ערסים ופרחות / החוף המערבי

ערוץ שמונה לא מאפשר לצפות ב'ערסים ופרחות' מחו"ל. ככה כתוב על ההתחלה כשמנסים.
ולא ידעתי – האם עליי להחשיב את זה כאפליה, כמו למשל את העובדה שישראלים לא יכולים להצביע אם הם בחו"ל בזמן הבחירות, הרי לדוגמה אמריקאים כן יכולים.

וגם לא ידעתי להחליט אם זה מידור על רקע גאוגרפי, שהוא בעצם כיסוי למידור על רקע עדתי וזה הרגיז אותי נורא. אז עשיתי מעשה. על המקום ארזתי ונסעתי  לברר בשגרירות הקרובה (שבה לא עונים לטלפונים או למיילים) – שבסן פרנסיסקו, מרחק של כשתיים עשרה שעות נהיגה מכאן – כמה-כמה? לעזאזל. אחת ולתמיד: כמה אשכנזים מול כמה מזרחיים רובצים פה כמו חזירים בחוף המערבי של מדינות וושינגטון, אורגון וקליפורניה. כי חשוב לי מאוד לדעת עד כמה בין עמי אני חיה.

הצילום: Octagon

כשהגעתי למקום לא ענינו אותי המאבטחים, עמדתי על כך שזהו מקרה חירום פרטי, עד שהקונסול בעצמו הסכים להיפגש איתי בארבע עיניים.

במבט ראשון הוא נראה לי מזרחי לגמרי. גבות שחורות מחוברות, עור כהה, מכריס קצת מתחת לחליפה לוחצת, שעיר, אבל במבט שני – פקפקתי, שכן אולי הוא בעצם מהפולנים השחורים האלו, כמו צד אחד במשפחה שלי – שיכולים לזייף את מה שבא להם.

אבל הקונסול שלנו לא באמת יכול לזייף, כי איך שהוא מתחיל לדבר קופץ בברור המבטא הרוסי שלו. היקשתי מיד, ש-נו, ברור, חבר של ליברמן, עוד אחד שסידרו לו. עוד אחד מהמנוולים שחוגגים מאז רצח רבין. בדיוק עכשיו יום הולדת.

טוב נעזוב דעות קדומות, פתחתי ישר ולעניין ובתשובה לשאלה שבגינה באתי. הוא נאנח קלות ואמר –
אין לי מושג כמה כמה. אבל הרבה מכל סוג.
ואין דרך לבדוק? הקשיתי.
אין דרך.
אחרי כל המאמץ שעשיתי כדי להגיע לשם, כל הדרך גשם ורוחות היסטריות, לא התכוונתי לוותר בקלות ודרשתי בתקיפות שאינה אופיינית לי –
יאללה יאללה, תוציא כבר את הנתונים.
זה כנראה העלה לו את הוודקה למוח והוא התחיל לצרוח עליי – שאם יש לי בעיות זהות שאני אלך לפתור אותם אצל פסיכולוג של נשים. שהוא מצטער מאוד אבל למדינה אין מה להציע לי.
למדינה!!!???… ומה זה בדיוק פסיכולוג של נשים?
אחד כזה שיש לו סבלנות לשטויות.
באמת???… פרימיטיבי אחד! שוביניסט!
לפני שפניתי לטרוק לו את הדלת בפרצוף, לקחתי את עצמי בידיים והכרחתי את עצמי לקרר ויש להודות שלא בקלות. הסתכלתי עליו שוב בעיניים, הפעם במעטה סקרנות –
אבל אתה ראית?…
את מה?
את 'ערסים ופרחות' בערוץ שמונה? לך זה בטח לא חסום כמו שליורדים רגילים…
פניו התרככו וכאילו נהיה לו המון מה להציע פתאום –
ראיתי.
נו?… שווה?…
ככה…
ככה איך?
לא יודע להסביר, אבל זה עשה אותי מה זה שמח שאני פה. אפילו צחקתי תוך כדי צפייה.
צחקת?…למה?
כי בינינו, ואז התקרב אלי והבהיל אותי פתאום – רק שאין לו איזו הטרדה מינית בראש או משהו, אבל הוא נעצר במרחק סביר ואמר בשקט –
גם, כי אני לא יהודי, וגם – כי הבת שלי מתחתנת בעוד חודש עם האחיין של אובמה.
מה אתה אומר? מזל טוב! ומה… החתן שחור (Black)?…
אל תגידי שחור, טוב? זה לא תקין…
מה גם שחור אסור להגיד? חשבתי שרק כושי אסור.
אסור. תגידי 'אמריקאי אפריקאי'.
וידעתי את זה, אבל מרוב פוקוס חפירה בעדתי שלנו, כנראה הותשתי ונשמט מזיכרוני.
אבל הקונסול לא באמת כעס והרגיע בטון מפויס –
לא נורא, זה בסדר. אחר כך הוציא נקניק סוס מהמקרר הקטן בלשכה המוזהבת שלו ורכבנו על זה.