חברתי המעושרת

מקרסוליה העבים נשרו אצות ים תיכוניות והוא אמר לה ככה אני הכי אוהב אותך, אסלית. בת של פרופסור לדגים בשוק מחנה יהודה שהפך לאימפריה ושנאה את המילה 'אסלית' תאומתה המאוחרת של המילה 'גזעית' שהייתה כל כך שכיחה בנערותה. אבל הידקה שיניים, גם בלילות, רק לא לתקן את החזיר האשכנזי וכשהתקשרה לספר לי עד כמה נמאס לה לצאת מהמים היקרים של חוף קיסריה, הפרטי, בחלוק מגבת לבן שרוך זהב רק כדי שהוא ירגיש שיש לו בבית כוסית מהמיתולוגיה, לא ממש הקשבתי לעומק דבריה, כי כל המחשבות שלי היו מרוכזות בפרויקט הנחל ובכך שאגף הנוער של המומה בניו יורק הציע לי שלשום להציג את הציורים הקטנים של הנחל אצלו כתערוכה מתחלפת. ממרץ!

cysaria

מרחתי אותה ב-אחותי והתכוונתי חברתי הקרובה רחוקה – מה אכפת לך מילים? מושיק אוהב אותך ואת אוהבת ים ותמיד רצית מרפסת לים אז תחליקי. עצה כזאת מטומטמת אני לא זוכרת מתי נתתי למישהו, אבל באמת שלא מתוך רוע זדון, יותר בגלל העדר יכולת לחלוקת משאבים, אם אפשר לכנות כך בצניעות, את ההצלחה הפוטנציאלית שהתחילה לעלות לי לראש.

ולא שחמוטל ומושיק העשירים מאוד, אי פעם התענינו באמנות שלי או חשבו לתמוך במאבקי לצוף מעל הביצה החזותית הלא מפרנסת. מעולם לא, אבל כן קיבלו ממני תחריט נחושת מקורי משהו כמו מטר על שבעים נייר עבודת יד, מקורי שהבאתי להם לחתונה – שלו השנייה ושלה הראשונה ומעולם לא ראיתי אותו תלוי אצלם אפילו לא באחד מחדרי השירותים ויש להם שלושה ברב מפלסי.

Daphne-card1

cat-creek

(מתוך פרויקט 'הנחל')

באמצע הלילה תפסתי את עצמי. אולי חמוטל לשעבר מיכאלי עכשיו XXXXX אומרת לי בשפה של גאוגרפיה מקומית, שהיא בעצם אישה מושפלת אולי אפילו מוכה. ומחר בבוקר לפני שאספיק 'קריסטל קריק' למי שירצה לכל מי שיסתקרן לגבי נחל המודל האמיתי, חמוטל כבר תהיה איזה כותרת עצובה בעיתון. אז אני מתקשרת אליה כשאצלנו שלוש לפנות בוקר ובקיסריה אחת בצהריים. את בסדר? בטח מתוקה, למה? אמרת אתמול משהו על מושיק….? מה אמרתי? על זה שהוא קורא לך… חשבתי שאולי את רומזת ש…? שמה? לא יודעת ולא ידעתי איך לצאת מזה באמצע הלילה… אז אמרתי שחלמתי חלום רע והייתי צריכה לבדוק אם הכל בסדר.

אני לא קוראת מגזינים לגברים, מה יש לי לחפש שם? גולשות גלים עם חוטיני? אבל בעלי הפנה אותי היום לראות את הכתבה על מושיק XXXXX, שהוא לא סובל, אבל מכיר כמובן דרך חמוטל. מושיק מספק שם חומר מצטבר מניסיון אישי בנוגע לסקס חלומי על יאכטות ומברבר על כמה חשובה התפאורה לנשואים מושלמים ואז מפליג כמשורר בתיאורי החוף הנשקף מחדר השינה שלו ושלה. הצילומים המגוונים את הטקסט המאלף מהיאכטה שלהם ובאחד מהם, אני פשוט המומה – מה תלוי מעל המיטה הזוגית בענקית קינג סייז בכיסוי הדפס שחפים? לא, לא, מצחיק מאוד, לא התחריט ההוא שצרבתי בציפורניים שחורות – צילום בגווני סֵפְּיה רכים, בו חמוטל בעירום מרומז מנשקת צרפתית דג.

