בקרון

היא לגמרי בנבכי הספרות הפופולרית אבל לא נוהגת להתנסח באופן ספרותי, אך הפעם הדבר באמת נחת כבד כמו חולד שמתרסק על קרקע בתולית שמשלמים עליה בדם ויזע. וזה קרה בבית התה שבנו מקרון רכבת. לפני שהוא הביא את זה, הוא סיפר לה, שעד לפני שנתיים המקום הזה היה חנות ספרים נהדרת, אבל עכשיו אפילו אם כוס תה עלובה עולה שלושה דולר, זה כבר יותר שווה מלספור תולעים בתוך ספרים שאף אחד כבר לא קונה פיזית בחנות.

tea-house-outside

tea-house-inside


tea-house-inside1

כמי שהוציאה לאור לא מעט נפוחים כמוהו, היא התחילה להריח את המסר. מישהו/י אחר/ת מציע/ה לו פרס על על הבירבורים שהוא כותב ועל אף שהקהל שלו כולל את טובות חברותיה, היא אף פעם, אם לומר בכנות – לא החזיקה ממנו סופר גדול. סתם עוד אחד שמתלבש נכון ושהזרם ישטוף עם הזמן – מה שכן היא לא שיערה שיש לו דעות על תה. עד כמה שהיא מכירה הוא כמעט מחובר עם אינפוזיה לאלכוהול.

tea-house-from-window

אבל זה בכלל לא מה שהוא הלך לספר לה. הוא לא בורח לשום מקום, להפך. יש לו רומן חדש, כמעט מבושל לגמרי על משפחה נורמלית, שהגבר משתגע שם בעקבות יחסים שפיתח בפייסבוק עם גבר יפני שאוסף דיאפרגמות משומשות ומצלם אותן על סיכות, כאילו היו אוסף פרפרים מיובשים. נוצר ביניהם עניין ודברים מתחילים לפרוץ אל מחוץ לרשת.

ובהקשר הזה, הוא ביקש להיפגש איתה. בא להתייעץ, יש לה ראש נקי משטויות ואולי היא תוכל לעזור לו. כי מה שהחל אצלו כרגיל, כתיבה על בסיס עובדתי אמיתי, תוך גלישות לסנסציוני, הפך למציאות. הוא באמת הכיר גבר כזה שאוסף, וגם טוען שכל אלו שהוא מצלם היו בתוך גופן של נשים שהכיר בפייסבוק. כמה דוחה, היא חושבת לעצמה אבל לא אומרת כלום, רק לוגמת אחת גדולה מחליטת הלבנדר עם הרימון סיני, בשבילה ללא קפאין.

tea-house-cups

וכשאשתו גילתה שזה לא שיש לו איזה סיפור אהבה לוהט עם אישה אחרת בפייסבוק, כמו למלא אחרים, אלא שזה משהו יותר עמוק – קשר גינקולוגי על בסיס יום יומי עם גבר אסייתי. היא חקרה ולא הניחה עד שהוא סיפר לה את כל האמת ואז היא השתגעה לגמרי. למרות שהסביר לה – תביני, זה הכל מילים, אני סופר וחייב גירויים, מה את רוצה? והיא אמרה לו את מה שאני רוצה אתה כנראה לא יכול לתת לי, חתיכת סוטה!

בשבילו לשמוע שהוא סוטה, זה כמו לומר לו בפרצוף שאבא שלו מעולם לא אהב אותו. נכון, אבל גם בלתי נסבל. ומה הוא יעשה עכשיו? בניגוד למיתוס, הוא מדבר אליה כבר בעיניים אדומות – רק מתוך תחושת נורמליות הוא מסוגל ליצור. ובלי אשתו איך הוא אמור לראות את עצמו? כְּגֵיי שהיה סגור בארון על בסיס פתולוגי-סדיסטי?

up-girls

tea-house-y-chairs

היא לא הגיבה. מה היה לה לומר? שהוא מגעיל אותה משהו כמו… פי עשרים מלפני שסיפר את מה שסיפר? מצד שני, ברור היה לה שהוא נמצא במצוקה אותנטית. היא התבוננה בצעירות שישבו בסמוך אליהם וחשה קינאה, הן לא צריכות להתמודד עם מה שתקוע לה עכשיו מול הפרצוף.

