היונה ההודית

בהתחלה הם הזמינו ממני את היונה הארמנית אז אמרתי להם שאני מאוד מצטערת, להזכירם אני יהודיה וזה קצת יותר מדי מתחרז לי – 'יונה ארמנית' עם 'שואה ארמנית', אז התפשרנו על הודית. הכותרת חשובה פה לפחות כמו התוצר בפועל כי היונה הזאת אמורה למשוך אנשים און לין ובקניונים להוציא הרבה כסף על מוצרי תאגידים בעלי גוון אתני.

indian-dove-blog

נכון, ככה זה כשנותנים ללב להתערב באמנות מגויסת, לא אחת צצים קונפליקטים לא צפויים מבחינה מצפונית. אני מודעת לכך ולוקחת אחריות מלאה. ככה לימד אותי לא רק הניסיון, אלא גם הַאני אמאם, בחור מצרי שהכרתי פה, עת דרכתי את צעדיי הראשונים על אדמת המאוחדות כאינטרנשיונל סטיודנט ('תלמידה מחו"ל').

הוא בא ללמוד כאן עיצוב סביבה, מחלקה מצוינת וכבר ביום השלישי ללימודים נפגשנו בספרייה הגדולה שמעל שתי הכניסות שלה חרוטים שני חצאי משפט עצמתי שנכנס לדם תוך כך וכך ביקורים במקום.

מעל זו שדרכה נכנסים: אתה תדע את האמת

ye-shall

ומעל זו שממנה יוצאים: והאמת תעשה אותך חופשי.

and-the

הקליק בין הַאני לביני היה מיידי ודרמטי. מפתיע לגלות עד כמה אקלים מקור מולד הנושב מאורח בארץ זרה, מהווה משיכה מהסוג הביתי משרה הביטחון – אפילו אם במציאות בשטח זאת אומרת בין מדינות האם, דברים רחוקים מלהיות הרמוניים. אוי יוי יוי שלום קר.

הַאני היה באמת מתוק ותמיד חייכו אליו כשהציג את עצמו, מהר מאוד דבק בו גם שם החיבה 'שוּגֶר הַאני'. אינטליגנטי, רגיש ונאה לגמרי לא רצה להסתבך עם ישראלית, ברור, וגם אני לא מי יודע מה התלהבתי כלומר, פחדתי. את המרד בהורים ובמשפחה שלי רבתי, כבר סיפקתי בעצם הנסיעה לכאן ובלא מעט אקטים מוקדמים יותר – הבולט שבהם – פעילותי באגודה למען שחרור אביחי ברניב – 'השמוצניק שמוט הזקן' ככה כינה אותו אבי בבוז גלוי משחר ילדותי, שנים רבות לפני שנכלא בעוון סימון הקו הכחול בגדה.

וכאן, דברים לא התבוססו במקום וכדי להיות מסוגלים להישיר מבט אל עתיד משותף עשינו החלטה שקולה לנקוט בטכניקת קוסמטיקת הזהויות. בשבילי הַאני הפך לתורכי (אפילו הכין ממולאים מעולים ושווארמה בול כמו שאני אוהבת) ואני אימצתי לעצמי בזריזות צדודית של ערביה ישראלית. זה לא היה כל כך קשה כמו שזה נשמע. אני שולטת בערבית מהתיכון, נחשבתי אז לכישרון בשפות והמוטיבציה לשרת בצבא במודיעין הייתה יותר מכשרה ונחשבת, הרי בנות אז לא יכלו להיות קרביות ובטח שלא חלמו על קורס טייס. מעבר למילים, יכולתי וגם היום אני גם יכולה לשדר את הלוּק עם קצת מאמץ ובשביל האני עשיתי הרבה מאמצים. אהבתי אותו מאוד.

