נשל הנחשית

שנה ראשונה ולימודיי בפקולטה למדעי החברה במחלקה לסוציולוגיה של נשים נטולות תכלית, הולכים די טוב. הייתי אומרת ואני לא היחידה בבית שחושבת ככה, שמבחינות רבות הם העמידו אותי על הרגליים האחוריות, שזה לא מעט בשביל מי שקיבל חינוך חקלאי ולא הזריק בלילות להודים. והייתה לי אתמול הזדמנות מצוינת לתרגל,  בפגישה שקבעתי עם חברתי צפרירה בן-צבי, כאן כשהסתיו הססגוני של צפון מערב ארצות הברית מגלה כבר בהחלט סימנים.

אז בשלוק השני או השלישי של השייק פירות-יער שרידים אחרונים מהקיץ, הבאתי לה קצת בפרצוף על 'נשל הנחש' – השיר והגעגועים והעדנה וההזדהות הכל כך אינדיבידואלית-ישראלית המלטפת אותנו לאחד שעושה את הדרך ואבא אומר לו. אני לא יודעת כמה שנים אני שומעת את השיר הזה וכנראה מדחיקה, אמרתי לה – אבל לאחרונה חרשתי חזור וקרוא ואין מילוט – מדובר בשיר שמתואר בו באופן ברור אונס.

….

וגם היתה לי בחורה
קצת פראית קצת לא ברורה.
אך לא הגיע לה שאשתגע –
אז במכונית שכורה
הרסתי לה את הצורה
ועכשיו אני מתגעגע.

ולך תצא מזה עכשיו,
איך תצא מזה עכשיו,

וצפרירה היא לא סתם אחת, היא רופאת שיניים שמתמחה בכתרי פלטינה אופקיים ומבוגרת ממני באיזה חמש עשרה שנה ובעלה דובי הידוע כדובון, גם היה צנחן מזמר כלומר מנגן, בהתחלת השירות קרבי ובשל פציעה – להקה צבאית ובהמשך האקדמיה למוזיקה בירושלים, הכל כמובן כהקדמה לכך שקיבל פה את המינוי הנחשק לנצח על תזמורת כנסיית השלום הלותרנית. אבל לא משנה עכשיו בעלה, שורה תחתונה שצפרירה סירבה בכל תוקף לקבל את מה שהגשתי לה. היא פטריוטית מוזיקלית שנסחבת עם תקליטים (!), לא רק עם דיסקים – של שלום חנוך, מאיר אריאל ואריק איינשטיין שעושים לה יותר ממה שאפשר להסביר במילים והיא פשוט התנפלה עלי כמו לביאה – מה פתאום אונס? הוא מקסימום דרס אותה!

נו באמת, צפרירה…. וממש לא היה אכפת לי מה יחשבו כל הגויים מסביב, בין כה מה שלא נעשה תמיד נראה ונשמע להם 'טוּ ווּלְגָר' (המוניים מדי) ועליתי על הכיסא הלבן עם כרית הקטיפה הרקומה, כדי לדרוך רגליים אחוריות – איזה דרס אותה, צפרירה? מה זה, פיגוע??? זה יחסים רומנטיים שלא הלכו כמו שהוא רצה והיא הרשתה לעצמה להיות פראית ולא הכי ברורה, אז מה נשאר לו כבר לעשות איתה בתוך המכונית אחרי שהוא השתגע? כלומר אחרי שהיא לדעתו שיגעה אותו? מה זה בדיוק לדעתך 'הרסתי לה את הצורה'? …טוב, את יודעת מה? אולי הוא רק כסח אותה במכות.

ברור, שלא נגמר טוב. צפרירה מאוד כעסה, נעלבה ולקחה את זה באופן אישי. והאמת שאולי בכוונה באתי עם זה דווקא אליה, כי ידעתי שהיא לא תומכת בכך שנשים לא יודעות את מקומן, זאת אומרת לא במובן הפשטני של המטבח והילדים, אלא מהבחינה של לאלץ תכנים ולכופף אותם מחדש, כאילו שדורות לפנינו רוב התכנים והכללים נכתבו והוגדרו רק על ידי גברים. נו וזה לא נכון, צפרירה? אולי זה נכון אבל תגידי לי, מאיפה הבאת עוד זוג רגליים? ניסתה לשנות כיוון. אה, זה הרגליים האחוריות שלי, תמיד לבשתי ג'ינס אז היה קשה לראות אותן, אבל עכשיו כשהבנתי את המשמעות העצומה של לתת להן חופש ביטוי, קניתי כמה זוגות קורדרוי רחבות שיהיה להן נוח. מה את אומרת, יפים לא?

את מנסה להביך אותי בכל הכוח, אני מכירה אותך. אני שואלת אותך שאלה פשוטה ואת מתחילה לברוא לי מחדש את גוף האישה. עכשיו תקשיבי לי טוב טוב תמרי, כי אני רוצה לומר לך משהו בישירות שאני שומרת רק ליחסים עם חברות מאוד קרובות שלי. היית הרבה יותר נחמדה לפני שהתחלת עם הלימודים המיותרים האלו. אני פשוט לא מבינה, למה היית צריכה את זה, מה לא הספיק לך להיות אומנית זעירה?

