סאחטין על הסביון הסגול הזה. באמת יפה. כריש? זה לא כשר, מילא עם גוי א-וילדה חייה. א-מאיעשה גוי למען השם!  אבל לאכול טרייף? ועוד לכתוב על זה בעיתון של אינטרטט? ובעוד בערב שבת? 

    אהבתי

      • אוי  שאני אמות פה. פלא שיש כל כך הרבה תאונות דרכים ועוד יותר מזה בתולות חוטאות! הרבי מיהופיץ אמר פעם שכל פעם שבכל פעם שמישהי חוטאת בפאריס?  התלמידים שלו צריכים להשאר עוד כמה דקות ולהגיד תהילים. (זה הוא תמיד כנראה היה נזכר בביקור הפרטי שלו בפאריז) 
        אבל אם היו אמרו לו שיש בת ישראל כשרה שגם את יודעת מה כמעט עם הניומן הזה וגם אוכלת כרישים? היה מת עוד פעם!
        כריש זה בלי כסקס ! לא כשר. (איך את עושה אותם? על הגריל או כמו חריימה? אל תקשיבי לאמריקאים השוטיים על הגריל זה יוצא יבש. כמו חריימה? זה נפלא!)  

        אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s