צורך דחוף באקוורל

כמו כל שנה, בקיץ כשיש סיכוי להציץ בפסגות ההרים המושלגות דרך שמים ריקים מענן, הוא מזמין אותי לכמה ימים. רק שהפעם האילוץ לכאורה, היה צורך דחוף באקוורל מכורטס של נהר הַדֶשוטס (Deschutes), החוצה את העיר בְּנְד (Bend), בה גדל ובגר לכדי גבר שחוטף במבט ראשון, גם אם זו קלישאה. אז קניתי חדשים ואני לא איזה מומחית בצבעי מים או בפוזה של שבויה, אבל העיקרון היה ברור וידעתי מראש, שתוך כדי אסור להסתכל למטה.

אבל זה היה גדול ממני, כלומר המעמד והרוח על המים ונתתי מבט וגם יותר משניים לקרקעית ובתום קו אחרון, נתפסה לי כל הצורה – זאת אומרת צוואר וגב עליון ועל הצד המנטלי אני לא מרחיבה, כי מי יודע.

פעם קראתי, שעל כך בעצם נבנות מיתולוגיות – אלמנט פיזי בבעיה מול הפואטיקה של הפרטים הקטנים, אז הכנסתי את עצמי לאמבטיות טבילה ולרגעים גם אפשרויות דתיות נשקלו כאופציה, למשל תפילה. אבל תודה לאל שהוא חילוני בכל רמ"ח אבריו ושס"ה גידיו וגם אמן כף יד חזקה וידע מה לעשות כשלקח אותי לראות את סוסי המתכת שהלחים עבור חוות ליזי זי (Lazy z ranch). תוך כדי נסיעה – כך אמר, זו הדרך הכי נכונה לצפייה וגם הכי מזרימה לתוך נקודות תורפה.

על הכביש בין בנד לסיסטרס ב Lazy z ranch / פסל של Brian Bain 

פסגותיהן של 'שלושת האחיות' (The three sisters) הנהנו ברצון, כשאדמת מערב פרוע סדקה בנשמתי והוציאה את השֶד היהודי למרעה חפוז ששלף שסתום מֶתָקֶן וברוכים הבאים למחוזות השחרור בדהירה.