למסע הצלתה של המילה הכתובה

בעלי נסע לקנדה לשבוע. הוא דוקטור ועכשיו הוא רוצה להיות גם דוקטור שיודע לפרק ספרים לפרודות מדידות בעזרת מחשב. למשל לקחת יצירות ספרותיות חשובות ולספור מילות תואר ושם הפועל כדי לבדוק כמה כמה. ויש בעיר ויקטוריה היפה שבבריטיש קולומביה אחת לשנה, הכשרה דחוסה בתחום הדיג'יטל יומנטיז (Digital Humanities). ממש קרוב אלינו, שתי טיסות של שעה וזה העתיד. בעלי מבטיח שלחלוטין לא יתמוך בהשחתת הממד האמנותי שבכתוב, להפך – יתכן מאוד שבעזרתו יתגלו יצירות מופת שהיו עד כה נסתרות מרשימות הקאנונים המקובלים והסגורים. בעצם הבטיח – שזוהי יציאה למסע הצלתה של המילה הכתובה לפני שהיא מתפוררת לתוך אנכרוניזם מסוכן.

כך נסע לקחת חלק בקורס שמוגדר שיווקית וחצי בהומור לַמדָנִים, כקייטנה ל'יורמים של היורמים' – אנשים שהם גם פריקים של ספרות וגם של מחשבים. במילים פשוטות, בעלי הוא נֶרְד ('יורם' באנגלית) בריבוע, אבל אני אוהבת אותו אהבה עזה ומאז שנסע מטפסת על הקירות עד כדי כך שהיום שקלתי להצטרף לקבוצת חדי הקרן שמתרגלת באוניברסיטה שיבננדה יוגה ממוזגת בטַאי צ'י עַרָבוֹת – בתקווה כנה, שבמקום להמשיך לחרב את כותלי בייתנו, אנתב אנרגיות דחק אגוצנטריות לטובת שלום עולמי.

הם נפגשים בחוץ בכל מזג אוויר ליד הבניין של המחלקה למוזיקה. במעגל המתמרכזים וקלטתי את זה כבר מרחוק – ישנם מרצים בכירים מאוד לצד סטודנטים עם חלב על השפם. עוד לפני שחציתי את הדשא זיהיתי את פרופ' הובר, סגן נשיא האוניברסיטה ולידו את עוואד, סטודנט מעיראק שלומד ספרות עברית שנה א' אצל בעלי. מסר סוציו-אקונומי שהחזיר לי בבום את הימים בהם גרתי בבירה ולא מעט ירושלמים (במקור), היו מפארים כתקליט שרוט, את ימי שישי בשוק מחנה יהודה: כּוּ-לָ-ם נפגשים שם! במרחק יריקה תוכלי לראות שם, ליד אותו ארגז מלפפונים – פועל זבל פשוט ומנתח לב בהדסה! סערה נוסטלגית טלטלה בי כשפרופ' הובר, שאל אותי מה שלום בעלי והמיס בי באחת חומת מצור עד שהכל התפרץ ונמרח מתוכי, אבל לא באנגלית אלא בעברית מקראית /וולכית זה יצא ממני – משתין בקיר וגר זאב עם כבש, ציטטתי לו ואחר כך בשלמותו את כל השיר 'ד"ר למוסר' של יונה וולך:

הולך לצרכניה
הולך לבית-מרקחת
חושב מה לגנוב
מה כדאי לקחת
ד"ר למוסר
ד"ר לפילוסופיה

יודע מה רע
מה אסור
מה מותר
ד"ר למוסר
ד"ר לפילוסופיה

הולך לעיריה
הולך לבית-קולנוע
מושיט את היד
מה שיותר גבוה
מוציא רשיון בתאוריה
תמיד לומד
ד"ר למוסר
ד"ר לפילוסופיה

הולך לצרכניה
הולך לבית-מרקחת
לא משקר
לא שודד
לא רוצח
הולך לצרכניה
לא גונב
לא מגדף
נותן כתף
לא מחרף
לא פורץ
ד"ר למוסר
ד"ר לפילוסופיה

בלחיים חיוורות ובמבט פעור שאינו משתמע לשתי פנים, פרופ' הובר פטר אותי מלהשתלב בקבוצה המאוזנת, עד שנסתי כמו מטורפת בחזרה הביתה לתפוס זווית על התִּקרה.

