אנתרופולוגיה בחוף אכדיה

את חברתי יוֹאָה שורק, דר' לאנתרופולוגיה (בעיקר אוסטרליה), לא פגשתי שנים ואתמול סוף סוף יצא. כמה התרגשתי לראות אותה ומאחר שרק לאחרונה הוסמכתי לתייג שמשות במערב (חותמת אקדמית), יש בי עדיין המון התלהבות ואני נמשכת למחקר משלים בכל הזדמנות ומעדיפה להיפגש בארץ לעת ערב, על חוף הים – הרי תמיד תהיה שם אחת שטרם ראיתי.

אז ישבנו במסעדת 'הברבונייה הנושכת' בחוף אכדיה בהרצליה, להתעלם מקשקשקים ולגרגר בירה כמו מים. מנה ראשונה – סלט פירות ים תיאלנדי ויואה מפליאה בדיבורים עסיסיים על היבטים כלכליים הנגזרים מזהותם של שבטי האבוריג'יניים באוסטרליה ועל המילגה השמנה שקיבלה על מנת לסרוג השוואתית מול שמורות אינדיאנים בארה"ב. היא יודעת שהייתי נשואה לְצ'יף ושזו נקודה רגישה ואכן זה מיד פתח אצלי, אבל בדיוק כשעמדתי לספר לה איך היה מבשל אותי על מדורת זרדים בכל פעם לפני (אולי לחדש לה משהו שלא חקרה), גֶבֶר הדוק טריקו בהדפס גלשן מהשולחן ליד התפרץ לשיחה. לא, הוא לא למד באוניברסיטה – הוא מהאוניברסיטה של החיים, התפאר, אבל הוא שמע את השיחה ולא מבין למה נשים כל כך נחמדות כמונו מדברות על שָם ו-לא על כאן. בכפיה טבעית הציג את עצמו כדנדין והצטרף. יואה שלחה לעברו חיוך מאבחן של אנתרופולוגים ואני צמצמתי מבט מסויג. זה היה תרחיש שלא צפיתי – מצד שני חצי הכוס המלאה צרחה בקולי קולות: מעולה שעוד מתחילים איתנו!

  

דנדין מחמיא לעיני הים של יואה ושואל אותה אם היא נשואה

 

בתשובה לשאלותיו ('מה את עושה' וכאלה), יואה מפרטת את שלל תאריה ומוציאה מדנדין את האלמנט השבטי שבו 

כמה מונחים מולטי-דיסיפלינריים ודנדין מתחיל לאבד את זה

 דנדין מתקפד למצב אקטיב אגרסיב וזורק שמהנסיון הלא קטן שלו, נשים חכמות מדי מאכזבות במיטה

לא נשארה ברירה, דנדין לגמרי עלה על העצבים ומה אנחנו חייבות לו בכלל, גם בדיוק הגיע הדֶניס-רוטב-קארי-הודי שלי ופקעה נפשי כך שהאצתי בסטודנט מהאוניברסיטה של החיים לשוב לשולחנו. 
שיהיה לכן ערב מושלם, בנות (כבר ליכסן מבט למלצרית). עוד איך היה לנו דנדין, חָה-דג על הזמן!

24 מחשבות על “אנתרופולוגיה בחוף אכדיה

  1. חה דג על הזמן..את ממש ביאליק! זה הולך להיות שוס השנה בלקסיקון העברי. טוב,טוב מאוד.

    הייתי רוצה להיות שומעת פאסיבית.נקרא מעניין מאוד.והמקום נראה יפה להפליא,בטוחה שאגיע לשם באחד מימות החורף,בקיץ-אין מצב,אני דבוקה למזגן.הלחות,בלתי נסבלת לי… שתערב לך חופשתך,חמדתי. 

    אהבתי

  2. יואה ודנדין (הרואה ואינו ניראה) כל זה כל כך מופרך
    שהפעם אני לא מאמין לאף מילה
    (אפילו שהצילומים ניראים מאוד אמינים)

    אהבתי

    • תראה דודו, אין לי שליטה על זה וכטיבעה – המופרכות היא בעיני המתבונן / הקורא ו-לגבי דנדין לא בדקתי וראיתי ( 🙂 ) אז אני לא יודעת אבל יואה שורק, חברתי – ישנה בפייסבוק אז אפשר לבדוק (yoa sorek).

      אהבתי

    • דודו 
      ואיך יודעים שמדובר בבדיה? הרי ברור שדנדין היה שומר את השורה המעליבה " חכמות מאכזבות במיטה" לאחר כך ומעולם מעולם לא מאבד תקווה עם שורה כל כך דוחה לפני שהוא בודק את הסחורה.  זה סביר הרי שאת השורה המעליבה המציאו שתי הגראציות מנסיונן רב השנים עם דנדינים מלא החופן עוד מימי הצעירות שלהן. שום דנדין לא מבזבז הזדמנות לאוברטורה עם דוקטורית וסדינים בחדר מלון בעבור עלבון של כמה מילים של בית מרקחת. לא לא לא.  

      לתמר
      נסיון נאה אבל תשדלי עוד יותר בבקשה 

      אהבתי

      • עדי, אני נאלצת לחלוק על הניתוח שלך שצובע את הפסיכולוגיה של גברים מסוג דנדין בגוון אחיד ואת אסטרטגיית הפעולה שלהם כמשותפת. לפי מיטב הבנתי ונסיוני וגם על פי טון הדיבור שלו, הדנדין מחוף אכדיה לא ראה במשפט שלו על חכמות ענין מעליב שסוגר ענין אלא טריגר מאתגר – משהו כמו: בואי תוכיחי לי שלמרות כל התארים שלך את… וזה גם באמת לא היה מעליב, רק הזכיר פרגמטית שלא חסרים לנו אתגרים, שלא לשם כך התכנסנו ושכל רגע יקר – שנים לא התראנו.

