הלקח היומי

ארטישוק שפרץ בגינתי לא התפתח לכדי גודלה של ארוחת חינם, אז הנחתי לו להתנסות במחזור חיים שלם עד שהבוקר נתן כיפוף כהשתחוות דתית וגרם לשוֹק רבתי כששלף פריחה זרחנית סגולה. ללא כל התחשבות בצניעות המקובלת על זולתו – שרי העגבניות הנעריות, סלסולי האורגולות המשכילות ועלעלי הטימין הרכים. הילתו המגונדרת נצצה וטענה חשמלית תשוקה את האוויר בשאלה המתבקשת: איך זה שארטישוק אחד מעז? הדבר ניער והפך את עולמי – מה, הוא בעצם כוכב???

אבל זה עוד כלום, כי אחרי הצהריים בברכת השחייה המקורה פגשתי שלד אדם חשוף ללא הבדל דת גזע או מין, עומד מאחורי זכוכית משוריינת ונותן עצות רשומות שחור על גבי לבן בנוגע לשבריריותו של גלגל החיים. אנשים סביבי הנהנו לעומתו בהסכמה וחבטו במצפוני הרדוד מתוך הרושם המסורתי אך המוטעה, שאין חכם כבעל ניסיון.

מחר יום חדש.