14 מחשבות על “נשל הנחשית

  1. נחשית יקרה, אחרי שמשילים את קרום הבתולים מהעיניים, כבר אי אפשר לא לראות. ומה שרואות קשה לצפייה ולעיתים מאוד מבלבל ומעציב, ורוצות לחלוק עם עוד רואות ורואים. לפעמים יוצא שמגרדים למישהי את הקרום בעיניים והיא מרגישה רק סריטה וכאב…

    אהבתי

    • כן, הלוואי שהוא היה כותב את הבית הזה על מכונית או על טרקטור… וגם מתגעגע אליהם אחר כך אליה ולא לזו שהייתה לא ברורה.
      לחשוב על כוח והשפעה של מה שנכנס למדף הקלסיקות ולהתפחלץ. איזה מזל שמונה נשאר מונה, צייר חבצלות מופלא.

      אהבתי

    • תודה רבה נועם.
      לגבי קלסיקה – מסכימה שכנראה מאיר אריאל נכנס לקטגוריה של קלסיקה מהסוג הזה, של הכל כלול. עדיין ואולי במיוחד כ'מין החלש' – שווה, או סוג של חובה להציץ לאחת כזו בעיניים, בעיקר אם אתה מוצא את עצמך מזמזם את אותן המילים בנחת ומבלי להרגיש על מה בעצם מדובר. לדעתי הטקסט הזה והבית הזה בפרט דווקא מאוד ברורים ואכן בזה 'כוחם' (…)

      אהבתי

  2. אני אוהב הומור ולך יש את זה בשפע פוסט יפה מתאים לאישה אשר עוסקת או תעסוק בעתיד במחקרים סוציו אקונומיים או אחרים במסגרת החוג למדעי החברה..גברת צפרירה בהחלט אוביקט מענין ומתאים למחקר עתידי והיא גם אישה מיצגת של דור הביניים אשר צמח בישראל.. בהצלחה בהמשך הדרך רק להזהר לא לדרוך על הפרחים היפים שליד העץ..

    אהבתי

    • תודה רבה, יעקוב. אני מסכימה איתך מאוד – גב' צפרירה ובנות דורה בהקשר הזה, שוות מחקר לפחות כמו הטקסטים שנכתבו על ידי 'הגברים של תקופתן'.
      אם הנטייה הטבעית שלי להתרחק מקונפליקטים לא תעצור בעדי, אמשיך לפשפש להן בציציות.

      אהבתי

  3. אם "אתה מוצא את עצמך מזמזם את אותן מילים בנחת מבלי להרגיש על מה בעצם מדובר…" אזי הוכחה טענתי שהטקסט "לא ברור" (ואם תרצי, חתרני). לא ברור? לקהל של מאיר הוא לא ברור. גם צפרירה היא הקהל של מאיר.

    אהבתי

    • תודה נועם, עכשיו הבנתי למה התכוונת ב'לא ברור' – וזה נכון שטשטוש יכול להיות מאוד מתוחכם, אסתטי ואמנותי אם הוא נעשה על ידי גאון כתיבה כמו מאיר אריאל. זה מזכיר לי שהמון שנים גם אריאל זילבר לא היה לי ברור. ג'יזס קרייסט לאן חתרנות יכולה להגיע….

      אהבתי

  4. מתה על זה "אה, זה הרגליים האחוריות שלי, תמיד לבשתי ג’ינס אז היה קשה לראות אותן, אבל עכשיו כשהבנתי את המשמעות העצומה של לתת להן חופש ביטוי, קניתי כמה זוגות קורדרוי רחבות שיהיה להן נוח. מה את אומרת, יפים לא?" וגם על קורדרוי. תמיד חשבתי שנתן לה מכות וביני לביני תהיתי כיצד לא מתקוממים כנגד זה אך שתקתי. מה אני כבר יכולה לעשות נגד כולם. תמרי, טוב, שהלכת ללמוד.

    אהבתי

    • תודה רבה, שולמית. את יודעת, לפני שכתבתי את הפוסט כמובן שהלכתי לחפש ולבדוק בגוגל, שמא אחזור על אותה עיסה לעוסה ושחוקה שוב. כל כך הופתעתי שלא מצאתי על זה כלום. ופולנייה שכמותי, בחיי שהתחלתי לחשוב על אליטה אשכזנית…(:

      אהבתי

  5. אפשר  לשיר בנחת ולא לתת את הדעת כאשר הטקסט יוצר תמונה שלמה, העומדת בפני עצמה ואז לא פעם אתה נסחף נגרף נשטף בזרם לפני שאתה עוצר ומתחיל לחשוב, בהנחה שלא מדובר במעשה שהיה, יכול המשורר לברוא את אותו המצב בשלמותו אם גם לא בפולטיקלקורקטיותו ועל כן זה עובד ועובר

    אהבתי

    • אפשר ומותר הכל וחשוב שככה גם ישאר.
      יש משהו בטקסטים מולחנים שהופכים לכאלו פופולריים, שמטריד. למרות איכויות הכתיבה הגבוהות והאמנותיות הם נהפכים למודל גם 'במחלקת הבידור והפנאי' ואולי פה הקונפליקט מתחדד. אני לא בעד פוליטיקלי קורקט אבל קשה לומר שהטקסט הזה שהפך לקלסיקה ולאינסוף ביצועים, לא מייצג ומפאר סוג גבריות ישראלי מאוד מסוים (כמובן שבשפה ובכשרון של הרבה מעל הממוצע) ומותר שתהיה בעיה איתו (חיפשתי ולא מצאתי לו מגבילה נשית מבחינת ה'עוצמות').

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s