בננה אצל פָּקְלֶר

התלבטתי איך ובסוף החלטתי לשבור את הצום הלא במובהק מסורתי, אצל פרינס פָּקְלֶר, נסיך שצמח מתוך העם ולא עושה קונצים – מה שאת רואה, זה מה שאת מקבלת.

ישבנו על זה קצת לפני ודסקסנו מה יהיה הכי נכון. אמרתי לו שמיציתי בגביע או בקונוס והוא אמר שלדעתו הכי כדאי עם בננה, מצופה בשוקולד כמובן – הוא לא מצפה שאחת כמוני תסתפק בגרסה הנטולה, התאמץ להחניף. תודה פרינסי, אבל אתה לא חושב שזה קצת גדול עלי? אל תשכח שנולדתי במושב…
מה פתאום גדול עליך? את רוצה להגיד לי שבין הפרות הקדושות מו-מו בארץ זבת לא גידלו בננות?

תראה, כבר סרקתי בעבר את הקפואות של דיאנה (לא ההיא), שמוכרים בסופר והגעתי למסקנה כתובה ש- לפעמים בננה זו רק בננה ואני לא כל כך אוהבת לחזור על דברים פעמיים… זה משהו אחר?
לגמרי אחר, טרי-טרי ועבודת יד ואם את רוצה יש גם בציפוי אגוזים להגברת החספוס. אתה צוחק איתי? לא, רציני ואלו אגוזי מלך שגדלים כאן אצלנו בעמק. וכשהוא אומר 'כאן אצלנו בעמק', אני מתרגשת ובא לי את יזרעאל ואת חורשות הזיתים והאלונים המצויים של הגליל התחתון בלילות אור ירח… מי אז היה מעלה על דעתו, אופציה צמחית-טרופית ביבשת רחוקה? ולמרות זאת ויתרתי על האגוזים.

קצת נבוכה… חתיכת בננה… אמריקה!…

אבל…ממממ… ממש טעימה… ואיך מרגישים את הטריות! 

תגיד פָּקְלֶר, זו בננה אקסטרה וֵירְגֵ'ין בכבישה קרה?
…פשוט מעולה! תארוז לי בבקשה כמה

בפריזר יש לו עוד ערימה של מצופות, מנויילנות סטרילי פחות או יותר, מחכות בסבלנות לשוברת הצום הבאה, ופָּקְלֶר המסור ניגש ומוציא את המגש העמוס מהויטרינה וכדי שארגיש בנוח מרגיע בקול מלכותי – שמכל הקשת הפוליטית-אתנית באות אליו. אני מכירה את סגנון הניסוח הזהיר/תקין פוליטית הזה וברור לי שלמרות חביבותו, גם פָּקְלֶר נוטה לפרש דוגמתית את 'הזר' ו'האחר' – כלומר, מה שהוא בעצם מתכוון לומר, אך לא מעז – שלא רק מהגרות שמתגעגעות באות לבקש. אז מה? לא נפגעת ולא ביג דיל!… כי הרי להודות על האמת, גם אני מכלילה ומניחה אוטומטית שכל הנסיכים מעדיפים עם קרפדות.