מרים החשמלאית (חלק ב')

 

לקריאת החצי הראשון – מרים החשמלאית (חלק א') לחצו כאן

 

הרגשתי שזה לא יהיה כל כך אתי, כלומר לעניין לפרוס את הרולדה המתומללת במסיבת יום ההולדת שלי ולתת לחבריי הקרובים לקרוא את הרצף התודעתי שד' הרב-תחומי הקדיש לי. לכן הכנסתי את החמודה למקרר ותכננתי חגיגת יום הולדת מתמשכת, מושחתת ופרטית, רק לעצמי. יש שם לפחות שתיים עשרה פרוסות כתובות! אחר כך יצאתי למרפסת וכשראיתי שמרים החשמלאית נכנסה למסחרית שלה ונסעה, ביצעתי כמה פינישים מול המראה וירדתי לקנות עוגה חדשה. כי הרי היום בערב.

ד' לא היה מופתע לראות אותי, הוא הבין טוב מאוד שאני לא הולכת לחלוק את הרולדה שלו עם אף אחד, אבל כן נראה סחוט. טוב, הוא בטח כתב כל הלילה. כאלו מגילות ארוכות. כמעט ריחמתי עליו אבל מצד שני, על מה? אני קהל לא רע ואם הוא ירצה אני בשמחה אתן לו משוב על כל האורך הזה. לא יכולתי להתאפק. הספקתי לראות בינתיים רק את הצדדים, אתה כותב נהדר. תודה, היה פה לחץ ולא יכולתי לעזוב, זו הסיבה ששלחתי את מרים. זה בסדר. ועוד לא ראיתי את האמנות הזעירה שלך. עוד תראה. כמה טוב יהיה. שפת גופו שאלה אותי מה הלאה והצבעתי על השוקולד הבלגי עם הקרם שקדים, שעמדה שם בויטרינה מקושטת במזל טוב חסר זהות, מוכנה ומזומנה על כל מכה שלא תבוא.

גברים כמו ד' יודעים שיש עליהם. את החיה הזאת המתפרצת ונשים גם יודעות את זה. גם אני ידעתי וחיכיתי לה שתבוא. והיא באה. כמה ימים אחר כך, כשמרים החשמלאית נכנסה לפרויקט מתגים עירוני. כבר לא נשאר כלום מהרולדה אבל ד' הביא איתו לחמניות שיפון שהם אופים והיה לי אבוקדו בשל ופתחתי יין מעולה שקיבלתי במתנה וזה לא היה סתם עוד ערב. החיות של שנינו התיידדו בטבעיות מרשימה ולומר שאני לא מצטמררת מלהיזכר בפרטים כאלו ואחרים יהיה שקר גס.

אז קבענו לנו סידור כזה קבוע של מאפה ומעשה והייתי מאושרת לגמרי, עד שיום אחד ראיתי את מרים החשמלאית בעינית של הדלת וידעתי שזה הסוף. הייתי כמעט בת שלושים ושלוש וחוץ מעם ד', אף פעם לא גמרתי עם גבר נשוי. מרים החשמלאית אמרה שזה לא מעניין אותה החיים שלי. היא כבר מזמן חשדה, כי מאיפה מצא לו פתאום זמן לכתוב כל כך הרבה. אם היו לה ולד' ילדים היא הייתה שוחטת אותי במקום, אבל לידיעתי היא בהריון והיא מבקשת יפה שאני אעוף להם מהעיניים, לפני שהם נהיים משפחה. הייתי צריכה לראות איך ד' התרגש אתמול באולטראסאונד. נו באמת חשמלאית, את חייבת להגעיל?

