לא מצא אותה. לא מבחינה קונספטואלית ולא מבחינה רוחנית וכבר מאי והוא סטודנט מזדקן למחול המתיש של החיים מאז שהוא מכיר את עצמו, אז שוב התקשר לאמא שלו בת שמונים ושתיים לשאול מה עושים יש לה עצות מעולות בכל תחום. שווה – אפילו אם כדי להקשיב יאלץ לרדת על כמה בירות בשביל לא להרים את הקול עם – אמא מה את מדברת שטויות?
ואמא שלו, של לירוי, מיסיס אמילי החייכנית כבר אין לה יותר עצות בעניין, אבל יש לה חמישה בתים שהיא משכירה בעיר ולו, בן הזקונים נתנה בלי שכירות את המואר מכולם, זה שברחוב האריס בתקווה שימצא בקלות, כי מגיל אפס הוא מחפש. ואולי הוא פשוט סתום, לא קולט, זו גם אופציה שעלתה לה בראש כמה פעמים. עם כל האמפתיה האימהית היא תמיד הייתה כנה עם עצמה בקשר לילדים, שני הבנים האחרים מסודרים אבל חזירים ותודה לאל גרים מחוץ לעיר לא מתקשרים ולא מחפשים, אף פעם לא חיפשו. אבל לירוי לא חזיר, לו הייתה צריכה להשוות אותו לחיה כלשהי הייתה בוחרת בכלב ערבה, המכרסם החמוד שיותר דומה לעכבר מלכלב.
הבחורה האחרונה שהייתה לו, גאיה, הייתה בוּג'וּ (bujew) בודהיסטית-יהודיה והחיפוש שלו מחוץ להווה הטריף אותה. לפני שהיא ברחה, היא ניסתה המון וגם הייתה כמו מנטרה מזבלת לו שאם הוא לא רואה אותה זורחת לקראתו מבחוץ, הוא צריך לגרום לה לזרוח מבפנים ולקראת הסוף ביניהם, כשחזרה מישראל דרך הודו, הביאה לו איזה סמרטוט עם שמש שעדיין תלוי על החלון של חדר השינה שלו וכמה ימים הם עשו אהבה פרועה מתחת לחלון הזה על הפוטון המעופש שלו כאילו חמישה כוכבים והוא עשה לה ליקוי ירח וכל מה שהיא אמרה לו שיעשה כדי שימצא, אבל כל פעם עד שהוא גמר זה כבר היה בחושך והוא לא ראה כלום והרגיש את הפספוס והיא התרסקה עם אותה תחושת התסכול המכבה של אין אונים. תחושה שמאוד הזכירה לה ג'ט לג (יעפת). וגאיה בן-עמי באה לא פעם אחת ולא פעמיים לבקר את המשפחה בארץ, כך שיש לה ניסיון והיא יודעת שלנחות בבן-גוריון אחרי עשרים וכמה שעות טיסה הורס לגמרי את האיזון הפנימי.
היא גם נולדה בארץ, במצפור טבעוני בגליל וכשהייתה בת שמונה וחצי ההורים שלה לקחו אותה ואת האחיות שלה לשלושה חודשים במזרח. תמיד הייתה מבוגרת מכפי גילה וכבר במסע ההוא הבינה טוב מאוד מאיפה זורחת וגם את היעוד האישי שלה, שהוא ממש לא יהוד הגליל כפי שבלבלו לחנך בבית הספר האזורי אלא יֶאוּר העולם ואחרי הצבא ח"ן/ת"ש בשיניים החזיקה נר, נסעה עד לארצות הברית של אמריקה כדי ללמוד אסטרונומיה. אומנם לא הצטיינה במיוחד בלימודים ונתקעה עם ציונים בינוניים כמורה למדעים בתיכון, אך עובדה אפרורית זו לא החלישה ואולי אף ההפך, את הדחף לְיַאֶר כלומר להתחזות לסרוגייט קנה רצוץ לטובת מורעבי העל-סגולית.
זה אצטקי היא הביאה את זה שהלכה לחפש את דון חואן בהרים של מקסיקו איפה שהחברה של הקראטל מסתובבים בהרים ובורחים מהשוטרים ומשחקים בשוטרים וגנבים. והיא דווקא הצטרפה אליהם כי מנואל העווזר של הבוס של הקאפו די קאפו די טוטו של הכנופיה הסביר לה שזה לא פשע להבריח סמים לאמריקה אלא פעולה מהפכנית של המהפכה! והם בכלל לא פושעים אלא הארגון לזכרו של פאנצ'ו ויילה והם אחרי שיגמרו להעביר את המטען לאל פאסו? יחזרו לטיחואנה איפה ששם יש לו וילה גדולה ליד הים והם יתחתנו שם ויולדו להם ילדים והיא תוכל לענות לאימא שלה? התחתנתי וזהו! מה איכפת לך?
