דברים קצת יצאו מפרופורציות

למרות שאני דבקה בגישה המטריארכלית של נקיטת אמנות בכפייה (עם דגש על טרום חגים) וחד משמעית תומכת בתיאור אירועים כהווייתם – כשהלכנו לצבוע, שכחתי בבית את משקפי הציור-קריאה שלי ודברים קצת יצאו מפרופורציות –



במיוחד מבחינה מילולית, עד שהתפוחים הקטנים שרשמתי בעצמי כמסגרת, נראו לי כישבנים ואפילו אמרתי לפרי 'כמו תַּחַתִּים'… 'ותאר לעצמך את 'ראש-התַּחַתִּים'…. והצחקתי את הילד שלי.

אלא שאז, כמו כדור שלג חלה התדרדרות קונספטואלית והדגים הם הראשונים שנקלעו ללופ. באחת – נדונו לחוג במעגלים אינסופיים לנצח ובשנייה – יאלצו לשחות ראש בראש בשלולית סמיכה של דבש ויש הטוענים שזה יותר גרוע מחיי אקווריום. אז מה? בגישה הפטריארכלית היה יוצא להם יותר טוב? שם בטח היו לוכדים אותם בברכות מחושמלות על פי חוק –  'אוכלי חינם', 'קרפיונים' או 'דגי רקק', ומסנגרים ב – 'שיגידו תודה שנתנו להם חותמת הכשר ולא הפרדנו להם זנב מראש, למרות שמסורתית מותר לנו, כבר שנים שקוצצים בכל העולם והים שותק'.

ולמי שסקרן דווקא לראות (בהמשך לפוסט הקודם שלי), איך ניראה תהליך של בישול קוגל בקרח דובים, אז ככה:

למעשה על השולחן, דומה מאוד לכמה מחבריו הטובים ביותר שנאפו בתנור רגיל ויותר מכך: לדעתי הלחלוטין לא אובייקטיבית, אם הוא לא היה ממלא את כל הבית בריח של דובים, אפשר היה לחשוב שהוא הבן של השכן.

27 מחשבות על “דברים קצת יצאו מפרופורציות

  1. ישנה סתירה מאוד קריספית בין "הדברים קצת יצאו מפרופורציה" למידתיות
    משובבת הלב של מלאכת היצירה שבצילומים.
    ובכל זאת ולמרות מה שרק כעת כתבתי למעלה, הדברים קצת יצאו מפרופורציה כשראיתי את הקוגל בקרח דובים, אוהו ועוד איך שהם יצאו…

    אהבתי

    • 'הקרפיון המלאכי' זה כל כך מוצלח!… אני שומרת את הדימוי בקופה לפעם הבאה! ….בגלל המרחק מהמולדת קצת יצאנו מהמסלול איתו, כי אין מצב שאני קונה מלאכים בצנצנות בסופר, או טוחנת סנפירים בבית… בכל זאת הילד…. נורא אוהב דגים, אמיתיים…

      אהבתי

    • שנה טובה, שולמית. חימצון בטא (מבוקר) של האוכל בתנאי קרח – זה הכי טוב שאני יודעת להסביר, וזה גם המשפט הכי מורכב שנשאר אצלי בראש מהסדנה ההיא. את יודעת שכמו כל הצד של המשפחה של סבתא מניה, מעולם לא הייתי חזקה בכימיה ופיזיקה.
      המקום הזה שבאים אליו לצבוע כלים מוכנים מקרמיקה או כל מיני פסלוני נוי קטנים (אפשר לראות על המדפים בצילומים). המקום מספק המון צבעים, מקום לעבוד ואת השרפה בתנור. באים לשם, אנשים מבוגרים, ילדים וגם עושים שם ימי הולדת – כפעילות לילדים. מאוד נחמד ונוח.

      אהבתי

      • אם כבר העלית זאת, תמרי, אז לעומת הדוד מני סבתא מניה הייתה גאון במקצועות הריאלים. בתחום זה הוא היה אידיוט מוחלט ובאופן תמוה אני ירשתי זאת ממנו בנוסף ליכולת מדהימה לקלוע לסל ממרחק מחצית המגרש תוך כדי זמזום " הבה נגילה". בדקתי בגוגל מה זה חימצון בטא כדי להבין סוף סוף מה קרה לאטריות אך מכל זה הבנתי רק שזה מה שעובר עלי ברגע זה. אני מקווה שלא אהפוך לקוגל.

