צורך דחוף באקוורל

כמו כל שנה, בקיץ כשיש סיכוי להציץ בפסגות ההרים המושלגות דרך שמים ריקים מענן, הוא מזמין אותי לכמה ימים. רק שהפעם האילוץ לכאורה, היה צורך דחוף באקוורל מכורטס של נהר הַדֶשוטס (Deschutes), החוצה את העיר בְּנְד (Bend), בה גדל ובגר לכדי גבר שחוטף במבט ראשון, גם אם זו קלישאה. אז קניתי חדשים ואני לא איזה מומחית בצבעי מים או בפוזה של שבויה, אבל העיקרון היה ברור וידעתי מראש, שתוך כדי אסור להסתכל למטה.

אבל זה היה גדול ממני, כלומר המעמד והרוח על המים ונתתי מבט וגם יותר משניים לקרקעית ובתום קו אחרון, נתפסה לי כל הצורה – זאת אומרת צוואר וגב עליון ועל הצד המנטלי אני לא מרחיבה, כי מי יודע.

פעם קראתי, שעל כך בעצם נבנות מיתולוגיות – אלמנט פיזי בבעיה מול הפואטיקה של הפרטים הקטנים, אז הכנסתי את עצמי לאמבטיות טבילה ולרגעים גם אפשרויות דתיות נשקלו כאופציה, למשל תפילה. אבל תודה לאל שהוא חילוני בכל רמ"ח אבריו ושס"ה גידיו וגם אמן כף יד חזקה וידע מה לעשות כשלקח אותי לראות את סוסי המתכת שהלחים עבור חוות ליזי זי (Lazy z ranch). תוך כדי נסיעה – כך אמר, זו הדרך הכי נכונה לצפייה וגם הכי מזרימה לתוך נקודות תורפה.

על הכביש בין בנד לסיסטרס ב Lazy z ranch / פסל של Brian Bain 

פסגותיהן של 'שלושת האחיות' (The three sisters) הנהנו ברצון, כשאדמת מערב פרוע סדקה בנשמתי והוציאה את השֶד היהודי למרעה חפוז ששלף שסתום מֶתָקֶן וברוכים הבאים למחוזות השחרור בדהירה.

10 מחשבות על “צורך דחוף באקוורל

  1. הגרינים (בהמונינו) נרעשים לשמוע את אשר אירע עם ה"צוואר וגב עליון ו– הצד המנטלי" שלך, תמרתנו, ושולחים איחולי החלמה שלמה וגמורה במהרה מאוד

    איור האגם – אין מילה אחרת זולת
    exquisite
    לאופן בו יוצקים עפרונותייך את המעמד והרוח על המים, אקווארלאריסטית מחוננת שאת, תמרתנו, מפליאה כל כך בפואטיקה של הפרטים הקטנים; רק הבבואות הנישקפות מן המים מעוררות במתבוננת אחת אנחה-ברוח-התהילים [אף שהיא דבקה בעמדה של חילונית בכל רמ"ח אברים ושס"ה גידים, פלוס-מינוס-אולי-ככה-גיד-או-שניים-פחות-בצוק-העיתים]

    ולתמצת: איזה יופי! על האקווארל, על הטקסט, ועל צילום הסוסים (וואללה מוכשר, ה'הוא' שהלחים. מתכת דוהרת, אשכרה, יצא לו)
    שבת משוחררת ומתקנת, לוּ תהיה. אמן  

     

    אהבתי

    • המון תודה הילה, כמה מפנק… המצב הפיזי משתפר בהדרגה והמנטלי הוציא ניצנים, תודה רבה על איחולי ההחלמה.
      בקשר ל'הוא', התכוונתי לחשוף את שמו (כראוי וכנהוג) וביקשתי, הוא עדיין לא נתן OK וסיבותיו עמו… ולא שזה קל למצוא את שמו כחתום על הסוסים האלו ברשת. אם בכל זאת יסכים, אציין זאת כמובן במיידי. אני גם חושבת שזו יצירה כאילו פשוטה בטיבעה, אך מצוינת!

