סיפורי משפחה

ציפורה דבורקין ידעה שכוסות התה שלה, הן לא כוסות התה של ברכה מנוחין. את שלה קיבלה בירושה מאמה שהייתה שרלטנית מדופלמת ואת של ברכה הביאו באוניה מסין ובראשית המאה הקודמת הדבר היה שקול לזהב. אבל הקנאה לא פגמה במשיכה לברכה, כי ברכה הייתה בת גילה ובת הדודה הכי שווה אינטלקטואלית וזה היה המון בתקופה שיוסל'ה אחיה הבכור נחשב לגאון, שכל ברגליים משכמו ומטה שרירים וגחליליות, הוריד כוסות תה כאילו אף אחת לא מחכה לו בשום מקום. והרבה חיכו לו – הייתה את בתיה צימרמן ואת רוחל'ה קרסיק ואת שמשתדלים לא להזכיר, הספרדייה מירושלים עם החזה הגדול דור שביעי בארץ.

אז היום תודה לאל, לספרדייה מירושלים, שושנה (בשבילך ציפורה, את יכולה לומר את השם לא יעלה לך, ממילא כולנו כבר לא בין המרקדים) – יש לא פחות משישים ושלושה נינים ויוסל'ה, שלא תמיד היה מתבזבז על תה שחור היה נוסע ובא עליה, עד שגילו ויעקב הארוס השעיר שחט צעקות ואיים להתאבד.

והנינה הצעירה מורן, שגרה היום בכפר סבא צפון במסגרת הכנה ללידה מאוחרת חופרת בעבר ורוצה לכתוב רומן על המשפחה ולהתמקד בפלח שנצרב עמוק בחומות ירושלים באופן מטאפורי כמובן. אז היא יושבת על תה צמחים ללא קפאין, עם אסנת הנינה של ציפורל'ה ואפילו לא מנחשת איך ליקקו גיבורים פעם ואסנת באמת משתדלת ומעוניינת לשמוע ורושמת כל מילה, כבר שלוש שנים מאמנת אנשים לכתוב סיפורי משפחה, שפוטנציאלית היא מבטיחה, יכולים להפוך לספרים על המדף הארצי.

בבית היא קוראת את הטקסט המייגע בתיאורי עיטורי קומקומי פורצלן, עד הציפור האחרונה וכמה שהיא נאמנה לכל מי שפונה אליה – ברור, הרוב המוחלט נשים עם בעיות זהות מובנות, מורן זאת לא מדגדגת את קצה הלשון ואין לה מושג כיצד תתגבר על הקושי לערוך ולקדם לה. עייפה ומתוסכלת, גומלת בה החלטה של רגע להתנזר משתיית תה.

מארי קאסאט / תה של חמש / 1880

אסנת, בוגרת תואר שני בשפות רומנסיות ומסוגלת לתרגם רהוט מאיטלקית ומפורטוגזית לעברית, בתור הנחיה כללית תמיד מעודדת אותן להביא חומר שכתוב בסגנון רטוב – וזה בטוח לא זה. ממש לא זה. אולי בעצם הכל באשמתה, גם בקורס המאמנים אמרו לה, שלמרות שהיא טיפוס סנטימנטלי, הצד הטיפולי אצלה לוקה. אבל מה היא עוד יכולה לעשות? כמה שהיא לא מפמפמת להן – לפחות שתי כותבות חדשות בכל חודש, עד עכשיו, אפילו צדיקה אחת בסדום לא הצליחה לקלוט שמריחת היסטוריה תופסת יותר מסיפורי סבתא.

6 מחשבות על “סיפורי משפחה

  1. באסוציאציה מופרעת לגמרי, הזכרת לי דמות מהאוטוביוגרפיה של שצ'רנסקי. אסיר שהיה מכור לתה, וכך שלטונות הכלא סחטו ממנו שיתוף פעולה.
     

    אהבתי

  2. מארי קאסאטתה של חמש….ציור מעולה לא מכיר את הציירת עבורי זה חידוש כמו הסיפור על כוסות תה מסין של ברכה מנוחין..אהבתי.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s