        אהבתי

      • תמר כל הכבוד.

        את מתגלה כמתבוננת סקרנית ובמיוחד עניינית. הפתעה מרנינה ומשובבת נפש בימות הקיץ המעיקים.

        השתחררות מפרדיגמות ומדעות קדומות מביאה אתה עושר חוויות והרבה הנאה ממראות חדשים (גם של נופים ונגם של נופים אנושיים….)

        הסגידה לפרות קדושות  וההתלכדות סביב דעות קדומות משאירה את המאמינים עם ריח הזבל בלי הניחוח חציר.     

        אהבתי

      • העונג כלו שלי.

        בתחילת דרכי בשיטוטים הוירטאלים נקלעתי לאתר במחשבה שניה. בתמימות חשבתי שהאתר מזמין דעות שונות פרי מחשבות שונות. עד מהרה לא רק שנתבדיתי אלא מצאתי עצמי מותקף על ידי בלוגרים – מתחרז לי עם בולטריירים – צמאי דם. למיטב זכרוני שאני רוצה לקוות שמטעה אותי גם אצלך הושם שומר סף נשכני.

        מכאן את יכולה להסיק עד כמה שמחתי לך לספר על ההפתעה הנעימה שזימנת לי.

        בכל מקרה חופשה נעימה בארצנו החמימה. אם מקלפים מספר קליפות אפשר לגלות שהיא גם מחממת לב ותושביה מסבירי פנים.       

        אהבתי

      • מצטער דנדין אמיתי מדי מכדי להיות אמיתי (וזה לא בגלל החום שאני לא משתכנע) ולמה זה בכלל חשוב אם הוא אמיתי או לא (אני יודע אני התחלתי)
        (-:

        אהבתי

  3. אני הייתי מבקש ממך דווקא לפרט יותר בעניין הבישול על מדורת הזרדים. נראה לי שהאלמנט הזנה יכול להעשיר את חיי מרבית הקוראים כאן. אז אם אפשר, בבקשה להרחיב 

    אהבתי

    • ברצון דידו, למרות שזה מאוד אישי. אני רושמת לעצמי לכתוב על כך כשאחזור למחשב הבייתי שלי, בו יש לי גם כמה צילומים (כי לפעמים אפילו תמונה אחת שווה הרבה מילים, אתה הרי אלוף בזה ויודע).

      אהבתי

  4. רגע, מה אני אשמה שההוא החליט להרים לך את מפלס ההרגשה הטובה ובזה אכן מילא את תפקידו כראוי. ברור לי שארוחה עדיפה  אלא שפלישתו קטעה דיווח על מנהגי אישות מרתקים בשמורה. אני מצפה לדיווח מלא.

    אהבתי

  5. ד"ר יואה הינו כידוע רופאו של הדוכס לטו השני, האם חברתך קרויה על שמו? בכל מקרה, מרגש לראות כי קיים ד"ר יואה, ואפילו תהיה אנתרופלוג.
    האם דנדין קיים? בפוסט הוא מתקיים ודיינו בכך.

    אהבתי

  6. איפה התגובה שלי? אני המומה. עד כאן הגיעה ידם הארוכה של המכחישים.

    בעצם, יכול להיות ששכחתי ללחוץ "על להגיב"  ובמקום זאת לחצתי אנטר. בכל אופן, זכור לי שהתמרמרתי על שסטית מהנושא שאותי עניין במיוחד הקשור בעניין אותו הבישול  

    אהבתי

    • אין לי מושג שולמית… ומיהם המכחישים? גם דידו ביקש ממני לפרט בנושא הבישול ואעשה זאת כפי שהבטחתי אחרי שאשוב לגולה שם יש לי גם תמונות (אני מתקשה לתאר מצבים קיצוניים ללא גיבוי ויזואלי).

      אהבתי

      • אני ממש לא יודעת מי הם המכחישים ומה תוכן הכחשתם אך נראה לי שזה ביטוי ראוי כאקט של מחאה שהרי השקעתי בתגובה. במקרה גם זכרתי משהו ממה שכתבתי לא מפני שאני מקשיבה למה שאני אומרת אלא מפני שכשקראתי את דבריך עלתה בעיני רוחי תמונת סיר גדול ואת בתוכו. מכיוון שנותרת בחיים שלמה ולא מכורסמת, לפחות ממה שהתרשמתי כשראיתי אותך הבנתי מיד שיש בטקס משהו מעורר. ומכיוון שאני אוהבת ללמוד מנהגים של עדות ועמים בעיקר בתחום הבישול והמשהו אחר שהפולניות לא מודות בקיומו,  זכרתי את מה שהפסדתי. אני מחכה לסיפור למרות שזה יהיה כרוך בשובך לגולה הקרה. 
          

        אהבתי

      • שולמית אין לי מושג איך זה קרה אבל התגובה האבודה שלך נמצאה בתיקיית 'תגובות זבל'. מיסתורין – בכל מקרה – עכשיו היא כאן. ואת צודקת זה סיפור ששווה לשתף בו למרות הקשיים הפסיכולוגיים הכרוכים בכך (נותרו מקומות מכורסמים).

        אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s