10 מחשבות על “חברתי המעושרת

  1. MoMa? המוזיאון לאמנות מודרנית? בניו-יורק? מתחלפת-באגף-הנוער-של-מומה-בניו-יורק? תמרתנו!!! כבוד!! גאים בך הגרינים ושמחים בשמחתך עד במאוד (והליטבקית מזכירה  לעצמה כי בתוך תכולת חפצים מ"שידת הוויטרינה" שעדיין ארוזים ולא נפרקו במעבר מקטמון לדירה השכורה – מחכים למגורי הקבע שם סוף סוף כל דבר ימצא את מקומו – מצויה יצירה של Tamar; שתשוב להיות מוצגת שם בין משכיות ומזכרות ותשורות מוערכות). 
    אז – קריסטל קריק בחודש מרץ 2014 הבעל"ט? גיגלתי, אגב, מסיבות של בּורוּת-גיאוגרפית-מוּבנית; ועלה

    וחייבת לומר, תמרתנו: המברשות והעפרונות שלך מפיקים – כדרכך – קסם שמעבר ליכולותיה של עדשת המצלמה… זו הולכת להיות one magical show במומה! [ואיזו הצטרפות מקרים, אף כי בסקאלות כה שונות, הן מבחינת ה'אכסניות' והן מבחינת המציגים: בחודש מרץ 2014. בתיאטרון ירושלים (כמו בפעם הקודמת, ב"גלריית המרפסת"). ציורים של אלן גרין ושל אשתו. הנה, נכתב/הוכרז לראשונה 'בפומבי'…]

    אבל חמוטל, ומושיק, והדג-המנושק צרפתית לבית XXXX? תעזבי, נו.
    לא כל חבר – ולו גם קרוב בעבר – מתברר כמי שמסוגל להעריך מתנות. צריך פשוט להיפרד ממה שהענקנו, ולזרום הלאה [או, בעצם, לשחות משם?]
    (למרות ש… תחריט נחושת מקורי – – מטר על שבעים נייר עבודת יד, מקורי? Philistines, כמו שהיינו אומרים בקוֹבְנָה. מה כבר יש לצפות מכאלה)

    אהבתי

    • תודה רבה הילה, אך הכל לטובת הסיפור – ניו יורק והמומה יאלצו כנראה לחכות הרבה אחרי מרץ הקרוב, אם בכלל (:…
      קריסטל קריק זורם במרכזו של 'פרויקט הנחל' שלי והוא נחל קטן סמוך לביתנו שהתחלתי לצייר אחת לשבוע בערך. מה שגוגל הוציא זה כנראה קריסטל קריק אחר. לזה מכאן יש צילומים באלבום הנחל שלי בפייסבוק יחד עם הציורים: https://www.facebook.com/tamar.hammer.7/media_set?set=a.10201108802055194.1073741864.1023292946&type=3
      ברכות לקראת התערוכה בתאטרון ירושלים ובהצלחה. מאוד סקרנית לראות, לפחות תיעוד.
       

      אהבתי

      • ההפסד (בינתיים) הוא של המוזיאון בניו יורק, שלא יטעו אלה! אבל – מחוץ לסיפור: עוד יבוא יום RECOGNITION ובו אכן נציין בגאווה, אנו הגרינים: תמר המר, כן. חברה שלנו!

        והתערוכה שטרם נקבע לה שם ["הדיאלוג בין אלן ואשתו – לפני החיים, אחרי המוות, לָעַד" זה משהו, איך להגיד, קצת ארוך, לא?] – בינתיים יש אישור מהתיאטרון, תאריך ל'אירוע הפתיחה' (7 במרץ, בו ימלאו 4 שנים גרגוריאניות לפטירת המנוח שמבין צמד המציגים), ו'קונספט' כללי. וכל השאר צריך עדיין להתגבש. אבל בהחלט מקווה שתיעוד מוצלח יאפשר 'ביקור וירטואלי', בבוא העת

        ומכאן, בינתיים, לאלבום הצילומים שלך, תמרתנון. לנחל שציורייך עוד יביאו להכרה של מביני דבר, mark my word. רק עניין של זמן

        אהבתי

  2. סקס חלומי על  "יאחטות" ….  נראה לי שבשאחטות מבורכות עסקינן.
    ואם טעות היא, אפילו גוגל מחזיר אותנו ליאכטות
    מסקנה
    גוגל  מסביר מונחים ופנים.
     

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s