היא מעולם לא השתמשה בדיאפרגמה כאמצעי מניעה וגם לא התנסתה ביחסי מין בין גזעיים. למעשה כבר כמעט עשר שנים שלא עשתה סקס בכלל. ולא שחסר לה, מרגישה מצוין עם עצמה. היא מו"לית נחשבת ופה ושם גם עורכת, רק את הטובים ביותר שהם גם חברים – לא מגלומנים חסרי כישרון כמוהו, שהיא מחזיקה בלי חוזה ורק בגלל הכנסות יציבות.

קמפינג – פרק 18: שבוע הספר

לקמפינג פרק 17: זרע הפורענות / עופר גורדין

חזרתי לארץ ישר לתוך הביצה הרותחת של שבוע הספר. בכיכר רבין, הסלעים השחורים עדיין זרוקים בפינה, מבחינים מזווית כהה בהפנינג המהביל. עוד כמה שעות טובות להזיע בדוכן של "צרצר" – לא פיקניק. סגרנו את היום הראשון עם מאזן עלוב של חמש מאות שלושים שקל… למה לסחוט את עצמך ולנסות להתחרות בספרות צעירה, ילדים ושועלים, אטלסים והטרנד החדש – מהדורות משחקיות של כתבי הקודש? הקהל רעב למזון מהיר ואנחנו יודעים להדפיס ולכרוך רק בנפתלין. במשרד של צבי, יש פיקוס ננסי בן יותר מחמש עשרה שנה!

הם סגורים שם, הוא וגורדין. אחרית הימים – ציפורים נודדות תוקעות ביחד יתד ברייך השלישי. רגע, נדמה לי שהם מדברים עלי. אני נכנסת בלי לדפוק – למה שלא נלך בסתיו על סידרת ערבי קריאה? הרי גם סימולטנית, לצד קולו של סופר צרוד וכפוף, ניתן לחלק סטיקרים עם הסלוגן "אני אוהב כתיבה שמנה". צבי מרים גבה – את יודעת שחשובה מאוד הרפרזנטטיביות… במילים אחרות – לא קונה, מזייף קלילות ומשנה כיוון … אני שומע ששתית יותר מדי מים בתמזה של לונדון… בעבר היה מלכסן מבט ומשהו כבר היה מתפוצץ – אבל עכשיו? לא רלוונטי, פשוט חסר טאקט שצבי ינהל לי את חיי האהבה. ברור שבמבי היה חייב לקשקש, הוא עושה כאילו שהוא לא שומע, עלאק שקוע בתוך התסריט של דיסני.

עדיף להתבונן למציאות בעיניים: היוזמות שלי פתטיות… ערבי קריאה? אולי בסרטים של וודי אלן משנות השמונים. מאז גם הוא שכח את חנה והקולנוע שלו סוחב גלגל שיצא מאיזון – הפרגיות מתחלפות והוא מזדקן… את מי זה מעניין בכלל? שריפה בוערת בהרי הגולן. דרוזי שאיים לחתוך גדר מואשם בהצתה. האם כולם מחוברים בטבור לנקודות תצ"א (תצלומי אוויר), כמוני? כי אני רואה את העשן בשחור לבן, מלמעלה. שמעתי פעם, שככה מגדירים דיכאון – מצב סטטי, בו מנסים בכל הכוח להתמקד, אבל הכל יוצא מעורפל – שטויות! לדעתי כולו מדובר בריאליטי שואו מסריח.

פשוט חסד, שג'ורג'י (שהפך אותנו לפני עשרים שנה למעגל קריאה מחתרתי של סטודנטים – והיום, נשים את זה בצד – כותב לפי מטר פרוזה מסורבלת) הוא כזה בן אדם אינטואיטיבי. שלח לי מייל, בול בשניה העצובה ביותר – כשהמסך התפקסל לגמרי ועמד להפוך לאבק. יש מופע נוצות בחמש, בגן הבהאי בחיפה – נכנסים מטיילת לואי. אם אשב לפני, בלובי המעומלן של מלון דן פנורמה, יתכן שאצליח להעלות באוב נוסטלגיה ואם אתחנן, כך הבטיח – יסכים לספר לי, על הרומן האסור שהיה לו בכלא עתלית – ארבע מאות שנה אחורה – מהדורות מגולפות ותאריכים קוטביים.

 

לקמפינג פרק 19: הקרנת בכורה / עופר גורדין