חברת כנסת

מאוד קרובות בגיל, ככה בין גילאי עשר עד שתיים עשרה, כמעט בכל יום שישי אחר הצהריים, בצילו של עץ האבוקדו מאחורי הבית של סבתא מלכה, היינו – ארבעת הבנות דודות, מתאספות ומשחקות ב'חברת כנסת'. משחק שהמצאנו בעצמנו. שעות שיחקנו את התפקיד שבחרנו כל אחת לעצמה בשיא הרצינות, כולל תלבושות.

ענתי הייתה חברת כנסת למען בנות שאוהבות להיות יפות והייתה מורחת הרבה סומק וטונה מסקרה עד שבקושי יכלה לפתוח את העיניים, דניאלה עבדה על פנים מאוד חיוביות לטובת בנות שאוהבות לצחוק והייתה מביאה איתה לתעמולה מלא מדבקות צהובות של סמיילי, ורדל'ה הייתה נותנת נאומים למען שיווין בין כל בני האדם ומחזיקה ביד ספר עבה על חייו של מרטין לותר קינג ואני קידמתי רעיונות ידידותיים למען חתולים וכלבים והקפדתי לענוד בזמן המשחק את שרשרת התליון עם התמונה של בילי החתול הג'ינג'י שלי.

Cameron,_Julia_Margaret_-_T

Julia Margaret Cameron / The Rosebud Garden of Girls / 1868

באותו זמן, סבתא מלכה הייתה מבשלת ממש ליד, בחוץ, על כיריים פתוחים את מרק הארנבונים המפורסם שלה לכבוד שבת. שוחטת, קוצצת, מערבבת ורוטנת: '…מה שהאלוני הזאת עם התלתלים הבלונדיניים מכניסה לכן לראש…' שטויות כאלו, אישה שמתנהגת ומדברת ככה זה לא במשפחה שלנו. אתן לא מבינות: זה לא עניין של רצון, אין לכן את הגנים האלו, המתאימים… אחר כך הייתה מצקצקת קצת בלשונה ומסננת ברשעות… טוב, אולי בעצם לורדל'ה יש… אני לא יודעת מה אמא שלך הביאה איתה בתוך הדם.'

ככה הייתה משפילה את ורדל'ה החיוורת מלידה, שאבא שלה נחשב אצל סבתא לילד מרדן ועקשן מדי ששוגה בכל מתמיד, ובעיקר מאז שנשא לאישה את אביבה, בת של אינטלקטואלים מתל-אביב. פוּי!

אבל סבתא לא, לא זכתה לראות מה נהיה איתנו כשבגרנו. היא מתה חגיגית כשהיינו בתיכון. בתאריך יום ההולדת של סבא, עשרים שנה בדיוק אחרי לכתו (הוא מת בדיוק ביום ההולדת של עצמו) התכנסה כל המשפחה אצלה בבית ואחרי שאכלנו את המרק המיתולוגי שלה כפתיח לארוחת הצהריים, סבתא נזכרה ששכחה לפתוח את הממטרה לאבוקדו ורצה החוצה, ואיך שהיא חוזרת בדרכה מהגינה פנימה, ארנבון שחור חצה לפניה את המדרכה, היא משתטחת על הבטון הלוהט בצווחה ומתה במקום.

למרות שארבעתנו שומרות על קשר הדוק ומקפידות לטרוח המון על כיבוד ותוכנית על סף הממלכתית בכל שנה בתאריך של האזכרה לסבא ולסבתא, אף אחת מאיתנו מעולם לא העזה להכין מרק ארנבונים, וגם לא הפכה לחברת כנסת. בגדול, אפשר לומר שכולנו מדשדשות במסלול הבוצי של היום יום האפרורי של החיים – למעט ורדל'ה, שהיא פרופסורית בסטטוס של בין לאומית, להמטולוגיה.