        אהבתי

      • אם על כל פרץ צחוק שאת מצליחה להוציא ממני, שולמית – היו יכולים להפיק איזושהי תועלת מוסרית-ציבורית, העולם כבר ממזמן היה מקום טוב יותר. ובינתיים דודה, תודה רבה לך, שהצחקת לי ככה טוב טוב את ראש השנה.

        אהבתי

      • אחייניתי היקרה. זכיתי ונולדת כזו שבדיחותי מוצאות בך כתובת.התמזל מזלי כי לא כל אחד זוכה שיהיה לפחות מישהו שיצחק מבדיחותיו שהרי העולם מלא באנשים הזורעים את בדיחותיהם לריק. וכפי שכבר הזכרתי היו כאלה, אני מניחה שלא פסו מהארץ, שראו בי רק את הירושה האידיוטית. עתה, כשזקנתי והתאום בין היד לעין זה לא מה שהיה פעם והסלים מתפסספים מדי פעם אני מתנחמת בידיעה שאי שם באורגון הרחוק והקרה גרה הצוחקת מבדיחותי.

        אהבתי

  2. אני הלא הזהרתי שכדאי להתרכז בגפילטה פיש מסורתי ולא להגרר להרפתקאות פוסט מודרניסטיות . הבעיה אתכם השמאלנים שבמקום להצמד למסורת חת ישראל סבתא תמיד מנסים לחדש ולהמציא! (אגב לא תאמיני הגפילטה שלי כשל היה מחדל ! 25 איש קבלו גפילטה מפורר ככה שאולי יותר טוב לצייר…)

    אהבתי

    • כשל?…צער בעלי דגים… עשרים וחמישה איש? …לא התמודדות קלה לאגו…. אולי בפעם הבאה לפני שאתה משתלח ברעיונות אקולוגיים ומכליל פוליטית תנסה להכין גפילטע בקרח דובים? (מפורר זה לא יצא).

      אהבתי

      • פאדיחה חסרת גבולות. אם כי אישית מחקתי את עצמי מהמחדל והצלחתי להאשים אחרים. לא מאפשר לך להתהדר בנוצות לא לך. קרח הדובים לא היה עוזר ( המתכון של הקיגל עדיף)

        אהבתי

      • ::)) להאשים אחרים זה טוב וגם קריטי לאווירת חג כהלכתו. אהבתי! הקוגל הפעם היה עם דגש על לייט (…) – 700 ג' איטריות ביצים מסולסלות (רכות, אחרי בישול), על 100 ג' חמאה מומסת, הרבה קינמון, צימוקים בהירים גדולים, אגוזי מלך, סוכר חום וסוכר לבן (טועמים לפני שמוסיפים את ה-) 4 ביצים, קצת מלח. מערבבים בסיר גדול מעבירים לתבנית פיירקס ושולחים לכיריים על קרח דובים כ-14 שעות (או לתנור מחומם ל-180 מעלות, לשעה).

        אהבתי

      • הייחוד של קרח דובים הוא בקור הפנימי שלו, כך שאתה לא צריך לדאוג למצב של הפשרה, זה מתחיל לקרות רק אחרי עשרים וחמש שעות וצפונה (אלא אם בחרת לבשל חשוף בשמש מדברית). אבל בתנאים רגילים, אם בעבר נמס אצלך אחרי 11 שעות, כנראה שעבדו עליך וזה לא היה קרח דובים נורס ווסטי מקורי (אולי איזה חיקוי מבצע מסין…?).

        אהבתי

      • קור פנימי? זה מזכיר לי כל מיני בדיחות של מילואים בקשר לנשים אנגליות אבל בהתחשב במעמד החגיגי ובעובדה שבני משפחה שלי מדרגה ראשונה קוראים כאן (בעצם גם שלך (בעצם גם בני משפחה מהדרגות הקצת יותר רחוקות)) אני אצנזר את מחשבותי הפרועות. אם כי הירושלמים המהדרים הסבירו לי פעם שרק שמאלנים מתל אביב עושים קיגל בתנור וקיגל על הכירים הוא מדאוריטא  (עם סיר פלא (רק אין לי סיר פלא אז נצטרך בחג הבא לנסות את הקיגל בתנור כי קרח דובים בישראל ממש קשה  להשיג 'ומפלט יחד עם אטריות(זה קצת כמו המגפים של ברוך))

         

        אהבתי

      • המינוח 'קור פנימי', נולד להערכתי מהמינוח השכיח באזורינו (לפחות) – 'אור פנימי' שמעיד על אנרגיה חיובית מאוד והמקור מן הסתם ניו אייג'י. ולגבי בדיחות מילואים סקסטיות – שמאלנים מושחתים מסוגי, בהחלט מסכימים שראוי לעקב במחסום.