אבל בסוף ואחרי שהיא עשתה את בעבורו את כל הצוות גם את אלו שלא מתקלחים בכלל הסתבר לה (מתי שהיא התעוררה במדיכל קר בסאן דיאגו הזה מיד לאחר המעבר של הפספורטים) שזה בכלל לא מנלואל אלא זה מושה שהיא עוד הכירה בפיקוד וזה בכלל לא היתה הכנופיה של פאנת'ו וילה אלא הסריטו סרט חדש של מנחם גולן רק בלי מנחם גולן ושהם פגשו אוותה? היא היתה קצת בהי ממה שהיא הריחה שם במדבר ומושה? עשה עליה כמבה סיבובים ואחר כך העביר אותה לחברה ואז בימים ההם? זה היה מאד מקובל להביא איזה גרופי לקרון של הכוכב שלא היה (זה היה B מובי בכלל בלי כוכב) שהחברה יעשו חיים. אז את השמש הזאת היא קבלה מתנה מתי שנסתה לקבל תפקיד בסרט הבא בLA ובסוף חזרה לאורגון אחרי שהתחתנה עם לירוי בואגס. והם דווקא חיו ביחד כמה חודשים אבל בסוף אימא ואבא באו? וראו שהיא עובדת בדיינר כוכב הכסף זה בפירלאון פינת פינט במשמרת של הלילה והחזירו אותה הביתה.
אהבתיאהבתי
נותרתי ללא מילים, חוץ מהמתבקש: הישראליות האלו…
אהבתיאהבתי
אז היא האמינה לו? מה כבר קרה? הבעיה זה שצלמו אותה. עכשיו בכל מחזור בסוך מישהו מוצא את הסרטים באיזה אתר של פורנו וינטאג' והבית ספר מתמלא בסירטנים הללו. לה כבר לא איכפת היא התרגלה אבל בכל פעם באם הורים חמורי סבר ומבקשים להרחיק אותה..
אהבתיאהבתי
באיזו קלות את כותבת
וסרוגייט זה הנקבה של ווטרגייט?
אהבתיאהבתי
תודה דודו, רק שתדע שבדם ליבי (כפי שראיתי שהתנסחה לאחרונה יהודית רביץ). ובהחלט נשמעת משכנעת הזוגיות הזאת שלא אחת מופיעה כמשולש עם המאהבת קולגייט.
אהבתיאהבתי
תמר, איך שאת כותבת אנחנו מכירים ונהנים, אבל איך את מעוררת את עדי מרבצו – ש א פ ו !, זה באמת מעל ומעבר.
חקשמח
אהבתיאהבתי
תודה רבה, דידו וגם אני כאמור, נותרתי ללא מילים (:
חג מאוד שמח!
אהבתיאהבתי
והכי התלהבתי מהדירה המוארת. ככה זה נותנים לאנשים שמחפשים בכל העולם אור, דירה מוארת והם רואים רק חושך.
אהבתיאהבתי
ועוד בלי דמי שכירות.
אהבתיאהבתי
והליטבקית, בדיליי אופייני, הגיעה לפנות-בוקר-שבועות (טוב, שש-בבוקר-ירושלים לא ממש 'לפנות'), וקראה בהשתאות, ונעצרה על "הדחף לְיַאֶר כלומר להתחזות לסרוגייט קנה רצוץ לטובת מורעבי העל-סגולית" לרגע ממושך. איןכזה, טילטלה ראשה (כמו היהודי בבדיחה המשומשת ההיא, עומד מול כלוב הג'ירף ומגיב במילים הללו); יִאוּר; תמרתנו לגמרי-צריכה לרשום על זה פטנט [בלי תשלום-דגש]. ולהנפיק ליין של שמשות-על-סגוליות (סימניות, כפות עץ, שלטים לדלת – ה כ ל) שמהזה יש קהל-יעד רעב למוצר! בּוגִ'ים ומוּסְוִויקוֹת * ושֶׁרִיוֹת ** ו… מי לא. המוני רעבים. והֲמוֹנוֹת, גם
[* למרות שבעניין WICCA
http://www.wicca-israel.com/
שומרות על קשר עם מוחמד;
** בעקבות האָרִיסוֹנית, נו. השמש מתחילה להן מבפנים]
אהבתיאהבתי
((: תודה רבה הילה, רעיון!… במיוחד מתלהבת מהאופציה של כפות עץ לְיֶאוּר סלט בימות החורף הקצרים והחשוכים.
אהבתיאהבתי
לכי על זה, תמרתנו! וגם: לוח לפריסת לחם, שחשוב שיאיר בחושך… שמש להמונים
אהבתיאהבתי