יום ולילה בכיתי ותוך שבועיים ארזתי את הדברים שלי כולל הבוגונביליות והסתלקתי משם. עברתי לגור במושב גנות אצל אחותי לקצת זמן ואחר כך התפטרתי מהעבודה ונסעתי לרבוץ כמה חודשים אצל הדודים העשירים שלי באמסטרדם. טוב, זה מה שאני יודעת לעשות הכי טוב כשדברים לא מסתדרים. לברוח. וד' לא רדף אחרי, רק שלח לפני שעזבתי את גבעתיים, שורה נטולת גלוטן בתוך בריוש וניל, שהוא מצטער ושהוא מקווה שלא התאהבתי בו יותר מדי. כזה חמור.

הבריוש / ז'אן-בטיסט סימאון שארדן / 1763

ד' די ברור, המשיך לאפות את העוגות היפות והטעימות שלו ויצא לי לשמוע שפתח עוד סניף בתל-אביב לפני הילד. אני מבחינה רומנטית, נעלמתי כאילו שבלעה אותי האכזבה, אבל כל הטקסטים שהוא כתב לי נחרטו אצלי טוב טוב עמוק בלב וכגיבוי גם צרבתי אותם על דיסק. מאז לא התקרבתי יותר לגברים נשואים, אבל כן חטאתי פה ושם עם רב-תחומיים.

 

11 מחשבות על “מרים החשמלאית (חלק ב')

  1. תמר, היתכן שאת מפזרת בכל סיפור שלך הערות המפריכות את הסיפור?
    להלן דוגמה:
    הערה א': "אף פעם לא גמרתי עם גבר נשוי"!? (-:  
    הערה ב': אני עדיין מנסה ליישב את הסתירה שקיימת בין הערה א' לסיפור הנהדר שרקחת לנו למעלה ולמרות שזרקו אותי מהגן בגלל עודף דמיון, ולא מצליח (-:

    אהבתי

    • דודו תודה, מרוב סוגריים מחייכים אני לא יודעת אם אתה רציני, אבל כיוון שהנושא רגיש אהיה ישירה: 'אף פעם לא גמרתי עם גבר נשוי' חובק דאבל משמעות שמבקשת לחזק את המסופר:
      א- עד אז לא גמרתי עם גבר נשוי / כי לא הייתי עם אחד כזה.
      ב- עד אז לא נפרדתי מגבר נשוי / כי לא היה לי רומן עם אחד כזה.
      (:

      אהבתי

  2. תמר, ההמשך, אמממממ, ללקק את האצבעות. וז'אן באטיסט סימאון שארדן (זה יין,זה?) עם הזסט, (או אולי העץ ) לימון  בבריוש- אין עליו. 
    אפשר עוד פרוסה?
     

    אהבתי

  3. ומכל הסיפור המרגש הזה מה אני לוקחת עמי את השוקולד הבלגי וקרם שקדים. כל כך אפשרי וכל  כך לא ייתכן כמו חיי הרולדה לצד ד' הבין תחומי.
     בכל אופן , אני הייתי נזהרת מנשים של אחרים שמחזיקות באופן קבוע טסטר מאחורי האוזן. אני מניחה שבפאוץ' יש להן גם מספרי תייל. ככלל, אני מציעה להתמודד רק מול חלשים וחלשות ממך. 
    מעניין שדווקא היום החלטתי להתחיל לעסוק בהכנת מעדני שוקולד. אמנם מיד שכחתי זאת אך עלילותיך עם ד' החזירו אותי לזיכרון הרגע שבו צצה בי המחשבה למראה ויטרינה בבית מאפה שמקרוב ראיתי אך דבר משם לא בא אל פי. הסתפקתי בבורקס גבינה ובסיפורים מפולפלים של ידידה כי אני, תמרי הקטנה, דוגלת בהתרגשות אינטלקוטאלית שלא חוצה את גבול המילה הכתובה הלא נאכלת והלא מתעכלת. בבחינת סייג ללכמה בריחה. על כן אומר שיפה נהגת כשברחת כי טובה בריחה אחת באמסטרדם משנים בקונדיטוריה, מולך.  

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s