        אהבתי

  3. זה בכלל מתכון קווקזי ישן, בשינוי קל – ברוסיה האסייתית מוסיפים לקרח הדובים גם שמן אווזים ודבש נמרים. התוצאה קצת פחות מתוקה אבל נימוחה בפה (בעיקר אם יש לך לשון עגל).

    אהבתי

  4. שולמית, שנה טובה!
    חס וחלילה מלומר עלי שצדתי נמרות שלג מוגנות או שפשטתי באופן אנטי מוסרי אחר  על אימא רוסיה או בנותיה. תמיד הייתי עגל רך ולשוני לא קיפצה מערבה לערבה.

    אהבתי

    • אני יודעת שלא פגעת בנמרות מוגנות ולכן ציינתי בפרוש שאלה נמרי צמר לבנים . לצערי לא נתתי את דעתי למשמעות הכפולה  שבאמירתי שהרי אפשר להבין מדברי שצדת נמרות כדי לסרוג מהן פוזמקאות או מיני מלבושים לחורף. ברור לי שזו לא דרכך . אני המתכוונתי לנמרים העשויים צמק שיש לאסוהחמות בוא הקיץ. טעיתי לחשוב שאתה ברוסיה  ולכן חשבתי שאולי את עוסק במלאכה שעסקו בה קדמוני. אגב, אמא רוסיה מחבבת אנשים פוחזים כל עוד  הם שובבים.

      אהבתי

  5. תמר חג שמח שנה טובה ומתוקה גמר חתימה טובה גם אם חלק מהיהודים לא צמים ביום כיפור זה לא מוציא אותם מכלל ישראל העיקר הכוונה..
    כרגיל פוסט יפה מרענן ממנו אני לומד שכל בני משפחה נרתמו למאמץ המשותף להכין את החג לפי מיטב המסורת היהודית וזה יפה..מענין אם יש אצלכם קרפיונים במרכולים..?ובכלל איך מעבירים את החג יהודים במקום..?
    בכל מקרה חג שמח שנה טובה ויצירתית הרבה הרבה מתוק לך ולבני משפחתך בחג הזה ובהמשך השנה..

    אהבתי

    • תודה רבה יעקוב וחג מאוד שמח! (נדהמתי לגלות שהתגובה שכתבתי לך לפני כמה שעות נעלמה… הנה שחזור…)
      אז – בכפיה כמו בכפיה אין הנחות ושלושתינו בהחלט התיצבנו לביצוע המשימה (פרט לחתולים שאינם יהודים ונטולי אישור יציאה מהבית).
      לגבי קרפיונים – אין פה – וגם אין אמנונים, מוסרים, דניס, ברבוניות ובקיצור הדגים הנפלאים שניתן למצוא בארץ. במימדים כאלו ניתן למצוא בסופר פורלים כתומים ולבנים ו-טריים חייכניים לא פחות – סלמון, קוד, סול, דג חרב, כריש ויסלחו לי אלו שנשמטו מזכרוני. אפשר להשיג קפילטע מוכן בצינצנות – דבר שאני נמנעת מלעשותו מסיבות מצפוניות – קולנריות ואם מענין, כתבתי על כך בעבר פה
      אין לנו ממש קשר עם הקהילה היהודית פה, אך ניתן לראות שבין הכנסת החדש שרואים מהבית שלנו שוקק ואין חניה ברחובות מסביב בימים האלו ו- שתי מאפיות נחמדות בבעלות יהודית מכינות לכבוד החגים חלות עגולת מצוינות במגוון וריאציות שמאוד עוזרות לחגוג.
      וחייבת, לגבי ההתחלה של התגובה שלך…. מאוד מקווה שלא יוציאו אותי מכלל ישראל בגלל תזונת כיפור (וירשם בבקשה לזכותי שאינני רוכבת על אופניים!) – ושתהיה לכולנו שנה טובה, שמחה, מעשירה ומאושרת!

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s