פרשת הולילנד

במקרה פגשתי היום את מייקל בדואר, קשקשן לא קטן והוא באמת ישר התחיל לספר בלי שבכלל שאלתי, שאתמול כשחזר מהסופר עם שתי חבילות מצות ושש צנצנות גפילטע פיש (מזל שאנחנו לא אצלם בסדר), עצר לפני הגשר שמעל נהר הוויצ'יאטה החוצה את העיר ברמזור, איפה שתמיד יש לפחות הומלס אחד שמחכה לך, אולי תתן איזה דולר ופשוט מתוך דחף לא ברור פתח את החלון ונתן חבילת מצות לאחד עם זקן ג'ינג'י שיבה ומבט קורע. הוא אומר שהרגיש שליחות מלמעלה, קדושה, אבל כשנהיה ירוק מהמראה האחורית ראה את ההומלס שלו זורק את חבילת המצות לנהר וקופץ אחריה, ככה מתאבד לו מול העיניים לכבוד החג.

ואני מדבר איתך על מצות הולילנד מישראל מג'רוזלם אורגינל, לא תגידי איזה חיקוי שעושים כאן (סתם מצות, גם אנחנו קונים אותן, הכי זולות), אז המשכתי לנסוע מההלם אבל אחרי שקלטתי עשיתי פרסה. הייתי חייב לראות מה קרה איתו את מבינה? אבל עד שהגעתי לגשר בחזרה כבר חסמו את הצומת, אז לקחתי שמאלה לאחד הרחובות הצדדים ועצרתי וברגל הלכתי עד למסלול שרצים שם ליד הנהר. את לא מאמינה – ירד גשם מטורף ואני רואה את ההומלס שלי ככה מפרפר בזרם מחבק את חבילת ההולילנד כמו מצוף. אנשים הסתכלו מהגשר ותוך משהו כמו חמש דקות הגיעו ועצרו ממש לידי, מכבי אש ואמבולנס וניפחו סירה קטנה במהירות ויצאו לחלץ. והצליחו. הבן אדם נשפך להם על הסירה כמו תינוק מקופל בשמיכות ששמו עליו ובוכה.

ואז אני עומד שם והם מורידים אותו מהסירה ממש לידי ואני מסתכל עליו והוא מזהה אותי ומתאושש כמו רוח רפאים שקמה לתחייה ויורק לעברי – חתיכת כלב קמצן! …קמצן? אני? הרי נתתי לך אוכל ואפילו עשיתי רוורס לראות מה קרה איתך! אבל לפסאובר (סדר פסח) אצלך בבית לא היית מזמין אותי נכון? לא… אבל זו עדיין לא סיבה לקפוץ… ואז נעמד מולי, סחט זקן ותקע אצבע חסרת ציפורן בחזה שלי. אתה לא תגיד לי מהי סיבה טובה או גרועה, טיפוס כמוך לא יאכיל אותי בלוקשים. לידיעתך אני מוכן לסבול את העולם הזה רק בשביל יין אדום מעולה, אז אל תמרח אותי על הכביש בחבילת מצות יבשות במחיר מבצע. נראה אותך חתיכת עבד קפיטליסטי שכמוך, מביא לי עכשיו הכתובת של הבית שלך ובשני בערב ממלא לכבודי עד הסוף את כוס הכסף הגדולה עם הפיתוחים בקיאנטי משובח שאורח פחות קמצן ממך יביא איתו ואני לא סנוב גם פינו נואר מקומי הולך.