33 מחשבות על “למסע הצלתה של המילה הכתובה

  1. מה הוא טאי צ'י ערבות? לאיזו אסכולת טאי צ'י הוא משתייך? או שמדובר בפיתוח מקומי? מה הכשרת מנחה הקבוצה? על אילו צדדים טאי צ'י זה שם דגש? אני מניח שאינך יודעת את התשובות כולן, אבל יהיה מעניין לברר, לא?
    לגבי המבצע להצלת המילה הכתוב, בהצלחה לדוקטור ולספרים, בתקווה שהצלחת האחד אינה פוגעת באחר.

    אהבתי

    • מה שאני יודעת על טאי צ'י ערבות, זה שכן הוא פותח כאן באורגון באזור המדבר הגבוה, עם השפעות של כמה שמורות אינדיאניות שממוקמות שם. מה תמיד סקרן אותי אבל טרם הספיקותי. אני יודעת שמלמדים את זה פה בעוד מקום ומן הסתם בפעם הבאה שאנסה זה יהיה אחרי שהדוקטור יחזור ובלוקיישן האחר… ותודה על איחולי ההצלחה ז'אן קלוד, אשמור על כבודה של המילה ואמסור.
      (וגם ברכות לרגל הצטרפותך לכאן!)

      אהבתי

  2. תמר נעשה כאן מעשה מרקחת הייפרטקסטואלי של ההתחברות בין התרחשויות הווה מעיקות לתורות מזרחיות עתיקות, לבין מצוקות שהתיישבו על התודעה כמו טרולים (שאנחנו מכירים מפה ומשם) ושאפו למרחב של המאבק הכלכלי שבין הקפיטליזם העולמי שמרכזו שוכן במרתפים ניסתרים באוניברסיטה ביוג'ין אורגון לאג'נדה מחתרתית של משוררות ישראליות רדיקליות. (אולי בהזדמנות תסבירי לי כתבתי כאן עכשיו, את מאוד מוכשרת).
    ודרך אגב הפוסט היה חבל על הזמן…

    אהבתי

    • תודה רבה דודו. אני מניחה שאתה רומז, כמו שאתה יודע בדרכך ההוליסטית, לכך שעדיין לא התייחסתי לסוגיה המקוממת – כיצד חברת נייקי שולטת כלכלית ומכאן רעיונית באוניברסיטה ביוג'ין. אתה צודק, אני דוחה זאת כבר זמן רב וניתן אף להאשים הולכת סחור סחור. מודה, לוקח לי זמן אבל בסוף אגיע להתמודד עם דברים כהווייתם ולהביא אותם נכוחה לציבור בישראל.

      אהבתי

  3. מפגשים מן הסוג האישי…"שבננדה יוגה ושוק מחנה יהודה בימי שישי.."
    פוסט יפה אהבתי..בנין יפה של האוניברסיטה  שמרני ומעודן.. מענין אם החזית בנויה מלבני חימר אדומות..?מה דעתך..?

    אהבתי

    • (: תודה רבה יעקוב. כן אני חושבת שאלו בפרוש לבני חימר אדומות ולא רק בחזית. יש פה באוניברסיטה כמה וכמה בניינים באותו סגנון, מן הסתם המבנים היותר עתיקים. מודה שבעיני זו ארכיטקטורה מקסימה.

      אהבתי

  4. כל כך מקסים ואנושי ונדיר לטפס על הקירות מגעגועים לאישך…אני נפעמת מעומק הרגשות.דווקא שייקרא הילדים ויידעו כמה נפלאים,לפעמים,החיים.
    מה זאת אהבה?
    השיר של יונה נהדר. 

