קבוצת הקריאה של יום שלישי

את סימניית החתול וורדים באגרטל עיצבתי במיוחד כדי לתת מתנה לחג לחברותיי מזה למעלה משנה בקבוצת הקריאה של יום שלישי. ולחשוב שרק מתוך צירוף נסיבות אקראי הצטרפתי לקבוצה האיכותית הזאת, כי אני הרי לא קוראת אנגלית בקושי עברית סמי דיסלקטית אבל מקפידה לא להחסיר ולבוא כל שבוע ועושה כאילו קראתי ומקשיבה לדיבורים של אחרות על עלילות רחוקות ומהנהנת, הרבה מאוד מהנהנת, כן, כן, סקרנית מאוד מה מעסיק נשים אמריקאיות בערך בגילי לקרוא ולישון על, או עם.

ולרוב מדובר ברומנים זורמים, חלקם היסטוריים על בסיס המתנה לקראת הגשמה וג'וני שעובדת בעירייה אוהבת להקריא בקול רם קטעים גופניים שעושים לה לחשוב מחדש איך התגלגלו החיים שלה ודבי הגרומה תמיד מוצאת איפה הגיבורה (ברוב הספרים שנבחרו אישה מובילה את סיפור העלילה), עשתה את זה לעצמה ואחראית לחלוטין למצבה, מה שגורם לי לזוז בכיסא באי נוחות כי אני בטוחה שזה בול עלי או לפחות נכון גם לגבי, שהרי אני קוראת מדומה שלא יודעת לאן היא הולכת ואם רק הייתי משקיעה ועובדת על זה במקום להתחזות.

באמת מזל תרבותי גדול שעד עכשיו הן ממשיכות לראות בי מוצר אקזוטי שהופך אותן לסובלניות יותר מבחינה אתנית, למרות שמדובר באחת-אחת נירוטיות אך למודות תרפיה ולא שופטות ואם כן לא מראות, רק מחייכות ושואלות כל פעם מחדש את אותה שאלה נטולת משמעות ישירה – האם פרי בני, הוא בילינגואל (Bilingual), כלומר דובר שתי שפות.

ככה בדרך חזרה הביתה, מכונסת בתוך עצמי אני בדרך כלל לא שולטת ועוצרת ב'דג הצפוני' וקונה כריש או צלופח כתום, או אם יש העדפה ראשונה פוסידון שלם וכבר במטבח מתרגמת לפי הזיכרון לעברית ומארגנת לצלייה או אידוי על אש קטנה. עד היום לא שיתפתי בזה אף אחד, אבל בעלי חושב שאני כישרון גדול בבישול.

3 מחשבות על “קבוצת הקריאה של יום שלישי

  1. ברור שאת כישרון גדול בבישול ובכלל כישרון גדול וכעת בחרת להתבטא בבישול כי רק מעט דברים ( ואיני נזכרת בהם כרגע) שווים להנאה מאוכל שבושל היטב. ברור שירשת את יכולותיה של הסבתא רבה שעוד בגלות יצא שמה כבשלנית המרפא בבישוליה כל עצבון ושלא ייקל הדבר בעיניינו כי באותם הימים, שלא כמו בימינו, היו בני ישראל רבים עצובים מפאת הגעגועים לציון או סתם בשל איזה גוי מתנכל או גזרה קוזקית חדשה. ולא רק ליהודים היא הפכה את התוגה לשמחה ואף לאושר אלא גם על הגויים הרשעים פעלו תבשלייה ויצא שם מטבחה למרחוק. עד כדי כך שיום אחד, כשהחליטה לעלות ארצה ועשתה זאת בעודה נושאת עמה את תבשיליה, סיריה ותבליניה , נהרו אחריה  המוני יהודים שנטשו את ביתם הדל, את מרכולתם העלובה ואת חייהם הקשים ובאו אחריה למולדת שהעתירה עליהם מכל טוב. כל עוד בישלה היו מאושרים אלא שגם היא נאספה אל אבותיה ועמה תבשליה כי למרות שחפצה בכך לא קמה לה ממשיכה או ממשיך מבין יוצאי חלציה. הכישרון פסח עליהם עד שבשעה טובה ומוצלחת נולדת את ובגנים שלך נשאת את הכישרון הגדול שנח לו במהלך שני דורות  שעיקר כשרונן התבטא בגריפת אבק, שטיפת כלים והדחת הריצפה שלא לדבר על פטפוטי סרק. ולמדנו כבר מחכמי ישראל ומחכמי העכו"ם ששום דבר לא הולך לאיבוד ויופיע בבוא העת, כשיידרש.

    אהבתי

    • אין דודה, המסת אותי לגמרי עם התגובה הזאת. להגיע להכרה ולהבנה שאני גרגר מזוהה בתוך מורשת של שרשרת מזון, זו אולי המתנה הכי גדולה שאפשר לקבל. המון תודות.

      אהבתי

  2. כבשלנית במרפא  _ כבשלנית המרפא. אוי. המון שגיאות. מה הפלא ? הרי אני בדיאטה ומה אפשר כבר לצפות מאדם המונע מעצמו מטעמים אסורים. אני מקווה , תמרי, שכשרות לדודה הקשישיה אך החביבה תתקני את שגיאותי. כל טוב ובתאבון

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s