      אהבתי

  2. תמר את צריכה לעבוד קצת על החיבור בין גוף נפש אצלך, ישנו מעבר ישיר מדי בין אחד לשני. שמעתי על שיטת טיפול מאוד טרנדית המבוססת על דקירות עם נוצות של דורבן בחלק הרך האחורי של הקרסול.

    זה כואב אבל עובד. כך אומרים יודעי 'דבר' (אבל משום מה גם יודעי 'ישראל היום' אומרים אותו דבר). לראות אותך נכאבת כך על רקע מקווה מים מפוקפק בניכר עשה לי קצת לא טוב (מה גם שוולט ויטמן הציץ מבין לשיחים) אבל לסוסים היה אימפקט משחרר תודה.

    אהבתי

    • תודה לך דודו ועל הדאגה. אני נלהבת מאוד משיטות טיפול אלטרנטיביות כאלו ונוצות של דורבן טרם הספיקותי. תשלח לי את הפרטים? (מקווה שהטרנד הזה הוא תאגיד גורף שמגיע עד לפה).

      אהבתי

  3. בכובעך, תמרי, ובישיבתך החיננתית על גדות הנחל, את מזכירה את הצעירות בציורי האמפרסיוניסיטם  בסוף המאה האופטימית . גם את הציירים שנהגו לצייר בנוף, ליביושבם ליד הנחל. הרי ציורי נחלים וציורי ציירים המציירים נהרות ומקווי מים  הם נושא  מכובד וקלאסי. כך גם אקוורלים שזכו במאה ה- 20 לכבוד וליקר. בהביטי בתצלום וברישום היפה, אני מדמיינת לעצמי שנחל זה זורם  למטה, היכן שלכאורה עובר הכביש . מה הבעיה לצרף 1ו עוד אחד ולקבל שלוש , אולי גם חמש. כל עוד אני מתבוננת בציור שלך ובתצלומים אני יושבת על גדות נחל. ולעניין הסוסים , הרי דהירתם נפלאה בעיני

    אהבתי

    • ….אוי שולמית, זו המחמאה הכי לא צפויה והכי נעימה בעולם! שאני אשתלב למישהו בתמונה אימפרסיוניסטית?…. המון תודה!
      ובבקשה תסבירי לי שוב את 'אני מדמיינת לעצמי שנחל זה זורם למטה, היכן שלכאורה עובר הכביש . מה הבעיה לצרף 1ו עוד אחד ולקבל שלוש , אולי גם חמש' – לא הבנתי וזה מסקרן מאוד.

      אהבתי

  4. שמחה שהשיבוץ מצא חן בעיניך. זה פשוט נראה כך. גם התנוחה. למזלך לא נדרשת לשבת זמן רב כדי לדגמן את הפוזה. ולעניין הנחל, הדברים כפשוטם. זה כמו משוואה בעלת שני אגפים. אני משתוממת על עצמי שאני משתמשת במטפורת המשוואה שהרי יצאתי מהמשוואות די טמבלית. בקיצור, זה דיבור בפולנית גבוהה ובהונגרית ממוצעת. נדמה לי שאני לא מסבירה היטב. אשיב את עצמי לימי ההוראה שבהם נדרשתי למחשבה ברורה וישירה. דמיינתי לעצמי שהבניין שלי בנוי על גדות הנחל ואך כדי לרמז על הפקפוק באפשרות הדמיונית שהעליתי שהרי ברור לי שלא הייתי מסתכנת בכך מחשש להצפות, השתשמתי במשפט המפריך היגיון בריא הטוען שאחד ועוד אחד הם שלוש וכדי להפריך את האפשרות עוד יותר טענתי שהם חמש. זה נשמע ברור. לא? 

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s