לא בארץ בחג

בעברם הלא רחוק יחסית של מאה אחוז הזוג היפה ביותר מבין אלו שהתחילו לארוז שלשום אחר הצהריים וטסו היום לפנות בוקר לדיל מעולה, מאורגן, כולל על ראש השנה חוזרים לפני כיפור, הייתה לכודה עמוק בדיחה גסה, שפשוט הרסה להם מהערב הראשון ששמעו אותה את חיי המין הלוהטים שחלקו משגשג לפניה. אף אחד מהקבוצה שנסעו איתה, חברים טובים מהעבודה ואף אחד מהמשפחה כמובן לא יכול היה לנחש – גם בגלל היופי והרעננות שמפיצה הנוכחות של שניהם (איפה בני חמישים וחמש?… מקסימום ארבעים וחמש!) וגם בגלל הילדים המוכשרים והמדהימים שלהם – הגדול כבר קצר מאסטר מולקולרי והקטנה תלמידה מצטיינת ורוקדת סולו בהופעות של הלהקה התיכונית של גנית הראלי – וגם בסנדוויץ', במיוחד בהשוואה למה שסטראוטיפית מרים ראש במשפחות אחרות, ממש אין במה להתייבש. מותק של ילד.

אז כן, ככה, בהתחלה היא הורידה ביניהם לגמרי את החשק מכל מגע ישיר, כף יד על עור חשוף, סתם, אפילו ליטוף לחי לא היה בא בחשבון. איזה שבועיים של הלם. בהמשך, כשניסו לשכוח כל אחד בדרכו המודעת והמצטנעת אך הלא משתפת, נהייה קושי עצום למשל, בלכבות את האור ולהיכנס לתוך מהלך, גם אם הדרגתי – רק המחשבה על שערה אחת של השני/ה שבגדים בדרך כלל מסתירים ואת/ה לא יכול/ה לוודא בעיניים פקוחות מה נדבק אליה קודם, עשתה קֶצֶר. מנגד – באור מלא, בכלל אסון, הפחד מה ילד יום ובום טראח התרסק היצר. ואלו רק קיצור תולדות בראשי פרקים מרפרפים, לספק רקע ממש חפוז.

אבל ביוני השנה, משהו כמו שש שנים אחרי, אולי בעצם שבע, הצליחו סוף סוף לדבר על זה מבלי להתפקע מצחוק דוחה של הרס עצמי, והגיעו להחלטה מתמודדת ושפויה, לשים לעינוי קץ בחופשה מאורגנת לסלובניה הקסומה. למחרת ראש השנה הם מתכננים לכלות למנוולת את הצורה בטורקיז הצלולים של נהר הסוצ'ה, לה ולכל הקללות שהיא מצלקת על בשרם. וגם אם המים יהיו קפואים, כבר חשבו מלמפרע על איך להטביע אותה מבלי שיראו אותם משקיעים אגבית – כי חס וחלילה להיכנס לאיזה כלא אצל המטורפים שם, צריך מאוד להיזהר, ממה שהם שמעו לסלובנים אין בכלל חוש הומור.

river-soche

נהר הסוצ'ה (הצילום: Sl-Ziga)