מירל'ה שלך

ובחלומי ראיתי הלילה את יוגב גלילי מקפץ על גבעות יפות, מלקט בלוטים מעצי האלון כמו עז. לרגע אף צלצל פעמון מצווארו כאילו יצא מאיורי צדיקים על מנת להאיר באור לפידים את בניני האומה. כל זה התרחש בעולם הפנטזיה, אלא שהמציאות חבטה, לא סתם בא אלי בשינה יוגב גלילי.

יוגב גלילי ישב לידינו במטוס והייתי צריכה להעביר במחיצתו עשר שעות של אוויר יבש, מאמסטרדם לפה. אנחנו מכירים מתקופת הלימודים בבירה, ומסתבר שיוגב עשה 'כברת דרך רצינית' מאז, כך הגדיר את המסלול שהריץ אותו להפוך מסומם בין יבשתי. לא, לא מסומם של סמים, מסומם של מקני צאן. הוא חוקר זנים של כבשים ועיזים. בכל העולם ועכשיו הוא בדרך לעמק הווילמט באורגון, יש שם המון צאן, הוא אומר בהתרגשות. אני יודעת, ואחר כך מספר בהתנדבות שנשוי פלוס שלושה ושאשתו מירל'ה חובצת. גבינות צאן. היא אחת של לעשות בידיים, הוא מוסיף.

אה, באמת?

כן, היא סוג של אמנית ואז המשיך לתאר את כל הדברים שהיא יודעת לעשות לו עם הידיים היפות שלה. ושלמרות החביצה היום יומית, כפות הידיים שלה נראות נהדר, כמו של נערה, יש לה אצבעות גמישות וארוכות וגם חזקות מאוד, היא יכולה לסובב אבטיח על הזרת!

…רגע רגע, יוגב, התחתנת עם מירל'ה מקיבוץ אפיקים?

כן! איך ידעת?

בגלל איך שתיארת את הידיים שלה והכרתי רק מישהי אחת שעושה טריק הזה עם אבטיח.

הרסת אותי עכשיו! איזה עולם קטן, אה? רגע, מאיפה את מכירה את מירל'ה שלי?

זה אומנם דרש ממני לנבור בנבכי הזיכרון המסוכל, ולתמלל אותו. מאמץ. אבל מה היה לי לעשות? נותרו עוד ארבע שעות עד לנחיתה. חשתי בחילה קלה, האוכל שהגישו היה פשוט נוראי ומשה ופרי ישנו כמו דובים.

טוב, אז נפגשנו במחנה גדנ"ע, היתה אז מדיניות למזג בתי ספר, וקיבלנו את אותה מדריכה. ומי הייתה המדריכה?

מי?

מירי ר', כן מספר חמש.

באמת?… לא שמעתי את זה אף פעם… או שאולי כן ואני לא זוכר… החיים שלנו כל כך אינטנסיביים. תמשיכי.

אז מירל'ה שלך, שנראתה כמו קיבוצניקית מגלויה, עם הנמשים על האף והחיוך הרחב שלה, הביאה על ההתחלה למירי ר' את הסעיף העדתי ובת"ס הדי התחלתי, מירי ר' זרקה לה 'את שם, עם הישבן שַיִש, תתחילי לתרגל, למה את מחכה… לכוס קפה?'

ומירל'ה שלך עם הקוקו הג'ינגי, הסתכלה עליה בעיני השממית הכחולות שלה ואמרה – כן, אני מחכה לכוס קפה, עדיף קר עם גלידה, רוצה לערבב לי? לא הבנתי מאיפה היה לה האומץ… בכל מקרה מירי ר' חטפה קריזה והחזירה לה –

כוס קפה? אני אביא לך אבטיח בראש, יא חיוורת! תתחילי לזוז!

מירל'ה שלך התחילה לזוז ותוך כדי אמרה לה – תביאי, אני אראה לך מה שאני יודעת לעשות עם אבטיח… ואתה מבין, שזה שהיה להן את בעצם אותו שם, פשוט חירפן לגמרי את מספר חמש. זה היה ברור לכולם.

ובערב, אחרי שהתקלחנו מכל האבק, מספר חמש נכנסה פתאום עם אבטיח גדול לאוהל שלנו ואמרה למירל'ה שלך – נו, תראי לי מה את יודעת לעשות עם אבטיח. ומירל'ה שלך לקחה את האבטיח, ליטפה אותו מכל הכיוונים עם האצבעות הארוכות שלה ואז העמידה אותו על הזרת היפה שלה וסובבה. הוא הסתובב על הזרת איזה עשרה סיבובים עד שנשבה ממנו רוח. לא יאמן איך, וכולנו מסביב נותרנו עם פה פעור. רק מירי ר' נעצה מבט מלא בוז, ירקה הצידה וזרקה – אוקיי, רשמתי לעצמי, כשאהיה ראש ממשלה אני אזמין אותך לשעשע את הקופים שלי. לילה טוב בנות.

479px-Boris_Kustodiev_-_Merchant's_Wife_at_Tea_-_Google_Art_Project.jpg_small 

 Boris Kustodiev / Merchant's Wife at Tea / 1918

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s