לקצר רומן כואב, רעולת פנים מצרייה חטפה לי אותו. כן, ככה בשקט לכאורה, רק עם העיניים, באירועים שהערבים האמיתיים שלומדים כאן עושים לעצמם, היא הרשתה לעצמה ללכת פטריוטי בלי להתבלבל. אחרי שנזרקתי ולא שלא ניסיתי להתנגד באמצעים שעמדו לרשותי ונראו פתאום דלים כל כך, החלפתי מדים והתחלתי ללכת לאירועים של 'הִלל', ארגון הסטודנטים היהודים העולמי. חגים, ריקודי עם, הכל.
שם דבק בי הפן האחר של השלום ונכון להיום, הַאני והרעולה שלו חזרו למצריים ואני שותפה סדרתית בקמפיינים של יונים. עושים אחד והבאים אחריו נגררים כבר מעצמם. הגלובליזציה הופכת את הרצף הזה ללא מאוד מורכב אלא אם, כאמור, אחת ל-, דורכים פתאום על איזו רגישות מילולית שעדיין לא נשחקה דיה. אבל גם בלי קשר, אני חושבת שיונה לא צלחת – 'הודית', מצלצל הרבה יותר טוב מ'ארמנית'.  

18 מחשבות על “היונה ההודית

  1. הזהות הקוסמטית ושאלת הלגיטימיות של יונה ארמנית מרתקת חוקרים רבים. אותי מטרידה השאלה האם יונים הודיות מחרבנות על הכביסה צבע כורכום כי לתדהמתי זה מה שעושות היונים בשכונה שלי.  אני נוטה לחשוב בחיוב על יונה ארמנית מבלי לפגוע ביונה ההודית. ארשה לעצמי גם להזכיר את היונה הפולנית הלא כל כך מוכרת מפני שהיא פעילה , בעיקר בחושך.
    צר לי , תמרי, על אכזבה רומנטית נוספת. כבר אמרתי לך שאת צריכה למצוא מישהו שיהיה מאוהב בך מראש וגם ממושמע. ואם לא אז פרנסואה תמיד יהיה זמין בשבילך.

    אהבתי

  2. כפי שאת בוודאי יכולה לתאר לעצמך, שולמית – הג'וב שלי לא מתמקד בפעולת החרבון של היונים. עם זאת מתוך סקרנות כשלך, עשיתי תחקיר קטן בנושא – אך אשאיר את מה שגיליתי לשיחה פרטית – בנושא הזה אין בי שום תמימות – אפליה מילולית על בסיס צבע של חרא עשויה לגנוז לי את המוניטין המקצועי ולהשליך אותי הרחק מאור הזרקורים של הקניונים, להרבה מאוד שנים.

    אהבתי

  3. ריקודי עם?! לאן עלול להוביל לב שבור את אלו שרעולות גזלו מהן את מכיני הממולאים … מקווה, אגב, לא בלי שמץ של נקמנות, כי האביב המצרי השיג את שוּגֶר הַאני ורעולתו יחדיו (אצלנו בקובנה לא היינו סלחניים על בגידות בחברות יקרות שלנו – וירטואלית-או-לא, ותעזבו אותי מ"היה מזמן". לא שייך, מתעקשת הליטבקית)
    אבל לגבי אתניוּת-יונים-וצלחות, לא יודעת, בעצם
    מה דעתך על יונת הלבנט (לא "יונה לבנטינית", כי זה מעליב, ובטח לא ימשוך קונים)?

    אהבתי

  4. רק עכשיו נתתי את הדעתי על הצעת האמת ומייד, כפי שאפשר היה לצפות  ממני, דחיתי אותה בשתי ידי. זאת למרות שלו יכולתי ולולא הייתי חוששת שאתעייף או אחטוף אגרוף, הייתי עוברת מאחד לשני ומצביעה על האמת שלו או שלה ומגלה להם, ללא כחל וסרק, את מה שאני יודעת ומבינה עליהם אך נסתר מהם ומבינתם. רק החשש האמיתי שהמלאכה מרובה ואני חלשה מונעת ממני לעשות זאת וגם קצת פחד.

    אהבתי

  5. אחלה ציור יונה הודית אמיתית -אוטנטית-רואים את זה במבט שלה ובעמידתה הגאה.. אני מציע לך לקרוא ליונה בשמה של אינדירה זה יוסיף לה הרבה כבוד. משתתף בצערך על כך שהאני המצרי הבריז לך והעדיף את בת ארצו על פניך עצוב אבל אלה החיים פעם מנצחים ופעם מפסידים בשביל זה יש את תנועת הלל,נחמד מאוד..

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s