חברתי המעושרת

מקרסוליה העבים נשרו אצות ים תיכוניות והוא אמר לה ככה אני הכי אוהב אותך, אסלית. בת של פרופסור לדגים בשוק מחנה יהודה שהפך לאימפריה ושנאה את המילה 'אסלית' תאומתה המאוחרת של המילה 'גזעית' שהייתה כל כך שכיחה בנערותה. אבל הידקה שיניים, גם בלילות, רק לא לתקן את החזיר האשכנזי וכשהתקשרה לספר לי עד כמה נמאס לה לצאת מהמים היקרים של חוף קיסריה, הפרטי, בחלוק מגבת לבן שרוך זהב רק כדי שהוא ירגיש שיש לו בבית כוסית מהמיתולוגיה, לא ממש הקשבתי לעומק דבריה, כי כל המחשבות שלי היו מרוכזות בפרויקט הנחל ובכך שאגף הנוער של המומה בניו יורק הציע לי שלשום להציג את הציורים הקטנים של הנחל אצלו כתערוכה מתחלפת. ממרץ!

מרחתי אותה ב-אחותי והתכוונתי חברתי הקרובה רחוקה – מה אכפת לך מילים? מושיק אוהב אותך ואת אוהבת ים ותמיד רצית מרפסת לים אז תחליקי. עצה כזאת מטומטמת אני לא זוכרת מתי נתתי למישהו, אבל באמת שלא מתוך רוע זדון, יותר בגלל העדר יכולת לחלוקת משאבים, אם אפשר לכנות כך בצניעות, את ההצלחה הפוטנציאלית שהתחילה לעלות לי לראש.

ולא שחמוטל ומושיק העשירים מאוד, אי פעם התענינו באמנות שלי או חשבו לתמוך במאבקי לצוף מעל הביצה החזותית הלא מפרנסת. מעולם לא, אבל כן קיבלו ממני תחריט נחושת מקורי משהו כמו מטר על שבעים נייר עבודת יד, מקורי שהבאתי להם לחתונה – שלו השנייה ושלה הראשונה ומעולם לא ראיתי אותו תלוי אצלם אפילו לא באחד מחדרי השירותים ויש להם שלושה ברב מפלסי.

(מתוך פרויקט 'הנחל')

באמצע הלילה תפסתי את עצמי. אולי חמוטל לשעבר מיכאלי עכשיו XXXXX אומרת לי בשפה של גאוגרפיה מקומית, שהיא בעצם אישה מושפלת אולי אפילו מוכה. ומחר בבוקר לפני שאספיק 'קריסטל קריק' למי שירצה לכל מי שיסתקרן לגבי נחל המודל האמיתי, חמוטל כבר תהיה איזה כותרת עצובה בעיתון. אז אני מתקשרת אליה כשאצלנו שלוש לפנות בוקר ובקיסריה אחת בצהריים. את בסדר? בטח מתוקה, למה? אמרת אתמול משהו על מושיק….? מה אמרתי? על זה שהוא קורא לך… חשבתי שאולי את רומזת ש…? שמה? לא יודעת ולא ידעתי איך לצאת מזה באמצע הלילה… אז אמרתי שחלמתי חלום רע והייתי צריכה לבדוק אם הכל בסדר.

אני לא קוראת מגזינים לגברים, מה יש לי לחפש שם? גולשות גלים עם חוטיני? אבל בעלי הפנה אותי היום לראות את הכתבה על מושיק XXXXX, שהוא לא סובל, אבל מכיר כמובן דרך חמוטל. מושיק מספק שם חומר מצטבר מניסיון אישי בנוגע לסקס חלומי על יאכטות ומברבר על כמה חשובה התפאורה לנשואים מושלמים ואז מפליג כמשורר בתיאורי החוף הנשקף מחדר השינה שלו ושלה. הצילומים המגוונים את הטקסט המאלף מהיאכטה שלהם ובאחד מהם, אני פשוט המומה – מה תלוי מעל המיטה הזוגית בענקית קינג סייז בכיסוי הדפס שחפים? לא, לא, מצחיק מאוד, לא התחריט ההוא שצרבתי בציפורניים שחורות – צילום בגווני סֵפְּיה רכים, בו חמוטל בעירום מרומז מנשקת צרפתית דג.