סרט כחול או פרס ראשון

בִּרְאותה שוב את פניה העייפות, כבר כמעט עשר שנים ביחד, אמרה לה שאהבה אותה יותר, כשהייתה צוחקת. זה הספיק כדי שמאיה תתפרק לגמרי. גם ככה היא מחוסלת, אמא שלה שוב מתנתקת בלי שום אזהרה מראש וקריירת ליהוק שחקנים בני כלאיים שהיא דוחפת כבר שנים, שוברת רוורס בעלייה ועכשיו בנוסף – נראה די ברור – שגם האהבה, ועוד לאישה ששמה אהובה. 'אהובה היפה', ליתר דיוק. הרבה רצו אותה ומעטות (יחסית לביקוש) קיבלו – כך שמאיה, נחשבת לאחת מברות המזל של גוש דן, בואך סמטת הדובדבניות.

ואהובה זאת, אשפית עם תעודות הצטיינות מהקורדון בלו – 'סרט כחול' ו'פרס ראשון' בריבות. מעולות. יש לה רשת של חנויות מתוקות-מתוקות ואחרי שהיא מורידה איזה ליטר שניים בשישי בערב, היא מתחילה עם הסיפורים על כל המצפוּנפנוֹת שבאות לקנות אצלה בשביל 'לפנק את הילדים והבעל…'. מאיה אומנם לא צחקה בפעמים שלוש האחרונות, אבל היא יודעת לספר כל כך מצחיק, שזה לרוב מדבק, אפשר ממש להיקרע. והשבוע, אחרי שסגרה עם עוד ארבעה בתי מלון בוטיק אספקה לשנתיים, ארוחות בוקר, הלשון שלה בכלל קלה ואם מסתכלים עליה בזוית של שעת שקיעה, אפשר אפילו להאמין ששעון הקמטים עצר אצלה מלכת.

כל העניין הזה עם המצב רוח המחורבן של מאיה, הצעירה ממנה בשמונה שנים, היה אולי פחות מעיק, אם בעוד שבוע לא היו אמורים לבוא לצלם אותן לסדרה דוקומנטרית על זוגות גייז שמלקקים הצלחה בגדול. פרק שלם מתכננים עליהן ועל יורם ד. וגלעד מ., שעשו לא מזמן אקזיט זוגי עד להוליווד עם עיצוב התכשיטים המכוערים וחגורות עור הצבי שלהם.

לכאורה – שיווין בנטל הלחימה על הזכות לחיות את חייך כפי שמתאים לך, מול ציבור גזעני על רקע לאומני/מיני ברובו – ויחד עם זאת, קשה לא לחוש בתחרות ובבחילה. כשאהובה ראתה את גלעד מ. לפני כמה חודשים מתראיין בטלוויזיה על ליין נזמי הדונג שלהם, היא צרחה למאיה מהסלון – 'מתוקה, את יכולה בבקשה לפתוח את הוודקה ולמזוג לי עם הרבה לימון לפני-שאני-מקיאה-פה-על-השטיח-טווס?'

ככה שהיא רוצה את מאיה שלה במיטבה לפני הצילומים. ועכשיו גם בא לה רעיון איך לשפר לה את החיוך – לבשל לה גורמה ים במקום לדחוף לה מתוקים, זאת אומרת – את מה שמאיה הכי אוהבת ורק אצל ההומו הערבי המקסים מיפו אפשר לקנות באיכות סבירה.

מאיה נולדה במושב דור, במקור היא נערה של ים והים של תל אביב בהתחלה עשה לה, אבל עכשיו, באמת נכון שהיא כבר לא שמחה כמו פעם. ועוד אהובה עם ההעלבות המרושעות שלה… 'לא מספיק צוחקת', נו באמת? מה היא חושבת שהיא? תינוקת בת ארבעים וחמש? היא השתדלה בשבילה, שמה לב, וברור שלא תודֶה – אבל הרסה את הצדפות, או שקנתה אותן חצי מתות אצל הערבי השקרן שהיא תמיד מפלרטטת איתו על נסיעה משותפת לפריז, ואולי פשוט איבדה את הטאץ' למלוחים מרוב שביעות רצון עצמית.

כך או כך, מסתמן שאין לה ברירה, היא חייבת להרים טלפון לקלודיה. היא לא מתה על לבגוד באהובה היפה – אבל אין מצב, שכמו שהיא עכשיו, היא תצליח להחזיק פוזה סבירה מול מצלמה.