    אהבתי

  5. תמרי יקרה. הפוסט הזה נגע לליבי בשל עצמו וגם מפני שאני חובבת אהבות גדולות, בלי עין הרע, ובנוסף, כפי שאמרתי לך , הוקסמתי מאישך, ממבט ראשון ואפילו רציתי לבדוק אם אין לו איזה דוד קשיש ופנוי, הדומה לו אך נמנעתי מכך מטעמים שלא לעניין ועל כך אני מצרה. בכל אופן, גם אם אין זה דוד או קרוב אלא סתם מישהו המזכיר את בעלך ובגיל המתאים אשמח להכירו גם אם אינו יודע להכין שניצלים (האמת, אני בדיאטה וסלט זה כבר לא בעיה כל כך גדולה) . כל זה נאמר כדי להבהיר לך שאני אמפטית ומבינה ( גם רציתי לדבר על עצמי) . זכרי שמשה נסע בשליחות חשובה מאין כמוהה. ספירת מלים בתוך ספר היא פעילות טרנצנדנטית ,שאין לדעת לאן תוביל את האנושות. ברור שזה מפתח לאחת מן החידות הגדולות של הקיום. למשל, התשובה לשאלה כמה פעמים הופיעה המילה מה ( ברוסית, כמובן) ביצירתו של טולסטוי , היא הרת גורל. אני נרגשת שבעתיים לבשורה הנפלאה.  ולעניין הטאי צ'י במעגל , דעי לך שגם בבאר שבע בשכונה שלי עושים זאת ואני ( שוב אני. מה לעשות, פולניה) חשבתי להצטרף אליהם ולהציל גם משהו מהעולם או לפחות את שלוות נפשי אלא שגיליתי המון קקי של כלבים בדשא וחשבתי שלא אעמוד בחרדה מפני דריכה על אחד מהם. אני משווכנעת שהדשא באונ' נקי מקקי. כך גם באונ' בן גוריון שבה עושים פלונג גאנג אלא שהדשא באורגון ירוק יותר.  התעזרי בסבלנות  ואולי תארגי משהו. קראתי באיזו אגדה, שזה עוזר .

    אהבתי

  6. שלום,
    תודה לכולם על העזרה בהעברת הזמן.
    תמר, הפוסט נהדר ומחמם את הלב.
    בנוגע לתוצאות: היום כמעט והפכתי את היוצרות בספרות העולם והתפוצות אך בסוף התברר ששמתי "שלוש" במקום "חמש" במשבצת הגורלית.
    אבל ביום שלישי באמת גיליתי שברומנים של וולטר סקוט בחירת המילים בחלק הראשון דומה יותר לבחירת המלים בחלקים ראשונים אחרים יותר משהיא דומה לבחירת המלים בחלק השני.
    ככל הידוע לי אני הראשון אי פעם שעלה על העובדה הזאת אבל מצד שני אני האדם היחיד שמתעניין בשאלה זו. מילא.
     

    אהבתי

    • שלום משה. גם קופרניקוס, שתיבדל לחיים ארוכים וטובים לא היה בקונצנזוס. אני משוכנעת שמחקריך יוביל להבנה עמוקה של הספרות ושל האנושות. תחילה הסתכלתי על המידע שסיפקת כמו שאני מסתכלת על טבלאות אקסל אך במבט שני הסתקרנתי לדעת כיצד את מפרש את מה שגילית. מה זה אומר על כתיבתו. כעת, בוודאי תבדוק כיצד נהגו סופרים אחרים. תוכל לעשות אנליזה של התוצאות,בעקבות זה היפוטזה,תזה ( אנימקווה שלא טעיתי בסדר) ומאמר מעניין וחדשני על כתיבה. הרי מה עושה האקדמיה אם לא לבדוק דברים שאיש לא חשב שיש צורך לבדוק ולהציע תאוריות שרק בעקבות שנים מתבררות כבעלות השלכות חשובות על הקיום האנושי.

      אהבתי

      • שולמית:
        תודה על האמון שאת נותנת ביכולתי לכתוב משהו בעל חשיבות.
        אבל… כמו שאת יודעת קשה להאמין שמישהו בספרות יכתוב משהו עם השלכה על אנשים אחרים ואם יהיה כזה שיכתוב משהו עם השלכה זה לא אני. מספיק לי שיהיה משהו מעניין. אבל גם לכתוב משהו מעניין זה לא קל. אמשיך לדווח מהשטח אם אגלה דבר מה.
        להתראות

        אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s